א
ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. במדרש ר' ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן. ברכו במן שכל ימי השבוע היה יורד בכל יום עומר אחד. ובע"ש שני עומרים. וקדשו במן. שלא ירד בשבת כל עיקר. ע"כ. ולכאורה יפלא דבשלמא ברכו במן ניחא היינו שבע"ש ירד שני עומרים. כדי להכין עבור שבת מה שהיו צריכין בנ"י לסעודות שבת וזהו ברכה באמת. אמנם וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר הוא פלא מהו קדושה זאת. דלכאורה הוא להיפך דמזון קדוש וטהור ורוחני כאשר היה המן מהראוי היה לירד בשבת קודש דוקא. ואז היה קדושתו במן שמזון עליון רוחני וקדוש ירד בו דוקא. אבל כשלא ירד בו מהו הקדושה:
ב
אכן בהעיר לב ושום שכל יש לפרש: דהנה כתיב כי ששת ימים עשה גו' ואת הארץ. היינו שבריאת העולם מתחלתו לא היה רק על ששת ימים ולא יותר. רק כשבא ש"ק אזי נתחדש מחדש מעשה בראשית עוד על ששת ימים. וכל הוא"ו ימים כלולים בשבת קודש: וכל ההשפעות והברכות והחסדים אשר צריכים הוא"ו ימים קבלו הכל משבת קודש. שהכל כלול בו. היינו שבשבת קודש נתעורר עוד מחדש מוח החכמה והזכרון ומשח רבות עילאה קדישא מן י"ג נהרות המושכין שמן אפרסמון ונתחזק על מעמדו כל המעב"ר. והוא"ו ימים מקבלין שפע קדוש להשפיע מידי יום ביומו לפי מה שהוא צריך. וזהו זכרון למעשה בראשית. כמבואר. והנה אצלינו ואצל עולמות התחתונים הוא קדושה גדולה ונפלאה איך שאנו מקבלין שפע עליונה וטהורה ממקום גבוה בשבת קודש. אתר דחיין דכולא בי' אשתכח כמ"ש החכמה תחי' בעלי' אבל אצל השפע עצמה הוא ירידה כביכול מעולמות עליונים וקדושים לעולמות התחתונים. ואם היה ירידת השפע בשבת קודש עצמו היה זה כביכול ירידה אצל השפע עצמה. ולזה קדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. ר"ל בשבת עצמו אינו ירידת השפע רק כל יום ויום מוריד השפע ביומו לפי מה שהיה כלול בשבת קודש וכפי שהיה כלול בשבת קודש ככה משפיע ביומו. וזהו שאנו אומרים בכל יום היום יום פלוני בשבת. אבל בשבת אין בו שום ירידה לכל דבר שבעולם. וזהו וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. והבן:
הסבר על זכויות יוצרים
אוהב ישראל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.