א
אותן הלשונות (יד וטו) (שבסי' הקודם) שבהם תועלת גדול להבינן ואף גם לדבר בם, וזה יתבאר ע"י דוגמא פרטית אחת מני אלף. ד"מ פלוני מדקדק לקבל אותך כשהוא מוסב על המטה, או מושיבך על ספסל נמוך לפניו, כשהוא נתלה ויושב על הכסא אצל הכותל, וכשאתה מדבר הוא שותק ופניו מצהיבות מנענע בראשו ומורה באצבעותיו, כאומר רבים טעיותיך מלמנותם, וכ"ש להשיב עליהם, כשאתה פוגע בו בשוק ופוקדו לצפרא טבא, הוא משיב בשפה רפה ובחשאי, עוזב מקלו ליפול בכדי שתגביהנו לו אתה, בא לביתך בלא חגורה ומתהלך אילך ואילך בלא בר, או נחפז לישב במקום המכובד שבבית קודם שתספיק אתה לכבד אותו לישב, מפסיק את דבורך אליו בגיהוק ופיהוק ועוזבך והולך לו מנגן ומצחק עם התינוקת וכדומה לזה, וזה דבר מצוי בין אנשי מרמה לטרוח בכל כחם להיות מהירים לדבר גדולות, בכדי לרדות בהמון העם ההולכים לתומם ואינם יודעים להזהר מהם, והנה אדם זה לא מלאו לבו להשתרר עליך בבטוי שפתים אלא ע"י דבור העלילות, ולהומם אותך ע"פ צירוף בזיונות דקות רצופות, בעוד שלא היה לך פנאי להרגיש ולהתריס כנגדם אחת אחת אלא להכנע ולהשתתק מפני ריבוים, וצריך עכ"פ להתמתן (פי' להיות מתון) ולדונו לכף זכות תחלה, אולי אין זה אלא מעשה מתעסק בעלמא במקרה ובשגיאה, אבל משהוכר רמאותו במתכוון צריך להשמר מפניו, ואף גם לענות אותו כאולתו ובלשונו, ולהסביר לו שאינך מקבל מרותו, ולא מפרש שתיקותו בבינה יתירה מדיבורו, ולפעמים יש תועלת גדולה לקדם איזה רשע חצוף שלא תזוח דעתו בשעת הכרותו עמך בפעם ראשון, ולהבין לו ע"י רמיזות כאלו, במה אתה דנו, ויש לך רמאי אחר שאינו מעמיק להסתיר נבלותו כ"כ, אלא טומנה לתוך דבור הצפון בבטוי שפתים ממש, ד"מ כשהוא מתחיל להתנשא על העם בלישנא דמשתמע לתרי אפי, בכדי שאפי' ימצא ביניהם בן בליעל לקפוץ כנגדו, ישאר לו מקום להשמט ולדחות אותו בכונה הב', אבל שאר המון העם אינם פוצים את פיהם כלל ודנין אותו באותו משמעות של זכות מאליהם, והוא נזכר לחנך אותם בדרך זה אחת אחת לקבל עולו עליהם בפה רך לפרך, ורק בני לוי לבדם ערומים היו ליזהר תיכף משעה ראשונה, ונשתיירו בני חורין ממנו לאחרונה:
ב
ואכן פלוני חבירו איש נדיב לב אבל סרבן גדול ומקנטר שא"א להשיאו לאיזה דבר טוב בלשון מפורש שלא לעוררו לפלפולים וויכוחים, ואכן כשאתה מדבר אליו בדבור הדיקות, כסבור הוא לנצחך לגלות מסתוריך שלא מדעתך או שלא בטובתך (עי"ס קמב) ועי"כ אתה מהנהו לשמוע דברי טעם שלך בישוב הדעת:
הסבר על זכויות יוצרים
חשבון הנפש
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.