——–
שְׁמִי רִיקִי. סִפּוּרִי הִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי שָׁנָה בְּדִיּוּק, סִפּוּר עַל שִׁדּוּךְ וִישׁוּעָה שֶׁהִפְתִּיעוּ אוֹתִי מִמָּקוֹם לֹא צָפוּי.
הָיִיתִי בַּחוּרָה רַוָּקָה וְסִיַּמְתִּי אֶת לִמּוּדַי בַּסֶּמִינָר. עֲדַיִן לֹא הָיִיתִי מְאֹרֶסֶת, וְהָיְתָה זוֹ כִּמְעַט הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי בָּהּ מַשֶּׁהוּ לֹא 'זָרַם' לְפִי הַתָּכְנִיּוֹת.
מֵעוֹלָם לֹא הִתְכּוֹנַנְתִּי לְכָךְ שֶׁבְּדִיּוּק אֲנִי מִכָּל חַבְרוֹתַי, אֲסַיֵּם אֶת הַסֶּמִינָר בְּלִי לִהְיוֹת 'מְסֻדֶּרֶת'. פִּתְאֹם הֻשְׁלַכְתִּי אֶל מְצִיאוּת הַחַיִּים, בְּלִי עָתִיד מֻגְדָּר, וַאֲפִלּוּ לֹא תַּאֲרִיךְ חֲתֻנָּה.
חִפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה, אַךְ לֹא מָצָאתִי. הִתְעוֹרַרְתִּי מִדֵּי בֹּקֶר אֶל בַּיִת שָׁקֵט, חַסְרַת סִפּוּק וְתַעֲסוּקָה.
רָצִיתִי לְלַמֵּד דִּקְדּוּק, כִּי זוֹ הָיְתָה הַהִתְמַחוּת שֶׁלִּי, אַךְ לֹא הָיָה לִי סִכּוּי. אַתֶּן יוֹדְעוֹת אֵיךְ זֶה: כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת יְכוֹלִים לְחַכּוֹת בַּצַּד, עַד שֶׁתָּבוֹא שֶׁמֶשׁ הַפְּרוֹטֶקְצְיָה וְתִזְרַח עֲלֵיהֶם. בֵּינְתַיִם חִכִּיתִי לִי בַּבַּיִת, 'בַּחוּרָה מְבֻזְבֶּזֶת' כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, עִם 'פּוֹטֶנְצְיָאל' וְ'כִשְׁרוֹנוֹת' 'מוֹטִיבַצְיָה' וְ'אַמְבִּיצְיָה', וְכָל מַה שֶּׁלֹּא עָזַר לִי לְהִתְקַדֵּם מִן הַבַּטָּלָה שֶׁלִּי. בֵּינְתַיִם שָׂמַחְתִּי עִם כָּל עֲבוֹדָה קְטַנָּה מִן הַבַּיִת.
מִדַּי פַּעַם הָיִיתִי מְקַבֶּלֶת מִבְחָנִים לִבְדִיקָה, אוֹ עֲבוֹדוֹת הַקְלָדָה וְנִקּוּד, שֶׁהָיוּ מְפֵרוֹת קְצָת אֶת הַבַּטָּלָה וּמַכְנִיסוֹת כַּמָּה פְּרוּטוֹת לְכִיסִי.
דָּבָר אֶחָד הָיָה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, וּמַרְגִּיז אוֹתִי בְּיוֹתֵר.
זוֹ הָיְתָה זֶהָבִי.
זֶהָבִי הָיְתָה הַשְּׁכֵנָה מִמּוּל. הִיא הָיְתָה מַרְבָּה לִדְפֹּק בְּבֵיתֵנוּ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ חֲבֵרוֹת. אִם תַּרְשׁוּ לִי לִהְיוֹת צִינִית, אוּכַל לְגַלּוֹת כִּי עַד מְהֵרָה הֵבַנְתִּי לָמָּה אֵין לָהּ חֲבֵרוֹת. זֶהָבִי לֹא יָדְעָה לְהַגְבִּיל אֶת הַיְדִידוּת שֶׁלָּהּ, מַה שֶּׁנִּקְרָא בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה: 'חֹסֶר טַקְט'. הִיא הָיְתָה נוֹקֶשֶׁת עַל דַּלְתֵּנוּ בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם, אַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁבַע בַּבֹּקֶר, וְתָמִיד מִפַּטְפֶּטֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָלֶכֶת. אַף פַּעַם לֹא חָשְׁבָה לְהַפְסִיק אֶת דִּבּוּרֶיהָ בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת. הִיא לֹא רָעָה, זֶהָבִי. אֲבָל הִיא מַמָּשׁ לֹא מְבִינָה רְמָזִים.
הֲכִי מַרְגִּיז הָיָה, שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי אֲפִלּוּ לֹא רָמְזָה לָהּ.
הִיא הָיְתָה מַמְשִׁיכָה בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת שֶׁלָּהּ, מְקַלֶּפֶת וּמְטַאטְאָה, מְבַשֶּׁלֶת וּמְנַקָּה, וְזֶהָבִי מֻזְמֶנֶת לִנְאֹם בָּרֶקַע.
בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הֶרְאֲתָה לָנוּ זֶהָבִי אֶת הַמּוֹדָעוֹת שֶׁהִיא תִּכְנְנָה. "בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶפְתַּח בַּבַּיִת פִּיצִי גַּנּוֹן!" הִיא סִפְּרָה בְּהִתְלַהֲבוּת. שָׂמַחְנוּ בְּשִׂמְחָתָהּ, אֲנִי אִישִׁית קִוִּיתִי שֶׁזֶּהָבִי תִּהְיֶה עֲסוּקָה יוֹתֵר, וְכָךְ תַּטְרִיד אוֹתָנוּ פָּחוֹת.
לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. הַ'פִּיצִי גַּנּוֹן' הִתְגַּלָּה כְּמִטְרָד רְצִינִי, אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת…
מֵאָז נִפְתַּח הַ'פִּיצִי גַּנּוֹן' שֶׁל זֶהָבִי, הָיָה לָהּ קְצָת מְשַׁעְמֵם. הִיא אַהֲבָה אֶת שְׁלֹשׁ הַפָּעוֹטוֹת שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ, אֲבָל לֹא הָיָה לָהּ עִם מִי לַחֲלֹק אֶת הַהִתְלַהֲבוּת מֵהֶם. נִמְאַס לָהּ לָשֶׁבֶת אִתָּם לְבַד בַּבַּיִת, וּלְהַאֲכִיל אוֹתָם בְּשֶׁקֶט. עָדִיף לְפַטְפֵּט בֵּינְתַיִם, לֹא?
זֶהָבִי מָצְאָה אֶלֶף סִבּוֹת לִדְפֹּק אֶצְלֵנוּ (יֵשׁ לָכֶם בַּנָּנָה? אוּרִי סוֹף סוֹף נֶעֱמָד! אֵיךְ פּוֹתְחִים אֶת הַגֶּרְבֶּר הַזֶּה?!) זֶהָבִי הִתְיַעֲצָה בִּבְעָיוֹת קַלּוֹת, וּמִיָּד גָּלְשָׁה אֶל תּוֹךְ בֵּיתֵנוּ. הִיא לֻוְּתָה כַּמּוּבָן בִּשְׁלִישִׁיַּת הַקְּטַנְטַנִים, שֶׁזָּחֲלוּ פְּנִימָה לְקוֹל פִּטְפּוּטֶיהָ שֶׁל זֶהָבִי.
הַ'פִּיצִי גַּנּוֹן' הֶחְלִיק אֶל תּוֹךְ בֵּיתֵנוּ בְּטִבְעִיּוּת גְּמוּרָה, וְתִפְקֵד בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה יוֹמִית לְפָחוֹת.
וְאִמָּא שֶׁלִּי לֹא אָמְרָה לָהּ אַף מִלָּה! בַּתְּחִלָּה נִדְהַמְתִּי, אַחַר כָּךְ הִתְפּוֹצַצְתִּי. דַּי! אִמָּא, תַּגִּידִי לָהּ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים! מַה, הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ גַּנּוֹן? מִי פָּתַח פָּעוֹטוֹן? זֶהָבִי אוֹ אֲנַחְנוּ? בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ הַפָּעוֹטוֹת זוֹחֲלִים אֶצְלֵנוּ בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַבַּיִת וְזֶהָבִי מֻזְמֶנֶת לִשְׁתּוֹת לָהּ בֵּינְתַיִם קָפֶה. שֶׁיַּגִּידוּ לָאִמָּהוֹת לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים יָשָׁר לְכָאן…
אִם הָיָה צֹרֶךְ לְהַאֲכִיל יַלְדּוֹן אֶחָד בְּכַפִּית אוֹ לְחַתֵּל אוֹתוֹ, זֶהָבִי לֹא הָיְתָה הוֹלֶכֶת, אֶלָּא עוֹשָׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁדָּרוּשׁ אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת. אִם כְּבָר, אָז כְּבָר. לֹא?
"מַה מַּפְרִיעַ לָךְ?" שָׁאֲלָה אִמִּי. "הִיא כָּל כָּךְ נֶהֱנֵית, זֶהָבִי. וְלָנוּ זֶה לֹא כָּל כָּךְ מַפְרִיעַ".
בַּתְּחִלָּה הִתְלוֹנַנְתִּי עַל הָרַעַשׁ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְרַכֵּז בַּעֲבוֹדוֹת הַקְלָדָה כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ גַּנּוֹן פָּעִיל בַּבַּיִת? מִתַּחַת לְשֻׁלְחַן הַמַּחְשֵׁב מִזְדַּחֵל פִּתְאֹם אֵיזֶה תִּינוֹק וּמוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים. כֵּן, זֶה מַפְרִיעַ. אַחַר כָּךְ זָנַחְתִּי אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה, וְאֶת כָּל הַפְּרָטִיּוּת שֶׁאֵינֶנָּהּ, כִּי הֵצִיק לִי כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר: זֶהָבִי הֶחְלִיטָה לִהְיוֹת שַׁדְכָנִית.
מִדֵּי בֹּקֶר הָיְתָה דּוֹפֶקֶת עִם אֵיזוֹ הַצָּעַת שִׁדּוּךְ שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הָיְתָה הוֹלֶמֶת אוֹתָנוּ בִּכְלָל. "בּוֹאִי, רִיקִי. יֵשׁ לִי שִׁדּוּךְ בִּשְׁבִילֵךְ. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁזֶּה הַ'בַּאשֶׁערְט' שֶׁלָּךְ!" הִיא רָצְתָה לְעוֹדֵד אוֹתִי, וַאֲנִי הִתְכַּוַּצְתִּי. זֶה לֹא נָעַם לִי, וְלֹא הִתְאִים לִי. הַהוֹרִים שֶׁלִּי עָסְקוּ בַּשִּׁדּוּכִים שֶׁלִּי, וַאֲנִי גַּם לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת מְעֹרֶבֶת בְּכָל הַצָּעָה. (בֶּטַח לֹא שֶׁל זֶהָבִי) . לֹא הָיְתָה לִי סַבְלָנוּת לְהַסְבִּיר לָהּ מַדּוּעַ הַצָּעוֹתֶיהָ אֵינָן בִּמְקוֹמָן, וּמִמֵּילָא לֹא הִתְיַחַסְתִּי לַהַצָּעוֹת שֶׁלָּהּ בִּרְצִינוּת.
מַה שֶּׁעוֹד הָיָה מַרְגִּיז בַּהַצָּעוֹת שֶׁלָּהּ, זֶה שֶׁאִם אִמָּא הָיְתָה צְרִיכָה לָלֶכֶת, זֶהָבִי נִשְׁאֲרָה לְשׂוֹחֵחַ אִתִּי. בַּתְּחִלָּה הָיְתָה זֶהָבִי עוֹזֶבֶת אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי יָצְאָה, אֲבָל מֵאָז "חֲזוֹן הַשַּׁדְכָנוּת" הִיא פָּשׁוּט הִזְמִינָה אוֹתִי לַשִּׂיחוֹת.
חָלְפוּ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים כָּאֵלּוּ. לֹא נָעִים לְהוֹדוֹת, אֲבָל כְּשֶׁאִמָּא לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת הָיִיתִי מִתְעַלֶּמֶת לִפְעָמִים מִדְּפִיקוֹתֶיהָ שֶׁל זֶהָבִי. שֶׁתַּחְשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא בַּבַּיִת! יָדַעְתִּי שֶׁאִמָּא לֹא הָיְתָה נוֹהֶגֶת כָּךְ, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת? הִיא בַּעֲלַת מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת, אֲנִי לֹא.
אַחֲרֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים כָּאֵלּוּ הָיִיתִי מֻדְאֶגֶת מְאֹד מֵעַצְמִי. מַה יִּהְיֶה אִתִּי? מָתַי אֶתְאָּרֵס? הִנֵּה אֲנִי כְּבָר הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת 'בַּחוּרָה מְבֻגֶּרֶת' בְּאֹפֶן רִשְׁמִי, וְזֶה בְּוַדַּאי לֹא מֵטִיב עִמִּי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ. רָצִיתִי לְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֵיזוֹ קַבָּלָה טוֹבָה. לְהִתְחַזֵּק בְּעִנְיָן מְסֻיָּם. אֲבָל מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת.
חָשַׁבְתִּי עַל שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, וְעַל נְסִיעָה לַכֹּתֶל בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים. חָשַׁבְתִּי עַל פֶּרֶק שִׁירָה וְעַל אֲמִירַת סֵפֶר תְּהִלִּים. הֶעֱלִיתִי כָּל מִינֵי הַצָּעוֹת, וְלֹא יָדַעְתִּי בַּמֶּה לִבְחֹר. פַּעַם שָׁמַעְתִּי בְּהַרְצָאָה שֶׁיֵּשׁ עִנְיֵן גָּדוֹל לִטֹּל עֵצָה מִן הַתַּנַ"ךְ. הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת. פָּתַחְתִּי אֶת הַתַּנַ"ךְ וּבָדַקְתִּי אֵיזֶה פָּסוּק יָצָא לִי. אוּלַי הַפָּסוּק שֶׁעָלָיו אַנִּיחַ אֶת יָדִי יִרְמֹז לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת.
הַפָּסוּק שֶׁיָּצָא לִי הָיָה הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָה. "עֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת". הִתְפַּלֵּאתִי. זֶה מַה שֶׁהַשֵּׁם רוֹצֶה מִמֶּנִּי? לְהָבִיא עֲנִיִּים מְרוּדִים הַבַּיְתָה. הֲרֵי אֵין לִי בַּיִת. כַּוָּנַת הַפָּסוּק הִיא תְּרוּמָה וּצְדָקָה, וַהֲרֵי אֵין לִי כִּמְעַט כֶּסֶף מִשֶּׁלִּי.
אוּלַי אַפְרִישׁ סְכוּם כֶּסֶף לִצְדָקָה? אוּלַי אֶתְרֹם לְקֻפַּת הַצְּדָקָה? לֹא יָדַעְתִּי בְּאֵיזוֹ צְדָקָה לִבְחֹר, וְהִתְיַעַצְתִּי בְּאַבָּא שֶׁלִּי. אוּלַי בֶּאֱמֶת עָדִיף לִבְחֹר בְּפֶרֶק שִׁירָה, אוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹתֵר מַתְאִים לַגִּיל וְלַמַּצָּב שֶׁלִּי.
"אִם אַתְּ רוֹצָה לְקַבֵּל עַל עַצְמֵךְ מַשֶּׁהוּ, תַּחְשְׁבִי מַה ה' אֶלֹקַיִךְ רוֹצֶה מֵעִמָּךְ", אָמַר לִי אַבָּא. "תַּעֲשִׂי מַשֶּׁהוּ שֶׁקּוֹרֵעַ חֵלֶק מֵעַצְמֵךְ, מַשֶּׁהוּ שֶׁתִּקְּחִי מִתּוֹךְ תּוֹכֵךְ וְתִתְּנִי אוֹתוֹ לֶאֱלֹקַיִךְ. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁכֶּסֶף, אוֹ פֶּרֶק שִׁירָה יַעֲשׂוּ בָּךְ שִׁנּוּי פְּנִימִי. תְּנִי מַשֶּׁהוּ מֵעַצְמֵךְ, מִתּוֹכֵךְ, רִיקִי".
סִפַּרְתִּי לְאַבָּא עַל הַפָּסוּק שֶׁנָּפַל לִי בַּתַּנַ"ךְ. "עֲנִיִּים מְרוּדִים אֵינָם רַק בְּמָמוֹן. אֶפְשָׁר לִתְרֹם לַעֲנִיִּים שֶׁהֵם מְרוּדִים מִשִּׂמְחָה, מְרוּדִים מִידִידִים, מְרוּדִים מֵחָכְמָה. אוּלַי יֵשׁ לָךְ אֵיזוֹ חֲבֵרָה שֶׁהִיא עֲנִיָּה בְּדַעַת, וְתִלְמְדִי אִתָּהּ לְמִבְחָנִים?"
אַבָּא רָאָה אֶת הָעֲוִית עַל פָּנַי, וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר עָבַרְתִּי אֶת יְמֵי הַמִּבְחָנִים וְהַלִּמּוּדִים. מָה עוֹזְרִים הַיּוֹם דַּעַת וְלִמּוּדִים, לְמִי שֶׁהִיא מְרוּדָה בְּהַצָּעוֹת שִׁדּוּכִין…
וְאָז נִזְכַּרְתִּי בְּזֶהָבִי.
זֶהָבִי מַתְאִימָה לַהַגְדָּרָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל אַבָּא. זֶהָבִי הִיא עֲנִיָּה מְרוּדָה בַּחֲבֵרוֹת.
דָּחַקְתִּי אֶת הָרַעְיוֹן. אֵין לִי כֹּחַ! הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לִי וְ'נוֹרְמָלִי' לְהַגִּיד שִׁיר הַשִּׁירִים וַאֲפִלּוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה.
אֲבָל בְּכָל זֹאת, רִיקִי. רָצִית לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל. רָצִית לְהִשְׁתַּדֵּל, רָצִית לְרַצּוֹת. רָצִיתָ לִגְרֹם נַחַת רוּחַ וּלְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה.
אֲבָל זֶה נוֹרָא קָשֶׁה!
שְׁבוּעַיִם תְּמִימִים הִסְתּוֹבֵב בְּמֹחִי הָרַעְיוֹן הַזֶּה. שְׁבוּעַיִם שֶׁבְּסוֹפָם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת הַכֹּחַ.
"אֲנִי מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמִי בְּלִי נֶדֶר לְקָרֵב אֶת זֶהָבִי וּלְכַבֵּד אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם". לָחַשְׁתִּי בְּשֶׁקֶט וּבְכַוָּנַת הַלֵּב. "בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים לֹא אֶרְמֹז לָהּ שֶׁהִיא מַטְרִידָה אֶלָּא אֶשְׂמַח עִמָּהּ וְאַרְחִיב אִתָּהּ אֶת הַשִּׂיחָה". הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת נִקְרַע מִתּוֹכִי, וְגַם אִם אֵין זוֹ סְגֻלָּה בְּדוּקָה, הֲרֵינִי בְּטוּחָה שֶׁהִיא רְצוּיָה לְמַעְלָה, בַּשָּׁמַיִם.
אַבָּא לֹא שָׁאַל אוֹתִי מַה הֶחְלַטְתִּי. לֹא סִפַּרְתִּי לְאִישׁ עַל הַהַחְלָטָה הַקָּשָׁה.
בַּתְּחִלָּה הָיִיתִי הַסְסָנִית, הָיָה קָשֶׁה לִי לְגַלּוֹת כְּלַפֵּי זֶהָבִי גִּלּוּיִים שֶׁל חִבָּה. בַּהֶמְשֵׁךְ הִצְלַחְתִּי לִרְשֹׁם לְעַצְמִי עוֹד וָעוֹד נִצְחוֹנוֹת קְטַנִּים. הֵכַנְתִּי לְזֶהָבִי קָפֶה, הִקְשַׁבְתִּי לָרַעֲיוֹנוֹת שֶׁלָּהּ. הוֹדֵיתִי לָהּ עַל כָּךְ שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת עָלַי!
זֶה הָיָה קָשֶׁה לִי פִּי אֶלֶף מִכָּל דָּבָר אַחֵר, וַאֲפִלּוּ מִתְּרוּמָה לִצְדָקָה. תָּרַמְתִּי אֶת עַצְמִי, אֶת הַסַּבְלָנוּת שֶׁלִּי, וְאֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי!
סִפּוּק פְּנִימִי וְשָׁקֵט נָתַן לִי אֶת הַכֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ כָּזֶה, בָּהּ מִתְאָרֶכֶת שְׁהוּתָהּ שֶׁל זֶהָבִי בְּבֵיתֵנוּ, הֶחְלַטְתִּי: "אִם אֶזְכֶּה לְהִתְאָּרֵס בַּחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב אֲפַרְסֵם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם, לֹא אֶפְגַּע בְּזֶהָבִי".
בֹּקֶר אֶחָד לֹא דָּפְקָה זֶהָבִי. הִצַּעְתִּי לְאִמָּא שֶׁנַּזְמִין אוֹתָהּ. אִמָּא הָיְתָה מֻפְתַּעַת מִפֶּרֶץ טוּב הַלֵּב שֶׁלֹּא אִפְיֵן אוֹתִי עַד כֹּה, אֲבָל הִסְכִּימָה. עֵינֶיהָ שֶׁל זֶהָבִי אוֹרוּ. "מַה, זֶה לֹא מַפְרִיעַ לָכֶם?"
"מַה פִּתְאֹם?" אָמַרְתִּי לָהּ "זֶה הָעֹנֶג שֶׁלָּנוּ".
זֶהָבִי הָפְכָה לִהְיוֹת אוֹרַחַת רְצוּיָה בְּבֵיתֵנוּ. מַה שֶׁמּוּזָר הוּא, שֶׁזֶּהָבִי דַּוְקָא מִעֲטָה יוֹתֵר לְהַגִּיעַ, מִן הָרֶגַע שֶׁהִרְגִּישָׁה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים בָּהּ, כְּאִלּוּ לֹא נוֹפֶלֶת רַק עָלֶיהָ הָאַחֲרָיוּת לַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ. פִּתְאֹם גַּם אֲנַחְנוּ רוֹצִים, מַזְמִינִים, מִתְעַנְיְנִים, וּמִתְחַלְּקִים בַּקֶּשֶׁר הַהֲדָדִי.
הַשִּׁדּוּךְ הַ'בַּאשֶׁערְט' (הַמֻּשְׁגָּח מִן הַשָּׁמַיִם) שֶׁלִּי הֻצַּע בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ לַקַּבָּלָה שֶׁלִּי. בַּיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע הִתְאָּרַסְתִּי (וְלֹא הָיְתָה זוֹ הַצָּעָה שֶׁל זֶהָבִי) .
פְּרָחִים רֵיחָנִיִּים הֵצִיפוּ אֶת הַבַּיִת וּשְׁעוֹן זָהָב נֶעֱנַד עַל פֶּרֶק כַּף יָדִי. הַשֵּׁם הַטּוֹב נַעֲנָה לִתְפִלּוֹתַי וְנָתַן לִי עוֹד הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְמַה שֶׁיָּכֹלְתִּי לְבַקֵּשׁ. הָאֹשֶׁר מִלֵּא אֶת הַלֵּב, וְסִחְרֵר אוֹתִי בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת חֲלוֹמִית. אֲבָל חוּץ מִבְּלִיל הָרְגָשׁוֹת שֶׁל כַּלָּה, נִסְחַפְתִּי בִּתְחוּשָׁה אַחַת מְתוּקָה וּמְרַגֶּשֶׁת, כִּי רָצָה הַשֵּׁם אֶת מִנְחָתִי.
אֶת הַהַבְטָחָה הָאַחֲרוֹנָה אֲנִי מְקַיֶּמֶת הַיּוֹם, בְּפִרְסוּמוֹ שֶׁל סִפּוּרִי הָאֲמִתִּי.
יֵשׁ וְהַתְּפִלָּה נִפְלָאָה אוּלָם תְּקוּעָה… יֶשְׁנָהּ דְּרִישָׁה מֵהַמִּתְפַּלֵּל לִכְבֹּשׁ רוּחוֹ מִפְּרָט מְסֻיָּם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהַתְּפִלָּה עוֹלָה בִּסְעָרָה וּפוֹעֶלֶת אֶת כֹּחָהּ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5