——–
וְאָנוּ? שֶׁהִכַּרְנוּ אוֹתוֹ מֵהָעֲרִיסָה, שֶׁאָמַרְנוּ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" מֵהָרֶגַע שֶׁלָּמַדְנוּ לְדַבֵּר, שֶׁמְּבָרְכוֹת בְּאִינְסְטִינְקְט וּמַקְפִּידוֹת לֹא לְפַסְפֵס שׁוּם תְּפִלַּת מִנְחָה, מָתַי שׂוֹחַחְנוּ אִתּוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה? אָה, בֶּטַח, כְּשֶׁהָיִינוּ בַּכֹּתֶל לִפְנֵי חָדְשַׁיִם, וּלְמַעַן הָאֱמֶת אָנוּ גַּם מְבַקְּשׁוֹת כָּל יוֹם בִּ'שְׁמַע קוֹלֵנוּ'. אֲבָל כְּשֶׁמּוֹרְחִים אֶת הַסֶּנְדְבִיצִ'ים, כְּשֶׁהַיֶּלֶד מַרְגִּיז אוֹתָנוּ מְאֹד, כְּשֶׁסְּתָם תּוֹלִים כְּבִיסָה אוֹ כְּשֶׁיּוֹצְאִים לִקְנוֹת זוּג נַעֲלַיִם, לָרֹב נוֹדְדוֹת הַמַּחְשָׁבוֹת אֶל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְשֶׁרוֹצִים. לִפְעָמִים צוֹעֲקִים עַל מִי שֶׁלֹּא בְּסֵדֶר, נוֹאֲמִים נְאוּמִים חוֹצְבֵי לֶהָבוֹת לְכָל הַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר, אֲבָל מָתַי לָאַחֲרוֹנָה צָעַקְנוּ יְשִׁירוֹת אֶל אַבָּא?
חִפַּשְׂתִּי כַּמָּה נָשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁמְּקֻשָּׁרוֹת וּמְחֻבָּרוֹת בְּכָל מְאֹדָן, בֶּאֱלוּל כְּמוֹ בְּטֵבֵת, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר. נָשִׁים שֶׁבּוֹחֲשׁוֹת סֻכָּר בַּקָּפֶה וְחוֹשְׁבוֹת כַּמָּה מָתוֹק לְהָכִין קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר לַיְלָדִים שֶׁקָּמִים לִלְמֹד תּוֹרָה, וְלֹא מִתְרַגְּזוֹת עַל נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁסֵּרֵב לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, כִּי 'הָאִחוּר לָעֲבוֹדָה נִקְבַּע כְּבָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה', לֹא?
מִירִי הוֹפְמַן, מְנַהֶלֶת מִכְלֶלֶת שֶׁלֶם, הִיא אִשָּׁה שׁוֹפַעַת עֲרָכִים, אֱמוּנָה וְחֶדְוַת עֲשִׂיָּה. חַיֶּיהָ שֶׁל מִירִי הֵם פִּינְג-פּוֹנְג שֶׁל קֶשֶׁר רָצוּף עִם הַבּוֹרֵא. "אֲנַחְנוּ חַיִּים עַל זְמַן שָׁאוּל", הִיא מְתַמְצֶתֶת אֶת מִשְׁנַת חַיֶּיהָ עַל רֶגֶל אַחַת, "וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַצְדִּיק אֶת הַאֲרָכַת הַחוֹזֶה שֶׁלָּנוּ. אִם אֲנַחְנוּ מְמַלְּאִים מַסְפִּיק אֶת הַזְּמַן בַּחֲשִׁיבָה חִיּוּבִית וּבַעֲשִׂיָּה חִיּוּבִית, אֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ מַצְדִּיקִים אֶת עֶצֶם הַשְּׁהִיָּה שֶׁלָּנוּ כָּאן. אֲנִי כָּל הַזְּמַן מִשְׁתַּדֶּלֶת שֶׁלַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיֶה מִשְׁתַּלֵּם שֶׁאֲנִי נִמְצֵאת כָּאן".
מִירִי לֹא אוֹמֶרֶת זֹאת כְּתֵאוֹרְיָה. מִתּוֹךְ הִתְמוֹדְדוּת עִם מַחֲלָה לֹא פְּשׁוּטָה לָמְדָה מִירִי לְבַקֵּשׁ, לְהִתְחַנֵּן וּלְקַבֵּל. אִם יִשְׁתַּלֵּם לְאַבָּא שֶׁהִיא נִמְצֵאת כָּאן – הוּא יַשְׁאִיר אוֹתָהּ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים. אֵין בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא סוֹבֵל. אִיּוֹב קָבַע שֶׁאָדָם לְעָמָל יוּלָד. אֵיךְ אוֹמְרִים בְּבֵיתָהּ שֶׁל מִירִי? "לֹא בָּאנוּ לְכָאן כְּדֵי לֶאֱכֹל גְּלִידָה".
אֲבָל סֵבֶל הוּא מֻשָּׂג יַחֲסִי. יֵשׁ מִי שֶׁהַסֵּבֶל שֶׁלּוֹ הוּא כְּמִי שֶׁהִכְנִיס יָד לְכִיסוֹ לְהוֹצִיא מַטְבֵּעַ אַחַת אַךְ הֶעֱלָה מַטְבֵּעַ אַחֶרֶת, וְיֵשׁ מִי שֶׁהִתְנַסָּה בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים יוֹתֵר. שֶׁאִישׁ לֹא יִתְנַסֶּה, אֲבָל מִנִּסְיוֹנוֹת – צוֹמְחִים. נִסְיוֹנוֹת מְקָרְבִים אוֹתָנוּ לְאַבָּא, קוֹשְׁרִים אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת עָבִים.
"אֵין מִי שֶׁמַּגִּישׁ בַּקָּשָׁה לְהִתְקַבֵּל לְבֵית הַסֵּפֶר לְסֵבֶל", מַסְבִּירָה זֹאת מִירִי, "אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהִתְקַבֵּל, אִישׁ אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל קִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר הַזֶּה מַקְנֶה לְתַלְמִידָיו".
"כְּאִמָּא לְמִשְׁפָּחָה בְּרוּכָה, אֱלֹקִים נִסָּה אוֹתִי פְּעָמִים אֲחָדוֹת. פַּעֲמַיִם נָסַעְתִּי עִם הַיְלָדִים לְחוּ"ל מִפְּנֵי שֶׁשּׁוּם רוֹפֵא בָּאָרֶץ לֹא יָכוֹל הָיָה לְטַפֵּל בָּהֶם. עָמַדְתִּי בִּפְנֵי אֶתְגָּרִים בְּרִיאוּתִיִּים שֶׁאִשָּׁה מְמֻצַּעַת לֹא עוֹמֶדֶת בָּהֶם. גַּם מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית הָיִיתִי בְּמַצָּב שֶׁבּוֹ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהוּא זָן וּמְפַרְנֵס יְחִידִי, וַאֲנִי כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ מַמָּשׁ. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּסִיטוּאַצְיוֹת שֶׁהֵן כְּדֶרֶךְ לְלֹא מוֹצָא. שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי: לָמָּה אַתְּ לֹא מִשְׁתַּגַּעַת? וְיָדַעְתִּי כִּי אֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁל אַבָּא גָּדוֹל וְרַחוּם, אֲנִי מְחֻבֶּקֶת, וּמִי שֶׁהוּא מְחֻבָּק מַרְגִּישׁ מְחֻזָּק. כִּי כְּשֶׁאֱלֹקִים מְנַסֶּה אוֹתָנוּ, הוּא מְאַפְשֵׁר לְהִתְרוֹמֵם מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן וְלָצֵאת מְחֻזָּקִים", אוֹמֶרֶת מִירִי הוֹפְמַן.
כְּמוֹ בַּשִּׁיר הַיָּדוּעַ שֶׁכָּתַב אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמּוּסָר בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, עַל עֲקֵבוֹת בְּלֵיל שֶׁלֶג בְּמוֹרַד צוּק תָּלוּל, אוֹתוֹ שִׁיר שֶׁעָבַר הֲסָבָה לַעֲקֵבוֹת בַּחוֹל, מִירִי חוֹוָה אֶת זוּג הָעֲקֵבוֹת הַיָּחִיד בַּמִּשְׁעוֹלִים הַקָּשִׁים שֶׁל חַיֶּיהָ בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים וּבִדְבָרִים קְטַנִּים. וְגַם הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ, אֵלּוּ שֶׁרוֹאִים מִקָּרוֹב אֶת הַקֶּשֶׁר הַיָּשִׁיר שֶׁלָּהּ עִם הַבּוֹרֵא, לָמְדוּ לְהָבִין שֶׁקֶּשֶׁר הֲדָדִי כָּזֶה הוּא מַשֶּׁהוּ מְצִיאוּתִי לַחֲלוּטִין.
"עַד לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיִיתִי מְנַהֶלֶת בְּפֹעַל שֶׁל סֶמִינָר גָּדוֹל לַאֲמֵרִיקָאִיּוֹת. הַתַּלְמִידוֹת אָהֲבוּ אוֹתִי, בָּרוּךְ ה', הִצְלַחְתִּי לְקַדֵּם אֶת הַסֶּמִינָר מַשְׁמָעוּתִית, וְהַהַנְהָלָה רָצְתָה לָבוֹא לִקְרָאתִי.
"חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁאֲלָה אוֹתִי הַמַּזְכִּירָה: 'אוּלַי אַתְּ רוֹצָה כֶּסֶף מְזֻמָּן וְלֹא שֶׁיק?' זֶה הִתְאִים לִי, כִּי הָיִיתִי צְרִיכָה לְשַׁלֵּם שְׂכִירוּת לַדִּירָה שֶׁל הַבַּת שֶׁלִּי. בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבַּלְתִּי מַעֲטָפָה סְגוּרָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה בִּשְׁטָרוֹת וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לַתִּיק. בָּאוֹטוֹבּוּס הָיָה צָפוּף וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב, וּפִתְאֹם רָאִיתִי שֶׁהַמַּעֲטָפָה שֶׁהָיוּ בָּהּ 1,500 דוֹלָר נֶעֶלְמָה.
הָיָה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי כְּבָר הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם וְהָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וַאֲנִי אִבַּדְתִּי מַעֲטָפָה עִם כָּל הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלִּי. אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַכֶּסֶף לְאֹכֶל, לְקַיֵּם אֶת הַבַּיִת חֹדֶשׁ שָׁלֵם. בִּמְיֻחָד הָיִיתִי צְרִיכָה דָּחוּף כֶּסֶף לַמַּשְׂכִּירָה שֶׁל הַבַּת שֶׁלִּי, מָחָר בַּבֹּקֶר הִיא צְרִיכָה לְקַבֵּל אֶת הַתַּשְׁלוּם, וְהִיא הָיְתָה אִשָּׁה אַנְטִי דָּתִית שֶׁרַק חִפְּשָׂה לִתְפֹּס אֶת הַדָּתִיִּים הַגַּנָּבִים, שֶׁתָּמִיד הֵם לֹא בְּסֵדֶר, וּמָה אַגִּיד לָהּ? הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁסּוֹגְרִים עָלַי מִכָּל הַצְּדָדִים.
"הֵרַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם וְאָמַרְתִּי: 'אַבָּא, אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאִם תַּעֲשֶׂה לִי כָּךְ אֲנִי אֶתְמָרֵד, אֲנִי אֶכְעַס, תֵּדַע שֶׁלֹּא. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה רַק מַעֲמִיד אוֹתִי בְּנִסָּיוֹן, אַתָּה אַבָּא טוֹב וְכָל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי הוּא רַק טוֹב, וַהֲכִי טוֹב שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁתַּעֲזֹר לִי לַעֲבֹר אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה בְּשָׁלוֹם.
'אֲנִי צְרִיכָה דָּחוּף כֶּסֶף. אִם לֹא אֲשַׁלֵּם מָחָר בַּבֹּקֶר אֶת הַשְּׂכִירוּת יִהְיֶה חִלּוּל ה'. זוֹ הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלִּי, עַל יָדָהּ אֲנִי צְרִיכָה לָשִׂים לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן בַּבַּיִת שֶׁלִּי'. הִסְתּוֹבַבְתִּי כְּמוֹ אֲרִי בְּסוּגַר, וְאָז – בּוּם! כָּל מַעֲרֶכֶת הַחַשְׁמַל בַּבַּיִת קָרְסָה. חֹשֶׁךְ כָּבֵד. יֵשׁ אֶצְלִי מִסְפַּר טֶלֶפוֹן זָמִין שֶׁל חַשְׁמַלַּאי עֲרָבִי זוֹל שֶׁאֲנִי תָּמִיד מַזְעִיקָה אוֹתוֹ. טִלְפַּנְתִּי אֵלָיו, וְהוּא הִגִּיעַ מִיָּד.
"הַחַשְׁמַלַּאי בָּדַק אֶת הַמַּעֲרֶכֶת וְטָעַן שֶׁהִיא כְּבָר שַׁיֶּכֶת לְמוּזֵאוֹן. צָרִיךְ לְהַחֲלִיף אֶת כָּל רֶשֶׁת הַחַשְׁמַל בַּבַּיִת. בְּאֹפֶן זְמַנִּי, עַד שֶׁנּוּכַל לַעֲרֹךְ טִפּוּל רְצִינִי, הוּא אִלְתֵּר אֵיזוֹ קוֹמְבִּינָה וְהֶחֱזִיר לָנוּ אֶת הַחַשְׁמַל.
"בֵּינְתַיִם דִּבַּרְתִּי בַּטֶּלֶפוֹן – טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ טֶלֶפוֹן שֶׁלֹּא צָרִיךְ חַשְׁמַל – וְנִסִּיתִי לְהַשִּׂיג כֶּסֶף. דִּבַּרְתִּי עִם אַחַת הַבָּנוֹת שֶׁלִּי וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל הַ'בְּרוֹךְ' שֶׁקָּרָה לִי הַיּוֹם. דָּאַגְתִּי לְמָחָר, הַמַּשְׂכִּירָה עָמְדָה עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא 'נַעֲשֹׁק' אוֹתָהּ וְחָשַׁשְׁתִּי מֵחִלּוּל הַשֵּׁם. הָיִיתִי חַיֶּבֶת כֶּסֶף בִּדְחִיפוּת. כָּל אוֹתוֹ זְמַן הַחַשְׁמַלַּאי עָמַד בַּצַּד וְהִקְשִׁיב. סִיַּמְתִּי אֶת הַשִּׂיחָה וְהוּא שָׁאַל: 'מַה קָּרָה? כַּמָּה אַתְּ צְרִיכָה? כָּל הַבְּעָיָה הִיא 1,500 דוֹלָר? זֶה הַכֹּל?' הוּא הוֹצִיא מֵאֵיזֶה כִּיס מְרֻפָּט בַּמִּכְנָסַיִם מַעֲטָפָה עָבָה וְשָׁלַף 500 דוֹלָר. 'וְאוּלַי אַתְּ צְרִיכָה יוֹתֵר?'
"שָׁאַלְתִּי אֶת בַּעֲלִי, וְהוּא אָמַר שֶׁאֵין בְּעָיָה לָקַחַת הַלְוָאָה מִגּוֹי. כָּתַבְתִּי לוֹ שְׁטָר כִּי לְפִי הַהֲלָכָה אָסוּר לִלְווֹת בְּלִי שְׁטָר, קִבַּלְתִּי אֶת מְלֹא הַסְּכוּם שֶׁהָיִיתִי זְקוּקָה לוֹ וּפָרַשְׂתִּי אֶת הַתַּשְׁלוּמִים בְּאֹפֶן נוֹחַ. אָז אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָחוּשׁ בְּאֹפֶן יָשִׁיר אֵיךְ מְלַוִּים אוֹתָנוּ, אֵיךְ נוֹשְׂאִים אוֹתִי עַל כַּפַּיִם?"
הַדֻּגְמָאוֹת נִגָּרוֹת כְּאֶשֶׁד, הַסִּפּוּרִים מַפְלִיאִים. אֲבָל יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מִתְפַּעֶמֶת מִן הַנִּסִּים שֶׁמְּחוֹלֶלֶת פְּנִיָּה יְשִׁירָה, אֲנִי מַעְדִּיפָה לְהִתְמַקֵּד בִּתְחוּשַׁת הַהִתְרַפְּקוּת הַקְּרוֹבָה, הָאֲהוּבָה. אֵיךְ מְדַבְּרִים עִם הַשֵּׁם כָּל הַזְּמַן, עַל כָּל דָּבָר.
"אֲנִי בְּטִבְעִי יוֹדַעַת לִכְעֹס", אוֹמֶרֶת מִירִי, "וְיֵשׁ לִי יְכֹלֶת הִתְנַסְּחוּת שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת בּוֹנָה מְאֹד, אַךְ עֲלוּלָה לִהְיוֹת חָלִילָה מַזִּיקָה. יֵשׁ לִי חִצִּים רְצִינִיִּים מְאֹד, וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת כָּל יוֹם: אַבָּא, תֵּן לִי כֹּחַ שֶׁאוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ שֶׁנָּתַתָּ לִי רַק לְטוֹבָה, שֶׁאוּכַל לְקָרֵב בָּנִים רְחוֹקִים. אֲנִי שׁוֹפֶכֶת דְּמָעוֹת כַּמַּיִם, שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלִּי יִהְיוּ קְרוֹבִים לַתּוֹרָה וְלָעֲבוֹדָה. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת כָּל יוֹם, כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם, שׁוֹפֶכֶת שְׁלוּלִיּוֹת.
"כָּל אֶחָד מַגִּיעַ לָעוֹלָם מְצֻיָּד בְּתִיק הַמֵּכִיל כִּשְׁרוֹנוֹת וִיכוֹלוֹת. קִבַּלְתִּי הַרְבֵּה יְכוֹלוֹת, אָז אֲנִי אֶתְגָּאֶה בָּהֶם? זֶה כְּמוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכְשִׁיר פַקְס, וְהוּא מְקַבֵּל הַרְבֵּה פַקְסִים. הַאִם הוּא יָכוֹל לְהַשְׁוִיץ שֶׁהוּא אַחֲרַאי עַל כָּךְ? הֲרֵי הוּא רַק קִבֵּל אוֹתָם. מִי טִפֵּשׁ וְקָטָן שֶׁיַּגִּיד שֶׁהוּא הָגָה רַעְיוֹן גְּאוֹנִי? הַבּוֹרֵא שָׁלַח לוֹ פַקְס, הִכְנִיס לוֹ לָרֹאשׁ אֶת הָרַעְיוֹן הַגְּאוֹנִי, הַאִם הוּא הִכְנִיס זֹאת לְעַצְמוֹ?
"אֲנִי מַרְצָה מְבֻקֶּשֶׁת בַּצִּבּוּר הַכְּלָלִי. אֲנִי מַרְצָה, לְמָשָׁל, בִּמְכוֹן מֶנְדֶּל לְמַנְהִיגוּת, מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ הִזְמִין אוֹתִי לְהַרְצוֹת בִּפְנֵי מְנַהֲלִים בְּאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז, אֲנִי יְכוֹלָה לִמְנוֹת רְשִׁימָה מְכֻבֶּדֶת מְאֹד שֶׁל בָּמוֹת. סִבָּה לְגַאֲוָה, נָכוֹן?
וּבְכֵן, עָבַרְתִּי אֵרוּעַ כָּל שֶׁהוּא וְהָיְתָה לִי הַפְרָעָה בְּרָמָה שֶׁל דִּבּוּר בְּסִיסִי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת. אָז הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לַחֲווֹת בְּדִיּוּק מִי מֵשִׂיחַ אִלְּמִים, וּמָה אֲנִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר בְּכֹחוֹת עַצְמִי. הָיוּ לִי אוֹתוֹ רֹאשׁ, אוֹתוֹ פֶּה, אוֹתָן שִׁנַּיִם וְלָשׁוֹן, וְלֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר כְּלוּם. אֲפִלּוּ מִלָּה. אָז אֵיזֶה מָקוֹם יֵשׁ לְהִתְגָּאוֹת בַּמֶּה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר?
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5