אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין י״ז

א

והא דקיימא לן דרועה פסול הני מילי ברועה בהמותיו. אבל רועה בהמות של אחרים כשר דאין אדם חוטא ולא לו. כדאמרי' פ"ק דבבא מציעא ותיפוק לי דהוה ליה רועה ואמר רב יהודה סתם רועה פסול לא קשיא הא דידיה הא דעלמא. דאי לא תימא הכי אנן חיותא לרועה היכי מסרינן הא קא עברי' אלפני עור לא תתן מכשול אלא חזקה אין אדם חוטא ולא לו:

ב

[דף כ"ז ע"א]
תניא אל תשת רשע עד אלו הגזלנין ומועלי בשבועו'. דהיינו אחד שבועת ממון ואחד שבועת שוא דהיינו שנשבע על עמוד של אבן שהוא של זהב. ואע"ג דלאו רשע דחמס הוא. דקיימא לן כאביי דלא בעי רשע דחמס. ואומר ר"ת זצ"ל שאם עבר על שבועת ביטוי כגון אוכל ולא אוכל נמי פסול לעדות. והא דתנן פרק כל הנשבעין ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחת שבועת העדות ואחת שבועת הפקדון ואפילו שבועת שוא ופריך בגמרא וליתני נמי שבועת ביטוי ומשני כי קתני שבועה דכי קא משתבע בשיקרא קא משתבע. אבל שבועת ביטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע לא קתני. אומר ר"ת זצ"ל דה"ק כלו' בשבוע' ביטוי לא קא מיירי אבל פסול מיהא הויא. ונראה בעיני דשבועת שוא דהיינו שנשבע על עמוד של אבן שהוא של זהב ושבועת ביטוי דהיינו שאוכל ולא אכל או אכלתי ולא אכלתי שפירשנו דפסול לעדות היינו דוקא שהזכיר שם שמים בשבועתו דאי לא הזכיר שם שמים אמאי מיפסיל. ומסתייעא סברתי מהכותב גבי ההיא איתתא דקאמ' ידענא בה דחשידא אשבועתא שכתב בה"ג דמפקא שם שמים לבטלה ופירשו נשבעת ואינה מקיימת דהיינו שבועת ביטוי. הא למדת דאהזכרת שם שמים קפדינן. וכתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל שיש לפסול כל העוברים על החרמות שבזמן הזה. ולפי מה שפירשתי בשם ר"ת זצ"ל דהעובר על שבועת ביטוי דהיינו אוכל ולא אוכל שהוא פסול יש לי ללמוד מכאן דעוברי חרמות של מס פסולים דהיינו אוכל שמקבל החרם כדי ליתן מכל זקוק דינר ואינו נותן דהיינו כמו נשבע לאכול ולא אכל דפסיל. אבל תוספות שנכתבו לפני ריב"א זצ"ל הביאו מההיא דכל הנשבעין דמסיק אבל שבועת ביטוי דאיכ' למימ' דבקושטא קא משתבע לא קתני ומשמע להו דה"ה דלא מיפסיל. והביאו משם על עוברי חרמות של מס דלא מיפסלי. אבל רב האי גאון זצ"ל כתב בשער ד' שאפי' נשבע שאעשה ולא עשה פסול לשבועה ולעדות דהיינו כדברי ר"ת זצ"ל. והרב ר' יצחק הלבן זצ"ל היה מפרש דברי רב האי גאון כגון שנשבע שאוכל היום מה שרחוק ממנו ג' ימים. ואינו נראה לי דא"כ היינו שבועת שוא שנשבע על דבר לעשות שברור לו שאינו יכול לעשות ודומה לנשבע על אבן שהוא עץ. ומאי אפילו בפירוש קאמר בזה בורר ובכל הנשבעין דשבועת שוא פסול. ותו לדבריו דילמא על ידי גמלא פרחא היה מדעתו להביאו אצלו.

הסבר על זכויות יוצרים

אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן