א
מתני' אין כותבין לא על נייר מחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין. מאן חכמים כלומר מאן נינהו חכמי' ומ"ט מכשרי א"ר אלעזר ר' אלעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי פי' רבי' שלמה וחתימת הגט אינה מן התורה ולא סגי למיתבה בלא עידי מסירה דאינהו הוא דעבדי כריתות דע"כ עדי' בעינן דילפי' ערוה דבר דבר מממון והלכך לא חיישי' לדילמא מזייפא [דהא] אמרן צריכי למקרייה ואי הוה ביה תנאה אינהו ידעי ומ"ד עידי מסירה עיקר הבאה להנשא ע"י הגט צריכה להביא עדים שנמסר לה הגט לפניהם עכ"ל. ופי' רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דהא דפי' רבי' שלמה זצ"ל דהבאה להנשא ע"י גט שצריכה להביא עדים שנמסר לה הגט לפניהם דהיינו דוקא דהבאה להנשא בגט כזה שנכתב על דבר שיכול להזדייף אבל בגט שנכת' על דבר שאינו יכול להזדייף וחתומי' בו עדי' יכול' להנשא ע"י הכרת חתימת העדי' אפי' לר"א כדתנן פ' השולח העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם [ואמרי' בגמ' שם] דאוריי' היא וכתוב בספר וחתום והעד עדים אמר רבה לא צריכה לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה דזימנין דמייתי סהדי מסירה א"נ דזימנין דאזלין למדינת הים ומערער הבעל לא גירשתיה הלכך השתא דתקון עירי חתימה אפי' אתי בעל ומערער לא גירשתיה לא משגחינן ביה דסמכי' אעידי חתימה. הא למדת דאפי' לר"א סמכי' על הכרת עידי חתימה אע"ג דליכא עידי מסירה קמן דכיון שהגט יוצא מתחת ידה אמרי' מסתמא בא לידה כמצוותו כיון שהוא כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף. ואע"ג דרב יוסף אמר אפי' תימא ר"מ התקינו שיהו עדים מפרשי' שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם כדתניא בראשונה היה כותב אני עד חתמתי אם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול ארשב"ג תקנה גדולה התקינו שיהו מפרשים שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם והשתא איכא למימר דמתניתין ר"מ היא ולא ר"א ואין מיכן ראיה דלר"א סמכי' על הכרת חתימת העדים אלא בעינן שיבואו עידי מסירה לפנינו. הא לאו מילתא היא דאפילו תימצי לומר דרבה ורב יוסף פליגו אהדדי דרבה סבר מתני' ר"א ולא ר"מ ורב יוסף סבר מתני' ר"מ ולא ר"א הא קיי"ל דרבה ורב יוסף הלכה כרבה לבר משדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף ותו דמצינן למימר דרב יוסף לא פליג אדרבה אלא סבר דמתני' ר"מ נמי היא וחותמין היינו שמפרשי' שמותיהן ולר"א הוי תיקון העולם בחותמין גרידא אפי' בלא מפרשי' וכגון שכתב ידן יוצא ממקום אחר מיהו לא עבדינן בה עובדא אלא בגטה יוצא מתחת ידה ועדים חתומין בו ומפורשין שמותיהן ובמכירין שהוא כתב ידן או שכתב ידן יוצא ממקום אחר וכגון שהוא כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף אז אנו מתירין אותה לינשא אע"פ דאין עידי מסירה קמן. ורבינו יצחק אלפס כתב בהשולח. מהא שמעינן דלא צריכינן לעידי מסירה אלא היכא דליכא עידי חתימה אבל היכא דאיכא עידי חתימה סגי בלא עידי מסירה והוא דנפק גיטא מתותי ידה. ואם תאמ' הא איתמר בפני כמה נותנו לה ר' יוחנן ור' חנינא חד אמר בפני שנים [וחד אמר בפני שלשה] התם משום דבעינן לקיימו ועוד לכתחיל' בעינן עידי מסירה וכי קאמרינן אנן דיעבד עכ"ל. ולא הזכיר דברי רב יוסף כלל ומשמע שר"ל אפי' ידעינן דמסרו לה שלא בעדים נישאת ע"פ עידי חתימה שבו בדיעבד הואיל שכבר מסרו לה שלא בעדים מיהו לכתחילה בעי למימסר לה בעדים ויש לפרש דבריו כמו כן וכגון שהגט כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף. ורבינו משה בר מיימון זצ"ל כ' שליח שהביא גט כשהוא נותנו [לה נותנו] בפני עדים שנים ואותן השנים צריכין לקרותו ואח"כ ינתן לה בפני שנים שדין השליח עם האשה כדין הבעל עמה שתחתיו הוא קם לפיכך אם נתנו השליח לה ולא קראוהו עידי מסירה ונטלתו וזרקתו לים הרי זו ספק מגורשת עבר השליח ונתן גט בינו לבינה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ואם מת הואיל והגט יוצא מתחת ידה מקוים בחותמיו ה"ז כשר עכ"ל. ופר"ח זצ"ל כתב בהשולח מתני' העדים חותמין על הגט אוקימנא מפרשין שמותיהן בגט כדתניא ארשב"ג תקנה גדולה התקינו כו'. א"כ ר"ל דרב יוסף עיקר דאוקימנא למתני' ר"מ ולא ר"א ואין לנו ראיה שתוכל להנשא בגט שערים חתומים בו ואנו מכירי' חתימתם אא"כ יבואו עידי מסירה לפנינו מיהו ליתא אלא אדרבה סמכינן דהלכתא כותי' לגבי רב יוסף ואע"ג דתניא דהתקינו שיהו מפרשין שמותיהן הא לא מסייעא לרב יוסף דמתני' דהשולח בהכי איירי אלא אפשר שפיר דלא איירי במפרשין אלא בחתימה ור"א היא וכדאוקמ' רבה. אמר ר"א לא הכשיר ר' אלעזר אלא לאלתר שהביאתו לב"ד ביום שנמסר לה להודיע שהיא גרושה ויתירוה להנשא. אבל מיכן ועד עשרה ימים לא חיישי' דילמא הוה ביה תנאה וזייפתיה ור"י אמר אפי' מיכן ועד עשרה ימים אם איתא דהוה ביה תנאה עדים מידכר דכירי. ואר"א לא הכשיר ר' אלעזר אלא בגיטין דאינן עשוין אלא להתיר ויכולה להביאו לב"ד לאלתר ויתירוה ושוב א"צ לגט דכיון דהותרה בב"ד יש זכרון וקול לדבר. אבל בשטרות דקיימי לגוביינא ודילמא לא מפיק ליה עד זמן ארוך וישכחו עידי מסירה את הדבר וסמכי' אעידי חתימה והוא מזייף כתב העליון וחותם העדים עומד במקומו. ור' יוחנן אמר אפי' בשטרות והכתיב למען יעמדו ימים רבים אלמא בעינן דבר הראוי לעמוד ולהתקיים והאי קרא בירמיה בשטר מכר כתיב. התם עצה טובה קמ"ל פר"ח זצ"ל וקיי"ל כר"י ולא תימא בגיטין לבד אלא אפי' בשטרות ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב הני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות בעינן כתב שאינו יכול להזדייף:
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…