אוהב ישראל, פנחס ד׳

א

אשר יוציאם ואשר יביאם. י"ל דהנה הרשעים כשלוקחין ממון אצל שום אדם מישראל הם מוציאים מרה"י לרה"ר. כי כאשר הממון ברשות אדם כשר הוא בבחי' רה"י. וכשבא לרשותם בא לבחי' רה"ר ורשות הפקר. כי הפקרי נינהו וכל החיצונים נאחזים בהם ר"ל אכן העני הגון המקבל צדקה מבעה"ב הוא בבחי' מרה"י לרה"י. אמנם כן מי שנותן מעות להצדיקים ולהת"ח הך הוצאה הכנסה קרי ליה. כי עי"ז הוא הצדיק מתפלל עבורו ומזכירו לטובה לפני השי"ת בהוב"ש וממשיך עליו רחמים וחסדים טובים בכל עניני עסקיו ובכל הצטרכותיו כיד ה' הטובה עליו. ועפ"ז יש לרמז כאן אשר יוציאם ואשר יביאם. היינו צדיק כזה אשר כל מה שיוציא מיד איש ישראל ויקח ממנו עי"ז יביא וימשיך עליו כל טוב וכל מיני ברכות וישועות טובות וחסדים טובים וכיה"ר אמן:

ב

עוד על פסוק הנ"ל. תנחומא ילמדינו רבינו. הרואה בריות משונות כיצד מברך. כך שנו רבותינו הרואה בריות משונות מברך ברוך משנה הבריות. אבל אם ראה אוכלוסין הרבה של ב"א. אומר ברוך חכם הרזים לפי שאין דעותיהם שוות. והוא תמוה. ובהעיר לב ושום שכל י"ל. דהנה עיקר חיות הצדיק הוא כשרואה שנמשך לזרע ישראל כל מיני חסדים טובים וכשהם שלימים בכל מיני שלימות. הן בעבדות ה' הן בצרכי עוה"ז שלא יחסר להם שום דבר. זהו חיות הצדיק ותמיד הוא כוסף ומתאווה ומשתוקק על זה. אבל ח"ו כשהם נעדרים מטובות האלה. אז לא יערב להצדיק נפשו. והנה הצדיק עושה בשביל זרע ישראל שני דברים. אחד הגם שהוא דבוק תמיד בשכלו בטעם עליון לתקן שורשו. והוא דר בשכלו ומחשבתו ודביקותו במקום עליון לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו עכ"ז עבור אהבת ישראל הוא מוריד ומשפיל א"ע מדביקות שלו לפעמים ומשגיח על צרכי זרע ישראל בעינא פקיחא. להשלים חסרונם ולהמשיך להם כל מיני השפעות טובות ועוד נוסף לזה עושה הצדיק עמהם. דידוע שיש ב' מיני התנהגות. כמבואר לעיל בפ' חקת באריכות בס"ד. והוא דיש הנהגה אשר העולמות מתנהגים ע"פ היושר והדין כפי זכיות של הכנ"י או ח"ו כו'. להיטיב לטובים ולישרים ולהעניש לעוברי רצונו ולמנע מהם השפעתו ר"ל. אמנם יש הנהגה עליונה אשר הוא למעלה מכל העולמות אשר העולמות מתנהגים לפעמים ע"י הנהגה עליונה זו הבאה מכח עצמותו של הא"ס הפשוט האחדות האמיתי ית'. אשר ממקור ושורש הנהגה זו נמשך שפע טוב לכל העולמות והנבראים בלי שום שיעור וגבול. והנה הצדיק עבור אהבת ישראל יוצא מגדר העולמות ולחוץ ולמעלה מהם ומדבק א"ע אל הנהגה העליונה וממשיך את השפעת הנהגה הנ"ל. לתוך העולמות להיות העולמות וכל הנבראים מתנהגים ע"י ההנהגה הפשוטה הבאה מעצמותו ית' וית' ומשם ממשיך הצדיק שפע בני חיי ומזוני. וכל מיני השפעות טובות לזרע ישראל:

ג

וזהו שביקש משרע"ה מאת השי"ת שיפקוד איש כזה על זרע ישראל שיהי' על בחי' הנ"ל. אשר יצא לפניהם ר"ל שיהא יכול לצאת חוץ מגדר העולמות ולהביא השפעות הנהגה זו אל העולמות להמשיך משם אל הכנ"י כל מיני שפע טוב וברכה:

ד

וז"ש המדרש ילמדינו רבינו הרואה בריות משונות כיצד מברך. ר"ל דהצדיק מסור נפשו בכל עת עבור זרע ישראל ומטריח א"ע לצאת ולבוא ולהמשיך להם שפע רוחני וכל מינו טוב. אמנם אם רואה הצדיק שיש בריות משונות בעולם ר"ל שנמצאים רשעים ואנשי בליעל בעולם אשר נמשלו כבהמות וחיות רעות והם בועטים בטוב הגם שהצדיקים ממשיכים עליהם חיות ושפע הטוב כל צרכם. וא"כ כיצד מברך הצדיק אותן הבריות. ועז"א כך שנו רבותינו. אומר ברוך משנה הבריות. היינו שהצדיק אף שרואה אלו הבריות רעות לכל זאת אינו מניח עבור זה דביקותו ובטחונו בהשי"ת ואהבת ישראל הכללי אשר הם דבוקים בהצדיק והוא ממשיך עכ"ז לזרע ישראל כל מיני חסדים טובים והמשכת השפע ומשים בטחונו בהש"י וית' שבודאי לא יעזוב ה' את חסידיו ויעשה נקמה בשונאיו וישנה את דעתם לטוב והצדיק נותן הודאה לשעבר כאלו כבר נשתנו הבריות האלו לטוב. הגם שעדיין עומדים במרדם. מכ"מ אומר הצדיק שירה על העתיד. על בטחון הנס שיבוא במהרה. כמ"ש השל"ה הקדוש על המדרש. עתידין הצדיקים לומר שירה לעתיד לבוא. ר"ל שמחמת גודל הבטחון שיהיו לצדיקים אח"כ ואז יהיה אצלם העבר והעתיד שוין. ונמצא שהוא בעיניו כאלו כבר נשתנו ואומר הצדיק על זה שיר ושבח ברוך משנה הבריות היינו שבודאי הקב"ה ישנה ויהפוך דעתם ויפר עצתם ויקלקל מחשבתם. אבל אם רואה אוכלוסין של ב"א הרבה ר"ל הרואה זרע ישראל הכשירין אשר מאספין עצמם לעבודת הש"י ומודבקים בהצדיקים באמת בכל לבבם ונפשם. אז בודאי על זה ראוי ליתן שבח והודאה ברוך חכם הרזים. היינו הגם שכאו"א מישראל יש לו שכל מיוחד ועובד את הש"י בבחי' אחרת מחביריו מכ"מ הכל הולך אל מקום אחד. ובא ממקור אחד ועליהם תבוא ברכת הטוב וכיה"ר אמן: