ישמח משה, ויקרא ט׳

א

בהפטורה (ישעיה מ"ג כ"א) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. נ"ל על דרך רמז, על פי מ"ש בספר שפת אמת (בריש פ' טית) בשם פלח ורמון, על הפסוק (שמואל א' טז ז) כי האדם יראה לעינים וגו', שהאדם נברא כלו רוחני חי' ומשכילים כמו הלב, וכן היה כל פרי עץ כבחינה זו עצו ופריו שוה, וכאשר הלך אחר עיניו לאכול מעץ הדעת, נתגשמו אבריו ולא נשאר בחינת לב רק הלב לבדו. וזה שאמר כי האדם הראשון יראה לעינים, שהלך אחר עיניו, לכך והאלקים יראה ללבב ולא לשאר אברים, ומאז נלקו הצמחים והאילנות. אך לעתיד יתוקן הכל וכח השכלי יתפשט בכל האברים, ועתידה הארץ שתוציא גלוסקאות (שבת ל' ע"ב). ובזה הוא מפרש הפסוק (תהלים קד כט) תוסף רוחם וגו', עיין שם. וגם הפסוק (תהלים קמז ג) הרופא לשבורי לב, ר"ל כשיתרפא בחינת לב שנשברה מכל האברים להחזיר אותה, אז ומחבש לעצבותם מה שאמר בעצבון תאכלנה (בראשית ג יז), כי אז יהיה הל"ט מלאכות בטלים, וכמו שכתב השל"ה שזה היה בקשת יעקב ונתן לי לחם לאכול (בראשית כח כ), ר"ל תיכף שיתן לו, יהיה לאכול, ועיין שם עוד מ"ש אהא דכתיב (שמות טז טו) מן הוא, ולא קראוהו מזון, כי מבואר בגמרא שבת דיש י"ג מלאכות בפת, וזה הטעם שנקרא מזון, כי צריך להיות מלאכות כמנין ז"ו, אז יהיה מן ומוכן, ובהצטרף האותיות נקרא מזון. אבל המן היה יורד מוכן מבלי מלאכה, על כן נקרא מן, עד כאן דבריו וש"י. והנה לזה יזכו עם שכל הי"ג מלאכות שהם בהכרח להכנת מזון יתבטלו מהם, כאמרם עתידה ארץ ישראל דוקא, והכונה כדי שיהיה פנוים רק לעבודתו ית"ש להללו ולשבחו. וזה שאמר הכתוב עם, ר"ל עם זה גדול כל כך, עד שזו, ר"ל הי"ג מלאכות שהם הכרחי לכל מין אנושיי, יצרתי קשרתם בקשר של קיימא שלא יהיה עוד לי לשמי, למען תהילתי יספרו כנ"ל.