——–
שָׁלוֹם לְכֻלָּם. אָז כָּכָה. לַיְלָדִים שֶׁלִּי, יֵשׁ רַק אִמָּא בַּבַּיִת – כְּלוֹמַר אֲנִי. לֹא נִכָּנֵס עַתָּה לִפְרָטִים, לְסַפֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ, עַד שֶׁהַמַּצָּב הֶעָגוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה מְצִיאוּת בְּרוּרָה. חַסְדֵּי ה' מְלַוִּים אוֹתָנוּ כָּל רֶגַע בַּחַיִּים, וְהֵם לִוּוּ אוֹתָנוּ גַּם לְאֹרֶךְ כָּל תְּקוּפַת הַמַּעֲבָר שֶׁל בֵּיתֵנוּ – מִבַּיִת רָגִיל אֶל בַּיִת שֶׁ… הָאֱמֶת, לַמְרוֹת הַכֹּל נוֹתַר בָּרוּךְ ה' דֵּי רָגִיל.
אִם כְּבָר מְדַבְּרִים עַל "רָגִיל": יֵשׁ לִי דּוֹדָה שֶׁהָיְתָה גָּרָה בִּשְׂדֵרוֹת, וּבַתְּקוּפוֹת שֶׁהָעִיר הָיְתָה מֻפְגֶּזֶת הָיְתָה רְגִילָה לוֹמַר תָּמִיד: ה', תֵּן לִי יוֹם רָגִיל. כָּזֶה יוֹם שֶׁלִּפְעָמִים מְעַצְבֵּן קְצָת, לִפְעָמִים מַצַּב רוּחַ יָרוּד קְצָת, לָחוּץ קְצָת, יוֹם רָגִיל. לֹא מְבַקֶּשֶׁת יוֹתֵר מִזֶּה, רַק יוֹם רָגִיל.
אָז הַבַּיִת שֶׁלִּי, אֵיךְ אוֹמְרִים, שָׂרַד בָּרוּךְ ה', נִשְׁאַר רָגִיל, אֵיכְשֶׁהוּ. נַעֲשֵׂיתִי נוֹשֵׂאת יְחִידָה לְעֹל הַפַּרְנָסָה, לְצַד הָעֹל הַמֻּרְכָּב שֶׁל גִּדּוּל הַיְלָדִים בְּמַצָּב זֶה. נַעֲשֵׂיתִי מַכְרִיעָה בַּהַכְרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַחַיִּים, כְּמוֹ שִׁדּוּכִים לַיְלָדִים, וְגַם מְבִינָה גְּדוֹלָה בַּחִנּוּךְ שֶׁל לוֹמְדֵי גְּמָרָא וּמִשְׁנָה. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִתְמוֹדֶדֶת מוּל נֶטֶל אַדִּיר שֶׁל חוֹבוֹת כַּסְפִּיִּים, לְצַד הַפַּרְנָסָה הַשּׁוֹטֶפֶת, וְיַחַד עִם זֶה – עוֹד חַיֶּבֶת לָשֶׁבֶת וּלְשַׂחֵק לֶגוֹ וְדוּפְּלוֹ עִם קְטַנִּים שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹר אַחֵר לְקַבֵּל חֹם לְשִׁקּוּם הַנֶּפֶשׁ הַכְּאוּבָה. וְזֹאת אַחֲרֵי שֶׁלָּקַחְתִּי אוֹתָם אִישִׁית מֵהַלִּמּוּדִים עַד הַבַּיִת, וּבִירוּשָׁלַיִם זֶה סִפּוּר שֶׁל חֲצִי שָׁעָה לִפְעָמִים, בַּשָּׁעוֹת הָעֲמוּסוֹת – כִּי הֵם קְצָת פּוֹחֲדִים עֲדַיִן לְבַד.
בְּכָל זֶה, הָיִיתִי לְבַד – עִם כָּל הַכָּבוֹד לְכָל הַסּוֹבְבִים שֶׁהִטּוּ שִׁכְמָם בִּמְסִירוּת גְּדוֹלָה. לְבַד, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְכָל אַחַת מֵאַחֲיוֹתַי וְגִיסוֹתַי וְחַבְרוֹתַי וְהוֹרַי – אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ. אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל אֲנִי הִיא זוֹ הַמִּתְמוֹדֶדֶת מוּל הַמַּטָּלוֹת, שֶׁאִם אֶמְצָא אֶת עַצְמִי בִּלְתִּי מַצְלִיחָה בְּאַחַת מֵהֶן – הַכֹּל יִתְמוֹטֵט עָלַי. אֲנִי אֶשָּׂא בָּעֹל וַאֲשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר הַמָּלֵא.
אִם לֹא אַצְלִיחַ לְמַלֵּא מִכְסָה שֶׁל כְּסָפִים חָדְשִׁיִּים שֶׁחַיָּבִים לְהִכָּנֵס. אִם לֹא אַצְלִיחַ לַעֲקֹב אַחַר הִתְפַּתְּחוּתָם הַנְּאוֹתָה שֶׁל הַקְּטַנִּים. אִם לֹא אֶעֱשֶׂה נְכוֹנָה אֶת בֵּרוּרֵי הָעֹמֶק לְשִׁדּוּכֵי הַבֵּן הַגָּדוֹל. אִם לֹא אֶשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר חַם עִם שְׁאָר הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת – אֲנִי אֶפֹּל, אֲנִי אַפִּיל, אֲנִי זוֹ שֶׁאֶעֱמֹד מוּל הַשֹּׁקֶת הַשְּׁבוּרָה.
וּמַה כְּבָר יְכוֹלוֹת מִלִּים טוֹבוֹת לַעֲזֹר בְּמַצָּב כָּזֶה, אִם כִּי אֵינִי מְבַטֶּלֶת וְאֵינִי חֲדֵלָה לְהוֹדוֹת לְכֻלָּן עַל הַכֹּל. אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת – מַה הֵן מוּל כָּל מַה שֶּׁ'מֻּנָּח לִי עַל הַשֻּׁלְחָן', שֶׁמְּצַפֶּה אַךְ וְרַק לִי וְאִישׁ מִלְּבַדִי לֹא יָרִים אֶת הַמַּשָּׂא, גַּם לֹא חֶלְקִיק מִמֶּנּוּ. וְכָל זֶה – עוֹד בְּלִי לְדַבֵּר עַל הַקֹּשִׁי הַנַּפְשִׁי הָאִישִׁי, הַכְּאֵב הַנּוֹרָא, שֶׁאֵין לִי אֲפִלּוּ זְמַן לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת. וְכִי אֲנִי לֹא בֶּן אָדָם? וְכִי רַק הַיְלָדִים שֶׁלִּי זְקוּקִים לְמִשְׁעֶנֶת?
אוֹמְרִים לִי שֶׁזֶּה נֵס שֶׁאֲנִי עֲסוּקָה כָּל כָּךְ. אוּלַי. לֹא אוּלַי, וַדַּאי, הַכֹּל נֵס, רַק מָה? הַכֹּל מִשָּׁמַיִם, הַכֹּל לְטוֹבָה, מָה אָנוּ מְבִינִים, אֲבָל אֵין לִי זְמַן לְכָל זֶה – כִּי הַכֹּל מֻנָּח עָלַי.
מֵרֶגַע הַקִּימָה בַּבֹּקֶר, עַד מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, אֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי רַק נִדְרֶשֶׁת לָתֵת. וְלָתֵת. וְלָתֵת. וְלָתֵת. לִדְאֹג לְֹא', לִפְעֹל בִּתְחוּם ב', לְהָגִיב לְגִימֶל וְלַעֲנוֹת לְדָלֶת, לִשְׁלֹחַ צֶ'קִים לְהֵא וּלְהַחֲזִיר טֶלֶפוֹנִים לְוָיו, לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיוֹת יְשָׁנוֹת וְלָתֵת פִּתְרוֹנוֹת מִיָּדִיִּים לַחֲדָשׁוֹת. כָּכָה זֶה, עַד הַצָּהֳרַיִם, עַד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, עַד הָעֶרֶב, עַד הַלַּיְלָה, עַד מָחָר, עַד מָחֳרָתַיִם, עַד שַׁבָּת, עַד סוֹף שָׁבוּעַ הַבָּא, עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ, וְהַבָּא אַחֲרָיו. אֵלּוּ הַחַיִּים שֶׁלִּי. בַּשֶּׁלֶג הַיְרוּשַׁלְמִי, בַּחֹם שֶׁל הַקַּיִץ, בַּסְּתָו, בָּאָבִיב, בְּפֶסַח, בְּסֻכּוֹת, תָּמִיד.
וְאָז בָּאָה הַדַּלֶּקֶת בַּסְּחוּס. כְּאֵבִים, לְחָצִים, רוֹפְאִים, הוֹמֵיאוֹפַּתְיָה, רֶפְלֶקְסוֹלוֹגְיָה, טִבְעִית, קוֹנְבֶנְצְיוֹנָאלִית, כִימִית, צִלּוּם, כִּמְעַט נִתּוּחַ. הַחְלָמָה, חֶלְקִית אוֹ כִּמְעַט חֶלְקִית. אֵין זְמַן, אֵין זְמַן לְהִשָּׁאֵר כְּבוּלָה הַבַּיְתָה. צָרִיךְ כֶּסֶף, עֲשִׂיָּה, פְּעִילוּת, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתְמוֹדֵד, לֹא לְהִתְמוֹטֵט, לִשְׂרֹד. לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁעָבַרְתִּי אֶת זֶה בְּשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא כָּשַׁלְתִּי, שֶׁלֹּא נָפַלְתִּי, שֶׁהַכֹּל כָּרָגִיל. שֶׁאֲנִי אוֹתָהּ אַחַת. לְהַרְאוֹת לַיְלָדִים שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ מַמְשִׁיךְ, מְתַפְקֵד, שֶׁאָנוּ לֹא מִסְכְּנִים.
וְאָז צָצוּ הַחוֹבוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ לִפְנֵי כֵן עַל קִיּוּמָם. וְאָז נוֹדַע לִי שֶׁהַקְּטַנָּה צְרִיכָה "פְּלָטָה" לַשִּׁנַּיִם, דָּחוּף. שִׁדּוּכֵי הַגָּדוֹל מִתְעַכְּבִים, אֲנִי מְדַבֶּרֶת כְּבָר עַל יוֹתֵר כֶּסֶף מִצִּדֵּנוּ. עוֹד תֶּקֶר, עוֹד אֶחָד. לָמָּה תֶּקֶר? אֵלּוּ הַחַיִּים שֶׁלִּי, אֲנִי אֶשְׂרֹד, חָשׁוּב לִי לְשַׁדֵּר אֶת זֶה. תִּרְאוּ, תִּרְאוּ לֹא בָּחַרְתִּי אֶת זֶה, אֲבָל אִם זֶה הַמַּצָּב, אֲנִי אוֹכִיחַ אֶת עַצְמִי. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וַדַּאי, רַק בְּעֶזְרַת מִי. מִי עוֹזֵר לִי בַּחַיִּים, הָא? תַּגִּיד מָתוֹק, אֵיךְ אָמַר הָרַבִּי בַּחֵידֶר, מָה הַשֵּׁם אָמַר לַיְּהוּדִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא תָּמִיד יִהְיֶה אִתָּם, נָכוֹן? וַדַּאי, אֲנִי עֵדָה עַל זֶה. נֵס שֶׁהִתְחַנַּכְתִּי עַל זֶה שָׁנִים בְּבֵית יַעֲקֹב, גַּם בְּבֵית הַהוֹרִים. בְּלִי ה', לֹא יוֹדַעַת מָה. נוּ, כָּכָה זֶה, מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים.
זוֹ הָיְתָה הַשָּׂפָה. זֶה הָיָה קַו הַחֲשִׁיבָה. זֶה הָיָה הַסִּגְנוֹן. עַד… עַד לְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁבּוֹ הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב – אוּלַי בְּכָל זֹאת יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּמֶּה שֶׁטּוֹבִי אוֹמֶרֶת. הִיא הַבַּת שֶׁלִּי, טוֹבִי. בַּת 19 הָיְתָה, כְּשֶׁהִתְחִילָה עִם הָעִנְיָן הַזֶּה.
"אִמָּא", כָּכָה זֶה הִתְחִיל, "הַשֵּׁם מְדַבֵּר אֵלֵינוּ, הַשֵּׁם מְחַכֶּה לָנוּ, הַשֵּׁם קוֹרֵא לָנוּ". נוּ, וַדַּאי, הִנֵּה אֲנִי פֹּה, עוֹשָׂה מֵעַל וּמֵעֵבֶר, "אֲבָל מֵעֵבֶר לַפְּעֻלּוֹת, הוּא רוֹצֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, אֶת הַדִּבּוּר אֵלָיו, שֶׁנַּרְגִּישׁ אִתּוֹ קְרוֹבִים, אֲהוּבִים, שֶׁנְּדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁנִּחְיֶה אִתּוֹ".
לֹא, רַק זֶה לֹא. אֵין לִי זְמַן לְשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, גַּם לֹא לִשְׁתַּיִם, וַאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת לוֹמַר לְמָה עוֹד אֵין לִי זְמַן. אֲנִי מַרְגִּישָׁה קְרוֹבָה גַּם כָּכָה, קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְלַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא כָּזוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, רַק זֶה לֹא, "נִשְׁבְּרֵי לֵב" זוֹ מַמָּשׁ לֹא אֲנִי. אֲנִי חֲזָקָה, שׂוֹרֶדֶת, מַמְשִׁיכָה הָלְאָה וְעוֹמֶדֶת בְּהַכֹּל, אֲבָל ה' קָרוֹב, בְּהֶחְלֵט, כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, תּוֹדָה לַקֵּל. בֶּאֱמֶת, אֵין לָנוּ טְעָנוֹת. שׂוֹרְדִים, מַמְשִׁיכִים. שֶׁתִּהְיֶה בְּרִיאָה, טוֹבִי, אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ לֹא חוֹשֶׁבֶת בְּשָׁלָב כָּזֶה שֶׁל הַחַיִּים, לִהְיוֹת רַבָּנִית לְיַד הַכֹּתֶל. אֵין לִי זְמַן לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לֹא הָיִיתִי כָּזֹאת מֵעוֹלָם וְגַם לֹא אֶהְיֶה.
הָיְתָה לָהּ סַבְלָנוּת עַד לַכּוֹס תֵּה הַבָּא, בְּלֵיל שַׁבָּת לְאַחַר הַסְּעֻדָּה, כְּדֵי לְהַקְרִיא לִי מִתּוֹךְ סֵפֶר, קֶטַע שֶׁשָּׁבָה אֶת לִבָּהּ – עַל הַהִתְקָרְבוּת לַה'. נֵס שֶׁהִנְחוּ אוֹתִי לְהַקְשִׁיב לָהּ בַּמַּצָּב הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלָּנוּ, אַחֶרֶת הָיִיתִי כְּבָר יְשֵׁנָה עַכְשָׁו. בְּתַת הַהַכָּרָה שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת שֶׁדִּבּוּרִים לַה' בַּשָּׂפָה הָאִישִׁית זוֹ הַתְּפִלָּה הַמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. כֵּן, אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, מִשִּׁעוּרֵי הָרַב קְלַיין בַּסֶּמִינָר. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עִפָּרוֹן וּמַחְבֶּרֶת, בֹּחַן, תְּעוּדָה. מַה הִיא רוֹצָה מִמֶּנִּי, וּבִכְלָל – הַאִם זוֹ לֹא חֻלְשָׁה שֶׁהִיא מַטִּיפָה לִי, בִּמְקוֹם שֶׁאֲנִי אַטִּיף לָהּ. אֲנִי צְרִיכָה לְשַׁדֵּר חֹזֶק, יַצִּיבוּת, שִׁדְרָה.
"וְכַאֲשֶׁר אָדָם מְדַבֵּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ, וּמְגוֹלֵל מַשָּׂא נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי הָאֹזֶן הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, בִּשְׂפַת הַמִּלִּים שֶׁרָגִיל בָּהּ כְּתִינוֹק לְאִמּוֹ, נִכְמָרִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם עָלָיו לְחוֹנְנוֹ בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם". דְּבָרָיו הַנְּעִימִים שֶׁל הָרַב מִבַּרְדִיטְשׁוֹב, הֶחָפֵץ חַיִּים, הָאִמְרֵי אֱמֶת, הַחֲזוֹן אִישׁ, הָרַב דֶּסְלֶר אוֹ הָרַב פִּינְקוּס, אוֹ גָּדוֹל אַחֵר שֶׁכָּתַב אֶת הַדְּבָרִים וַאֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת עַכְשָׁו בְּדִיּוּק מֵאֵיזֶה דּוֹר הוּא – הָיוּ לִי כִּשְׁרִיקוֹת רוּחַ מִבֵּין חֲרַכֵּי הַחַלּוֹנוֹת, שְׁמוּרוֹת עֵינַי כִּמְעַט נֶעֶצְמוּ, כְּשֶׁטּוֹבִי הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: "לְדַבֵּר, אִמָּא, זֶה לְחַזֵּק אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁהוּא פֹּה, שֶׁהוּא אִתָּנוּ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, שֶׁהוּא מֵיטִיב. לְדַבֵּר פָּשׁוּט, לְדַבֵּר, לִמְצֹא מָקוֹם, לִמְצֹא זְמַן, כָּל יוֹם קְצָת, וּלְדַבֵּר אֵלָיו, לְסַפֵּר לוֹ, כְּמוֹ אֶל מִי שֶׁמָּצוּי מֵעֵבֶר לַקַּו, הַרְבֵּה יוֹתֵר קָרוֹב".
קַמְתִּי, קְצָת חַסְרַת סַבְלָנוּת וְהַרְבֵּה חַסְרַת כֹּחַ, פִּהוּק אַחֲרוֹן וּתְגוּבָה: "תִּרְאִי, טוֹבִי. אֲנִי בֶּאֱמֶת שׁוֹמַעַת וּמְקַבֶּלֶת. הַתִּזְכּוֹרוֹת שֶׁלָּךְ לֹא מְאֹד חֲסֵרוֹת לִי, אֲנִי חַיָּה אֶת זֶה כְּבָר, מִקַּטְנוּת. בְּלִי זֶה, מִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה הָיִיתִי הַיּוֹם. זֶה טוֹב שֶׁאַתְּ קוֹרֵאת אֶת הַסְּפָרִים אֵלֶּה, גַּם אֲנִי בְּגִילֵךְ הָיִיתִי כָּךְ. אֵין לִי כָּל כָּךְ כְּאֵב רֹאשׁ לְהַגִּיהַּ אֶת חֹמֶר הַקְּרִיאָה שֶׁלָּךְ. בִּ'כְלָלִי' זֶה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם טוֹב, אֲבָל תַּשְׁגִּיחִי עַל עַצְמֵךְ. אֲנִי רַק מְקַוָּה שֶׁאַתְּ לֹא מַתְחִילָה קְצָת מִדַּי, אֵיךְ קוֹרְאִים לָזֶה? שֶׁאַתְּ לֹא קִיצוֹנִית בָּזֶה, תָּמִיד הֲכִי טוֹב דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ". הָיוּ לִי מִלִּים בְּתוֹכִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לִי כֹּחַ לִשְׁלֹף אוֹתָן.
לַמָּחֳרָת, בִּהְיוֹתִי לְבַד בְּשָׁעָה יָפָה שֶׁל בֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת, אָחַזְתִּי בַּסִּדּוּר וְצָצָה בִּי מַחְשָׁבָה – אוּלַי לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם. אֵיךְ הִיא אָמְרָה, לְסַפֵּר לוֹ קְצָת, עַל אֵיךְ שֶׁאֲנִי חֲזָקָה וְשׂוֹרֶדֶת וְעוֹמֶדֶת וּמְשַׁדֶּרֶת וְיַצִּיבָה. סוֹתֶמֶת חוֹרִים, בּוֹנָה בָּתֵּי חוֹלִים לְיַד הַגְּשָׁרִים שֶׁקָּרְסוּ, עוֹשָׂה עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת. אוּלַי בֶּאֱמֶת אֶפְתַּח אֶת הַפֶּה, הוּא פֹּה. הוּא שׁוֹמֵעַ? הוּא לְיָדִי? אֲדַבֵּר? נַחַל דַּק שֶׁל דְּמָעוֹת טִפֵּס לִי פִּתְאֹם בְּמַעֲלֵה הַגָּרוֹן, וַהֲרֵי אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה, לִבְכּוֹת? רַק בַּלֵּילוֹת, עוֹד מְעַט יָקוּמוּ הַיְלָדִים וַאֲנִי אֶפְתַּח לָהֶם בְּעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת? תַּגִּידוּ, הִיא נוֹרְמָלִית, טוֹבִי?
כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִם טוֹבִי בַּבֹּקֶר הִיא נִפְגְּעָה קְצָת. "וַאֲנִי מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ סִפְרֵי אֱמוּנָה יְסוֹדִיִּים, סִפְרֵי הַחֲסִידוּת, תַּלְמִידֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב, רֵאשִׁית חָכְמָה, אַלְשֵׁיךְ, שְׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, יֵשׁ פֹּה לֶקֶט אַדִּיר, אָמַרְתִּי רַק לְסַפֵּר לְהַשֵּׁם, לְדַבֵּר אֵלָיו, לְהֵעָזֵר בּוֹ".
"נָכוֹן, הִתְכַּוַּנְתִּי רַק שֶׁתִּשָּׁמְרִי מִקִּיצוֹנִיּוּת". אֲנִי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת צוֹדֶקֶת, וְהַצַּדִּיקָה הַזֹּאת נָתְנָה לִי אֶת הַתַּעֲנוּג: "בְּסֵדֶר, בְּלִי נֶדֶר", הִבְטִיחָה, חָתְמָה אֶת הָעִנְיָן, וּלְאַחַר דַּקּוֹתַיִם הוֹסִיפָה: "אֶתְפַּלֵּל עַל זֶה". צַדִּיקִים הַיְלָדִים שֶׁלִּי, מֻשְׁלָמִים, פְּרָחִים, אֵין כָּאֵלֶּה, אֵין, אֲנִי אוֹמֶרֶת אֶת זֶה יוֹם וָלַיְלָה לַשַּׁדְכָנִים, לֹא יוֹדַעַת לָמָּה כְּלוּם לֹא זָז. הַטּוֹבִי הַזֹּאת, מִי שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ יַעֲשֶׂה אֶת עִסְקַת חַיָּיו, וְעוֹד צְרִיכָה לְהַמְתִּין לָאָח. אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲסֹק בָּזֶה יוֹתֵר רְצִינִי, מִיָּד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּלִי נֶדֶר. לַחֲתֹךְ עִנְיָנִים. חַיָּבִים לְפַנּוֹת לְזֶה זְמַן.
עָלִיתִי לָאוֹטוֹבּוּס לִנְסִיעָה בֵּינְעִירוֹנִית, יָשְׁבָה שָׁם מַכָּרָה שֶׁלִּי, לָמַדְנוּ בֶּעָבָר בְּיַחַד, הַיּוֹם גַּם הִיא חוֹוָה מַצָּב דּוֹמֶה בְּחַיֶּיהָ. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיָדָהּ, שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹמָה בְּמִלִּים קְצָרוֹת, לֹא הֶאֱרַכְתִּי יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עַד שֶׁבָּאתִי אֶל הַנְּקֻדָּה: "אֵיךְ זֶה כָּכָה לְבַד?" כָּזֹאת אֲנִי, גִּישָׁה יְשִׁירָה, מַה יֵּשׁ לְהִתְחַבֵּא מֵהַמַּצָּב. "אַתְּ יוֹדַעַת" הוֹסַפְתִּי, "גַּם אֲנִי הַיּוֹם לְבַד". כְּלוֹמַר, אַל תִּסְתַּכְּלִי עָלַי כְּמוֹ אַחַת שֶׁבָּאָה לְחַטֵּט בַּפֶּצַע – כִּי גַּם אֲנִי שָׁם. לֹא בַּפֶּצַע, חַס וְחָלִילָה, אֵינִי פְּצוּעָה, אֲבָל – אֵיךְ אוֹמְרִים, גַּם אֲנִי בָּעִנְיָן. גַּם אֲנִי לְבַד. זוֹ הֲרֵי מְצִיאוּת.
הִיא הִפְתִּיעָה אוֹתִי, הַמַּכָּרָה. "אֲנִי לֹא לְבַד, בִּכְלָל לֹא". הוֹ, כַּמָּה שֶׁאֲנִי שְׂמֵחָה לִשְׁמֹעַ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מָתַי הִתְחַדְּשׁוּ דְּבָרִים, אֵיזֶה יֹפִי. "לֹא, לֹא הִתְחַדְּשׁוּ דְּבָרִים, אֲבָל אֲנִי לֹא לְבַד, יְהוּדִי אַף פַּעַם לֹא לְבַד".
לֹא בְּדִיּוּק הֵבַנְתִּי, וּמִשֶּׁהֵבַנְתִּי – נִדְהַמְתִּי. הִנֵּה זֶה שׁוּב צָץ עָלַי. בְּמַהֲלַךְ הַשִּׂיחָה פָּשׁוּט הִסְבִּירָה לִי שֶׁהִיא מַרְבָּה לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבָּהּ לִפְנֵי הַשֵּׁם, גַּם בְּאֹפֶן שׁוֹטֵף, כְּפִי הַמִּזְדַּמֵּן – וַהֲרֵי יוֹצֵא לָהּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה לִהְיוֹת לְבַד – וְגַם בְּאֹפֶן שֶׁל קֶבַע. כְּלוֹמַר, קְבִיעַת זְמַן קָבוּעַ, מִדֵּי עֶרֶב, שֶׁאָז מְגוֹלֶלֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם אֶת כָּל הַקְּשָׁיִים, הָעֶלְבּוֹנוֹת, הַהִתְמוֹדְדֻיּוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁהֵן כָּל-כָּךְ גְּדוֹלוֹת, הַנִּסְיוֹנוֹת, הַכִּשְׁלוֹנוֹת, הָרְצוֹנוֹת וְהַתִּקְווֹת. הַתְּפִלּוֹת וּסְתָם כָּךְ – הַהַרְגָּשׁוֹת.
"בָּרוּר" אֲנִי אַלּוּפָה בִּלְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם כָּל נוֹשֵׂא, "זוֹ הֲרֵי מְצִיאוּת הַחַיִּים". סִפַּרְתִּי לָהּ (בִּשְׁמִי, כַּמּוּבָן) אֶת כָּל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי לְצַטֵּט מִטּוֹבִי. צָרִיךְ אָכֵן לְהַקְשִׁיב לָהּ יוֹתֵר, לִפְעָמִים זֶה בָּא לְשִׁמּוּשׁ. בְּתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה שָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמִי שׁוֹאֶלֶת: "אֲבָל סְתָם כָּךְ, רַק כְּדֵי לְהָבִין, הֲרֵי בְּעֶצֶם הַשֵּׁם יוֹדֵעַ מֵהַכֹּל, מָה אַתְּ מְחַדֶּשֶׁת לוֹ בָּזֶה שֶׁאַתְּ מְסַפֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת?" הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ הָיָה פָּשׁוּט כָּל כָּךְ: "אֲנִי לֹא מְחַדֶּשֶׁת לוֹ, אֲנִי מְחַדֶּשֶׁת לִי אֶת הַהַכָּרָה בְּזֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, שֶׁהוּא מְלַוֶּה אֶת הַכֹּל לִפְרָטֵי פְּרָטִים, עוֹשֶׂה הַכֹּל. אֲנִי מְחַדֶּדֶת לִי אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט לֹא לְבַד. בְּכָל תְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים, אֵינֶנּוּ מְחַדְּשִׁים לוֹ דָּבָר. כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁאֵינָם בַּקָּשׁוֹת, לֹא מְחַדְּשִׁים כְּלוּם – אֶלָּא גּוֹרְמִים לָנוּ עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר אֵלָיו, לְהַכִּיר בּוֹ יוֹתֵר מִקָּרוֹב. הַבַּקָּשׁוֹת הֵן רַק חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה, אֲבָל סִפּוּר הַדְּבָרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם, שְׁפִיכַת הַלֵּב בִּפְנֵי הַכֹּחַ הַיָּחִיד הַיָּכוֹל לַעֲזֹר – בַּפֶּה, בְּקוֹל, וְלֹא רַק בַּמַּחְשָׁבָה – כָּל זֶה מֵאִיר מְאֹד בַּחַיִּים הָאִישִׁיִּים".
הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיהָ וְלֹא בְּדִיּוּק הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא חוֹלֶמֶת. אִשָּׁה אִינְטֶלִיגֶנְטִית, חֲכָמָה וּפִקְחִית, מְנַהֶלֶת חֲנוּת בְּיָד רָמָה, בִּכְלָל אַחַת עִם רָמָה, מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּכְבָּדוֹת בֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ. הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה פָּשׁוּט לֹא הִתְאִימוּ לָהּ.
"אַתְּ לֹא מַרְגִּישָׁה קְצָת הִתְבּוֹדְדוּת וְכָל זֶה?"…
וְהִיא הִמְשִׁיכָה: "אֲנִי חַיָּה אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי עִם מַה שֶּׁטּוֹב וּמוֹעִיל, עִם מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִי תַּכְלִיתִי וְחִיּוּבִי".
נָכוֹן, אֲבָל אַחֲרֵי הַכֹּל, בַּסֶּמִינָר לֹא דִּבְּרוּ עַל זֶה, הַחוּג שֶׁלָּנוּ שָׂם דָּגֵשׁ עַל פְּרָטִים אֲחֵרִים, דִּבְּרוּ עַל אֱמוּנָה בִּ'כְלָלִי', עַל בִּטָּחוֹן, עַל תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ עַל דִּבּוּר יָשִׁיר אֶל הַשֵּׁם. זֶה קְצָת מַרְתִּיעַ לְחַדֵּשׁ דְּרָכִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם". הוֹ, כַּמָּה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי חֲשׁוּבָה עִם הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת.
"בְּקִצּוּר", לִמְּדָה אוֹתִי פֶּרֶק, "אֲנִי מְבִינָה שֶׁעָדִיף לָךְ לְהִשָּׁאֵר לְבַד?!"
לֹא עָנִיתִי לָהּ. הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי וְשָׁתַקְתִּי.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, עָלְתָה בְּמֹחִי לָרִאשׁוֹנָה מַחְשָׁבָה, שֶׁאוּלַי טוֹבִי כֵּן צוֹדֶקֶת, אוּלַי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּמֶּה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, אוּלַי יֵשׁ לַקְּטַנָּה הַזֹּאת מַה לְּלַמֵּד אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ. פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּה וְנִסִּיתִי לְהַתְחִיל לְדַבֵּר.
רֶגַע, הוּא שׁוֹמֵעַ בִּכְלָל? בָּרוּר, רַק מָה. מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. הוּא פֹּה. הוּא נִמְצָא. הוּא כָּאן. מַה קּוֹרֶה לָךְ, אֵין לָךְ אֱמוּנָה, גַּם יַהֲדוּת פְּשׁוּטָה אֵין בָּךְ? בָּרוּר שֶׁהוּא פֹּה, רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ, מַמְתִּין. טוֹב:
"אַבָּא, אוֹמְרִים שֶׁאַתָּה פֹּה, שֶׁאַתָּה נִמְצָא", הִרְגַּשְׁתִּי קְצָת טִפְּשָׁה, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר אֶל קַו מְנֻתָּק. נִזְכַּרְתִּי מִשּׁוּם מָה בַּדִּבּוּרִים שֶׁלִּי אֶל חוֹלָה קְלִינִית שֶׁשָּׁכְבָה פְּצוּעָה. אָמְרוּ לָנוּ לְדַבֵּר אֵלֶיהָ, וּפָתַחְתִּי אָז לוֹמַר בְּאָזְנָהּ אֶת אוֹתָן מִלִּים: "אוֹמְרִים שֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת, שֶׁאַתְּ מַאֲזִינָה, אָז כָּכָה… אֲסַפֵּר לָךְ, אֶתְמוֹל נָסַעְתִּי…" מִלִּים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי שֶׁאֲנִי לֹא מְפַגֶּרֶת שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֶל עַצְמִי. מִלִּים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ, שֶׁאֲנִי מְשֻׁכְנַעַת שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת – לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ מְשֻׁכְנַעַת. הָאֶפִּיזוֹדָה הַזֹּאת חָזְרָה עַל עַצְמָהּ. נֶחְרַדְתִּי מֵהַהַשְׁוָאָה.
נֶחְרַדְתִּי לְגַלּוֹת שֶׁבְּעֶצֶם אֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ מַאֲמִינָה – לֹא, לֹא. בָּרוּר שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה. וַדַּאי שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה בַּת מַאֲמִינִים, אֲבָל לֹא כָּל כָּךְ בְּרוּרָה בָּאֱמוּנָה, שֶׁהַשֵּׁם פֹּה, כָּאן, עַכְשָׁו, רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ, מְצִיאוּתִי.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", רַק אֶת זֶה אָמַרְתִּי בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, לֹא יָכֹלְתִּי יוֹתֵר: "אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תַּעֲזֹר לִי לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי, שֶׁאַתָּה אִתִּי, יֵשׁ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַה לְּדַבֵּר". הַקּוֹל הַפְּנִימִי צָעַק לִי: דַּבְּרִי, בִּתִּי, דַּבְּרִי, אֲנִי פֹּה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה – אֲבָל אֲנִי לֹא כָּזֹאת שֶׁבְּיוֹם אֶחָד הוֹפֶכֶת לְמַה שֶׁאֲנִי לֹא.
עוֹד יוֹם עָבַר, עוֹד יוֹמַיִם, דָּחַקְתִּי אֶת זֶה. אֲנִי מַרְגִּישָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲזָקָה כְּשֶׁאֲנִי לֹא צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּלוּתִית.
כָּכָה לְגַבֵּי אֲנָשִׁים – וְכָכָה לְגַבֵּי הָאֱלֹקִים. שׁוּב נֶחְרַדְתִּי לִרְאוֹת כַּמָּה אֲנִי רְחוֹקָה מִיַּהֲדוּת בְּסִיסִית. שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַתְּלוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּהַשֵּׁם. לֹא, זֶה לֹא שֶׁאֲנִי רְחוֹקָה, חַס וְשָׁלוֹם, סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה אַחַד הַפּוֹסְקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה. אָחִי הוּא גַּבַּאי שֶׁל אַדְמוֹ"ר יָדוּעַ. אֲבָל, נֹאמַר כָּךְ – אֲנִי לֹא מַמָּשׁ קְרוֹבָה. אֲנִי כֵּן קְרוֹבָה, אֲבָל לֹא יוֹדַעַת מַה קּוֹרֶה אִתִּי.
הַמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה לֹא אִחֲרָה לָבוֹא. רִחֲמוּ עָלַי מִשָּׁמַיִם, מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זְכוּת אָבוֹת, אוּלַי רַחֲמֵי שָׁמַיִם עַל נַפְשִׁי. עָמַדְתִּי בַּתַּחֲנָה לְבַדִּי, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִי עַל תַּשְׁלוּם עֲנָק הָאָמוּר לָצֵאת הַיּוֹם מֵהַבַּנְק, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּאָה. הַבַּנְק נִסְגָּר עוֹד שָׁעָה וָחֵצִי, אֲנִי צְרִיכָה לְהַזְרִים כֶּסֶף, וְגַם לְהַסְדִּיר הַיּוֹם עוֹד אֶלֶף דְּבָרִים. הִתְחַלְתִּי לְהָרִיץ טֶלֶפוֹנִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְחוּץ מִ"מַּמְתִּינוֹת", תָּאִים קוֹלִיִּים וּמֶרְכָּזִיּוֹת מְנַגְּנוֹת, אִישׁ לֹא הִתְיַחֵס. מֵהַבַּיִת הִתְקַשְּׁרָה בִּתִּי בַּת הָעֶשֶׂר, שֶׁהִיא מִתְפּוֹצֶצֶת מִכְּאֵבֵי אָזְנַיִם. טַבַּעַת לַחַץ סָגְרָה עָלַי.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", הַפַּעַם זוֹ הָיְתָה אֲמִירָה, לֹא מַחְשָׁבָה: "תַּעֲזֹר לִי, תְּחַלֵּץ אוֹתִי, תִּרְאֶה כַּמָּה אֲנִי מִסְכֵּנָה, אַל תַּעֲשֶׂה לִי אֶת זֶה. לֹא, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה, עֲשֵׂה אֶת שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֲבָל תַּעֲזֹר לִי".
נֶחְלַץ הַפְּקָק הַכָּבֵד, וַאֲנִי – עַל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹתַי – הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת פִּתְאֹם. הִתְעוֹפַפְתִּי אֶל חֲדַר מַדְרֵגוֹת סָמוּךְ, עָמַדְתִּי שָׁם בַּפִּנָּה, עֲנִיָּה וְדַלָּה, עִם הַפָּנִים לְכִוּוּן תֵּבוֹת הַדֹּאַר, וּבָכִיתִי אֶת לִבִּי בְּלִי מִלִּים. בְּכִי, בְּכִי, בְּכִי. הַטֶּלֶפוֹנִים חָזְרוּ אֵלַי, הַמַּכְשִׁיר צִלְצֵל וְרָטַט, רָעַשׁ וְזִמְזֵם, אֲבָל לֹא הֵרַמְתִּי לְאִישׁ. אֲנִי אֵצֶל הַבּוֹס עַכְשָׁו, לֹא לְהַפְרִיעַ.
אִלּוּ הָיוּ לִי אָז הַמִּלִּים, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי", אֲבָל אֵיזֶה מִלִּים, אֵיזֶה תְּהִלִּים, לֹא הָיָה לִי כְּלוּם חוּץ מִפְּקַעַת שֶׁבֶר שֶׁהָלְכָה וְהִתְמוֹסְסָה לִפְנֵי מִי שֶׁיָּצַר וְעָשָׂה אוֹתָהּ. בָּכִיתִי אָז עַל הַכֹּל, עַל הַכֹּל, וּבְעִקָּר – עַל עַצְמִי. "וַאֲנִי רוֹצָה כָּךְ לִבְכּוֹת אֵלֶיךָ תָּמִיד, לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, וְלֹא מַמָּשׁ מַצְלִיחָה". אֲנִי תָּמִיד כָּאן, מָתַי שֶׁאַתְּ רוֹצָה. "אַבָּא שֶׁלִּי, אַבָּא שֶׁלִּי, אַבָּא שֶׁלִּי". רַק הַמִּלִּים הָאֵלֶּה רָצוּ לִי בָּרֹאשׁ. "אַבָּא שֶׁלִּי".
הַצֶּ'ק, הַבַּנְק, אֶלֶף הַסִּדּוּרִים שֶׁעַל רֹאשִׁי, הִפְסִיקוּ לְעַנְיֵן אוֹתִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת לְבַד. "לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי".
רַק אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שָׁעָה, נִרְגַּעְתִּי קְצָת. הִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי לָצֵאת מֵהַצִּינוֹק, לִכְבֹּשׁ פָּנִים בַּקַּרְקַע וְלִבְרֹחַ הַבַּיְתָה, שֶׁרַק לֹא אֶפְגֹּשׁ אִישׁ. עֲזֹר לִי אַבָּא, שֶׁלֹּא אֶפְגֹּשׁ אָדָם. יוֹם קָשֶׁה הָיָה זֶה. יוֹם מֵאִיר. יוֹם לַחַץ וְדֹחַק, יוֹם נִפְלָא.
"אָז תִּרְאֶה, אַבָּא. הֲרֵי רַק אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי שְׁבוּרָה", אָמַרְתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת הָאֱמֶת, בְּקוֹל, וְהַמִּלִּים יָצְאוּ לִי כָּל-כָּךְ בְּטִבְעִיּוּת. זֶה הָיָה לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, לִפְנֵי תְּחִלַּת הַיּוֹם. הִתְחַלְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה. "אָנֹכִי ה' אֶלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ". אָז כָּכָה. אַבָּא. יֵשׁ לִי 'עַל הַשֻּׁלְחָן' שָׁלֹשׁ הַצָּעוֹת לַגָּדוֹל, וַאֲנִי מִתְלַבֶּטֶת וְלֹא יוֹדַעַת לְהַחֲלִיט. אֲנִי אֲמוּרָה לְהַעֲבִיר הַיּוֹם תַּשְׁלוּמִים חֲשׁוּבִים, וַאֲנִי מֻטְרֶדֶת. הַקָּטָן לֹא רָצָה אֶתְמוֹל לָלֶכֶת לַלִּמּוּדִים, וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה חַסְרַת אוֹנִים מוּלוֹ.
הוֹפּ. מָה אֲנִי מְסַפֶּרֶת לוֹ עָלַי, אוּלַי אֲסַפֵּר לְעַצְמִי עָלָיו. טוֹב, אֲנַסֶּה: "אָז אַבָּא, אַתָּה מַנִּיחַ לְפָנַי שָׁלֹשׁ הַצָּעוֹת שִׁדּוּכִים לַגָּדוֹל, אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאַחֲלִיט. אַתָּה גַּם נוֹתֵן לִי אֶת הַכֹּחַ לָזֶה. אָנָּא תַּעֲזֹר לִי. אַתָּה בּוֹרֵא אֶת הַקָּטָן, אַתָּה הֲרֵי עוֹשֶׂה הַכֹּל, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שֶׁיֵּלֵךְ לַלִּמּוּדִים, אוֹ שֶׁאֶשָּׁאֵר אִתּוֹ וְכָל הַשְּׁאָר יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. עֲזֹר לִי. אַבָּא, עֹל הַכְּסָפִים מַכְרִיעַ אוֹתִי, מָה עוֹשִׂים? הֲרֵי הַכֹּל בְּיָדְךָ".
וְשׁוּב בְּכִי: "אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁרַק אַתָּה מֵבִין אוֹתִי, הֲרֵי אַתָּה עָשִׂיתָ אִתִּי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי עַכְשָׁו. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת: שֶׁאֲנִי לֹא מִסְתַּדֶּרֶת עִם הַבֵּן, עִם הַבַּת, עִם הַמַּטָּלוֹת, עִם הַחוֹבוֹת. שֶׁאֲנִי לֹא שׂוֹרֶדֶת, בִּכְלָל לֹא". לַמָּחֳרָת בָּאוּ עוֹד מִלִּים, פָּחַדְתִּי לוֹמַר אוֹתָן אֲבָל הֵן נֶאֶמְרוּ: "בְּעֶצֶם, אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁ"סִּמַּנְתָּ" אוֹתִי. מַכָּה, עוֹד מַכָּה, זַעֲזוּעִים כָּאֵלֶּה, אִשָּׁה אַחֶרֶת בְּגִילִי לֹא עוֹבֶרֶת אֲפִלּוּ מַחֲצִית מֵהֶם. הַאִם אוּכַל לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קְצָת הֲקַלָּה. קְצָת עֶזְרָה".
הַבֶּכִי הַגָּדוֹל שׁוּב בָּא. נֵס שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת עַכְשָׁו. טוֹב, זֶה הָיָה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.
לֹא בְּקַלּוּת, אֲבָל בְּעִקְבִיּוּת – מָצָאתִי אֶת עַצְמִי הוֹלֶכֶת וּמִתְנַקָּה, הוֹלֶכֶת וְנֶעֱזֶרֶת. וְלֹא אֵצֶל פְּסִיכוֹלוֹג, וְלֹא אֵצֶל חֲבֵרָה, וְלֹא אֵצֶל הוֹרִים אוֹ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה – שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל יָדָם קָצְרָה מִלַּעֲזֹר. פָּשׁוּט אֶצְלִי בְּבֵיתִי, בָּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלִּי, שָׁם מָצָאתִי אֶת הַמְנַתֵּח הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה לִי אֶת הַכְּאֵבִים, בְּאַהֲבָתוֹ, וְגַם מָצוּי אִתִּי שָׁם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲנִי אֶצְלוֹ – חוֹלָה יְחִידָה בַּמַּחְלָקָה, רַק אֲנִי וְהוּא.
"וְכַמָּה אֲנִי מוֹדָה לְךָ עַל שֶׁהַיּוֹם הָיָה לִי יוֹתֵר קַל, שֶׁהַיּוֹם עָבַר לִי יוֹתֵר טוֹב, שֶׁהִיא הָיְתָה פָּחוֹת עַקְשָׁנִית וְהוּא הֵבִיא מִבְחָן טוֹב, שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל שָׂרַדְתִּי אֶת הַיּוֹם". וְלִפְעָמִים: "אַבָּא, רַפֵּא חוֹלֵי עַמְּךָ", סְתָם כָּךְ, כִּי זֶה עוֹלֶה לִי וַאֲנִי מְשֻׁחְרֶרֶת לְדַבֵּר. וְלִפְעָמִים: "אֲנִי קְשׁוּרָה בְּךָ, חָזָק, תְּלוּיָה בְּךָ. אֵין לִי חַיִּים בִּלְעֲדֵי הַדִּבּוּר אֵלֶיךָ. תְּפִלָּה לְאֵ-ל חַיַּי".
וְגַם: "הַיּוֹם סָגוּר לִי הַפֶּה, אַבָּא. אֵין לִי כֹּחַ, גַּם לֹא לְדַבֵּר. אֲנִי מֻתֶּשֶׁת, הֶעֱבַרְתָּ אוֹתִי בְּיוֹם קָשֶׁה כָּל כָּךְ, וְלֹא זָכַרְתִּי מִמְּךָ כְּלָל. אֵין לִי כֹּחַ, אֲפִלּוּ לַחֲשֹׁב עָלֶיךָ, תִּרְאֶה מַה קּוֹרֶה אִתִּי. אֲנִי הוֹלֶכֶת לִישֹׁן עַכְשָׁו, וְתַעֲזֹר לִי שֶׁמָּחָר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, כִּי אֲנִי חַיֶּבֶת אֶת זֶה, וְאַתָּה רוֹצֶה אֶת זֶה". וְגַם עוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה סוּגֵי דִּבּוּרִים וַאֲמִירוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַפֶּה שֶׁלִּי יְמַלֵּל אוֹתָן. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם יָפֶה לְדַבֵּר כָּכָה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מַה שְּׁאַלְתֶּם? אִם הוּא עוֹנֶה? הוֹ, עוֹנֶה. כְּשֶׁאֲנִי זוֹכָה לִהְיוֹת עִקְבִית – בִּלְהִתְרַכֵּךְ אֵלָיו, בִּלְהִשָׁעֵן עָלָיו, בִּלְהַפְסִיק לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ, בִּלְדַבֵּר אֵלָיו יָשִׁיר – הַהַרְגָּשָׁה, הַלֵּב, מְקַבְּלִים מַרְגּוֹעַ, עֵצָה, כִּוּוּן.
מַה קּוֹרֶה הַיּוֹם בַּחַיִּים שֶׁלִּי? הַרְבֵּה מְאֹד. לֹא מַה שֶּׁנִּקְרָא בַּחַיִּים "יְשׁוּעוֹת גְּלוּיוֹת". הַבֵּן לֹא מְאֹרָס עֲדַיִן, הַקְּשָׁיִים עוֹד פֹּה. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת זֶה וַאֲנִי סְמוּכָה וּבְטוּחָה בּוֹ. הוּא אִתִּי. כָּאן, עַכְשָׁו. הַרְבֵּה מְאֹד קוֹרֶה בְּחַיַּי. לֹא נֶהְפַּכְתִּי, נוֹתַרְתִּי מַה שֶּׁאֲנִי, אוֹתוֹ טִפּוּס, אֲבָל עִם מַתָּנָה חֲדָשָׁה בַּחַיִּים.
טוֹבִי אָמְרָה לִי אֶתְמוֹל שֶׁהִיא מֻדְאֶגֶת מִדָּבָר מְסֻיָּם, שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אִם כְּבָר בִּקְּשָׁה עַל כָּךְ מִמֶּנּוּ, וְעָנְתָה לִי שֶׁלֹּא מַצְלִיחָה לְדַבֵּר אֶת זֶה כָּרָאוּי. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנַסֶּה לַעֲזֹר לָהּ בְּכָךְ. אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲזֹר לָהּ לְהִפָּתַח בְּפָנָיו. זֶה כְּבָר בָּרוּר לָנוּ, שֶׁזּוֹ הַמַּטָּרָה שֶׁל הַקְּשָׁיִים, לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֵלָיו. לֹא רַק בָּ'רִשְׁמִי', שֶׁנִּקָּרֵא 'בָּנִים' שֶׁלּוֹ, אֶלָּא בֶּאֱמֶת בָּנִים – בַּלֵּב, בַּמְּצִיאוּת, בַּחַיִּים.
שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לַחֲבֶרְתִּי עַל שִׁנּוּי מְסֻיָּם שֶׁאֵרַע בְּחַיַּי. "כָּכָה?" הִיא הִתְפַּלְּאָה, "וְאַתְּ לֹא מְסַפֶּרֶת? לֹא מְרִימָה טֶלֶפוֹן?" צוֹדֶקֶת. וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁמָּצָאתִי אֹזֶן קְרוֹבָה יוֹתֵר. לָמָּה אֲסַפֵּר לָהּ, כְּבָר יֵשׁ לִי עִם מִי לְדַבֵּר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5