אור זרוע, חלק א י״ח

א

בית שמאי אומרים בערב יטו ויקראו ובבוקר יעמדו שנאמר בשכבך ובקומך ובה"א כל אדם קורא כדרכו שנא' ובלכתך בדרך א"כ למה נאמר בשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבנ"א עומדים. [ת"ר ב"ה אומרים] עומדין וקורין ומטין וקורין ויושבין וקורין. [הולכין בדרך וקורין] עוסקים במלאכתן וקורין ומעשה ברבי (אלעאי ורבי) ישמעאל ור' אלעזר בן עזרי' שהיו מסובין (בבני ברק) במקום [אחד] והיה רבי ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזרי' זקוף כיון שהגיע זמן ק"ש הטה ר' אלעזר בן עזרי' וזקף ר' ישמעאל אמר לי' ר"א ישמעאל אחי אתה דומה לאחד שאומרים לו זקנך מגודל והוא אומר יהי' כנגד המשחיתים אף אתה כל זמן שאני זקפתי אתה הטיתה ועבשיו שאני הטיתי אתה זקפת א"ל אתה עשית כבית שמאי ואני עשיתי כבית הלל ד"א שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות מאי ד"א וכי תימא בית הלל במטין שרו ה"מ דמטי ואתי מעיקרא אבל הכא כיון דעד עכשיו זקוף והשתא מוטה אמרי [ש"מ] כב"ש ס"ל שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות. אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לי' כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה. פר"ח זצ"ל וקיימא לן כבית הילל דתני' בין עומדין בין יושבין בין מטין בין מהלכין בדרך בין עוסקין במלאכה קורין ק"ש ויוצאין בה ידי חובתן וההיא דפ"ב דאמר רב יהודה עד על לבבך בעמידה לא שאם יושב עומד וקורא מעומד אלא אם הי' מהלך בדרך עומד וקורא עד על לבבך ומכאן ואילך קורא כשהוא מהלך ע"כ לשונו: ירושלמי ר' אבא בר כהן בשם ר' יהודה בן פזי תדע לך שדברי סופרים חמורין מדברי תורה שהרי ר' טרפון אלו לא קרא כלל הי' עובר בעשה ומשום שעבר על דברי ב"ה נתחייב מיתה שכך אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה על שכתוב ופורץ גדר ישכנו נחש ופר"ח זצ"ל ואסיקי' אחר שנתנה בת קול ביבנה עד כאן לשונו ולעיל תניא להדיא וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה: