——–
א. ויקח קורח בן יצהר (טז.א)
איתא בפסיקתא זוטרתא (פר' חוקת) – מה ראה קורח לחלוק על משה, פרשת פרה אדומה ראה.
ויש להבין, מה שייכות ישנה בין מחלוקת קורח ועדתו לבין פרה אדומה?
ב. ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי וכו' (טז.א)
פירש רש"י – ומה ראה קרח לחלוק עם משה, נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל וכו', מה עשה, עמד וכנס מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות וכו' והלבישן טליתות שכולן תכלת, באו ועמדו לפני משה, אמרו לו: טלית שכולה של שתכלת חיבת בציצית או פטורה, אמר להם: חייבת, התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחר של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה.
ויש להבין, מה העניין שבחר קורח בקושיית הטלית שכולה תכלת דווקא ולא בקושיא אחרת?
ג. ואון בן פלת בני ראובן (טז.א)
איתא במדרש רבה (פי"ח.כ) – אמר רב: און בן פלת אשתו הצילתו וכו', מה עבדת? אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה בערסא והות יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזייה, כל מאן דאתא בשביל און בעלה, כיון דחזייה הדור, אדהכי והכי אבלעינהו. היינו דכתיב: "חכמת נשים בנתה ביתה" וכו'
ואכתי יל"ע, מדוע לא קראו לו גם בלי להסתכל באשתו, מדוע מיד לאחר שראו את מעשה גילוי שיער אשתו, ויתרו מלקרוא לו?
ד. ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם (טז.ב)
יש לתמוה, כיצד נשיאים חכמים וצדיקים אלו, חטאו בשטות זו לחלוק על הכהונה?
ה. רב לכם בני לוי (טז.ז)
פירש רש"י – וקרח שפיקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר: בשבילו אני נמלט וכו'.
וצ"ע, מה שייכות ישנה בין מה שעתיד לצאת ממנו שמואל הנביא, לבין זכותו של קורח להיות הכהן הגדול?
ו. ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד. וירא כבוד ה' אל כל העדה וידבר ה' וכו'. הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע (טז.יט-כא)
יש להבין, מדוע רצה הקב"ה להעניש את "כל העדה" בעונש כליה החמור, רק מפני שטעו לילך אחר מחלוקת קורח ועדתו?
ז. וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה (טז.כו)
איתא במדרש שוחר טוב – זהו שאמר הכתוב: "אשרי האיש" אלו בניו של קרח. "אשר לא הלך בעצת רשעים"- שלא הלכו בעצת אביהם שנאמר: "סורו נא מעל אהלי האנשים", "ובדרך חטאים לא עמד" שנאמר: "את מחתות החטאים האלה בנפשותם".
וצ"ב, כיצד אומר הפסוק על בני קורח: "אשר לא הלך בעצת רשעים שלא הלכו בעצת אביהם", הרי כן הלכו בתחילה בעצת אביהם, אלא שהרהרו בתשובה בליבם ונתבצר להם מקום גבוה בגהינום וניצלו, א"כ כיצד קורא עליהם הפסוק: "אשר לא הלך בעצת רשעים"?
ח. עוד יש לידע, מדוע כפל הפסוק לומר גם "אשר לא הלך בעצת רשעים" וגם "ובדרך חטאים לא עמד". הרי אם בדרך חטאים לא עמד, ממילא לא הלך בעצת רשעים?
ט. את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל (יז.ג)
יש להבין, מה העניין בציווי ה' לעשות רקועי פחים ציפוי למזבח מאותן מחתות החוטאים המאוסות, כיצד מכלים אשר רצו החוטאים לחטוא בהם לפני ה', עשו ציפוי למזבח השוכן בבית ה'?
י. עוד יש לידע, איזו "אות לבני ישראל" ישנה לדורות, ללמדנו מעניין ציפוי המזבח ממחתות החטאים?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 83) בעניין התשובה. וז"ל – ומכל מקום, לעצם התשובה אין עיכובים, ואין הגבלות, ואין מעוות שלא יתוקן בתשובה, וזה משום שהתשובה היא מהעולם שהוא למעלה מן הזמן (כי היא מהדברים שנבראו קודם שנברא העולם – פסחים נד:), ואין תיקונה נראה בשלמותו אלא בעולם ההוא. והעולם ההוא הוא עולם ההתכללות, ששם מתכללים לגמרי, הכלי לגילוי, והגילוי שנעשה על ידו, ונעשים אחד בלי חילוק זמן ומקום, ושם החטא נתקן לגמרי. עכ"ל.
עוד הביא (שם בח"ד עמ' 75). וז"ל – רק חסדי ה' שהם למעלה מן הבריאה הם המאפשרים לתשובה שתתקבל באופן שפגם החטא יתוקן למפרע ויוסר לגמרי כאילו לא היה מעולם.
עצם עניין זה, שהקב"ה סובל עלבונו ומוחל לגמרי לחוטא, גורם לגילוי כה גדול של חסדו וענוותנותו יתברך, עד שהסתר החטא עצמו נהפך לגילוי, בגורמו להתגלות כבודו יתברך באופן כה נעלה ונשגב. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה גדולה היא מעלת התשובה אשר בכוחה למחוק החטא לגמרי, בתיקונו למפרע כל אשר פגם.
זהו חסד ה' ממש שאף החוטא הגדול ביותר יכול על ידי התשובה לתקן ולמחוק חטאיו לגמרי ולהיות קרוב כ"כ אל ה', להיות בבחינת במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א', ב' וה' מתורצות – שורש טעותו של קורח (ע"פ תורת המהרי"ץ) היתה בטוענו: כי אף אם אמת הוא שאהרון ראוי להיות הכהן הגדול. מ"מ, גם כל ישראל ראויים לזה, ובפרט שבט לוי ראויים יותר מאהרון אשר דבוק בו פגם חטא העגל.
אף ראיה היתה באמתחתו של קורח להשארות רושם העבירה באהרן, כי הרי בפרה אדומה נאמר: "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן". ופירש רש"י – ולא אהרון, משום שאין קטגור נעשה סנגור", וא"כ מוכח שעל אהרון ישנה מעט קטגוריה על חטא העגל, לכן טען קורח כי אחרים ראויים יותר מאהרון להיות "הכהן הגדול". וזהו שאמר המדרש: "מה ראה לחלוק" מכח ראייתו "פרשת פרה אדומה".
לזה, בקושיית הטלית שכולה תכלת, רצה קורח לרמז למשה: כי הוא – קורח, הינו בבחינת "טלית שכולה תכלת"- אשר אין בו חטא. בשונה מאהרון התלוי בו חטא העגל, והוא בבחינת "בגד טלית של מין אחר". לכן קודם הוא לאהרון.
אף טעה בראייתו "שלשלת גדולה יוצאה ממנו – שמואל וכו'"- עוד הוכחה לטענתו על ניקיון כפיו מחטאים, בטוענו כי אם היה חוטא, לא היה זוכה לשלשלת גדולה זו – לשמואל ועשרים וארבעה משמרות וכו' [וכדמצינו שזכייה בבנים תלמידי חכמים תלויה במעשי האבות]. לכן טען קורח כי עדיף הוא מאהרון המוכתם בחטא העגל [ואשר איבד ב' בנים ביציאת אש זרה מן המזבח].
אך טעה קורח ביסוד התשובה לידע כוחה ומעלתה – במחיקתה כל פגם החטא למפרע. וכי בכח התשובה נחשב לאהרון כאילו לא חטא כלל, ואף זכיית זרעו [של קורח] בשלשלת גדולה היתה מכח התשובה אשר עשו בניו.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – אף הנשיאים טעו בטענת קורח, בטוענם כי אף הם עדיפים מאהרון התלוי בו עדיין חטא העגל, וטענו לחלוק על הכהונה.
לכן, כאשר ראו הנשיאים את אשתו וביתו של און בן פלת נוהגות בחוסר צניעות, הסיקו מכך כי גם און בן פלת אדם בעל חטאים הוא – כפי שניכר בחינוך ביתו. וממילא אין הוא עדיף מאהרון הכהן להיות הכהן הגדול, לכן מיד ויתרו הם מלקראו. מבואר א"כ, כי גם הנשיאים טעו ביסוד מעלת התשובה המוחקת למפרע כל פגם החטא.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – עם ישראל אשר השתכנעו על ידי ליצנות קורח. אף הם חטאו לפני ה' כמה וכמה פעמים, אלא שה' ברחמיו מחל להם לגמרי כל פגם חטאיהם מכח מעלת התשובה אשר עשו לאחר שחטאו לפניו.
אך כעת, בטוענם כי קורח עדיף על אהרון המוכתם בחטא העגל, גילו הם כי אינם מאמינים במעלת התשובה המוחקת כל פגם החטא. ממילא, למפרע היה צריך להענישם על חטאיהם הקודמים. שהרי ללא מחילת ה' (מכח תשובתם) היו ראויים הם למיתה וכליה. לזה רצה ה' משום חטא קל זה להענישם בעונש כליה החמורה.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – בני קורח זכו לעשות תשובה, והיה נחשב להם כאילו לא חטאו מעולם, כי למפרע נמחק להם חטא הילוכם בתחילה במחלוקת קורח ועדתו.
לזה כפל קרא באומרו: "אשר לא הלך בעצת רשעים"- אם ישוב הוא בתשובה מעצת הרשעים, ואף אם רק יהרהר בתשובה כבני קורח, יחשב לו מכח מעלת התשובה כי "בדרך חטאים לא עמד"- ימחק ויתוקן פגם חטאו למפרע כאילו לא חטא כלל, וכאילו מעולם אפילו "לא עמד בדרך חטאים"- כי גדולה היא מעלת התשובה עד מאוד.
ולפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – ציוה ה' לעשות מאותן מחתות החטאים המאוסות "ריקועי פחים ציפוי למזבח", כדי ללמדנו, עד כמה גדולה היא מעלת התשובה, עד כי אם ישוב החוטא המאוס בתשובה מ"מחתות החטאים", ימחק הוא כל פגם חטאו למפרע, ויוכל הוא להיות קדוש וקרוב אל ה', בבחינת "ריקועי פחים ציפוי למזבח" הנמצא בבית ה' הקדוש, ומעלים עליו קורבנות ה'.
וזהו "האות לבני ישראל" לדורות, ללמדנו מעלת התשובה המכפרת לגמרי כל פגמי החטאים, כאילו לא חטא כלל לפני ה' יתברך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5