——–
שאלה: האם צריך להתפלל גם על הישגים רוחניים, כגון חיזוק במצוות ובעבודת ה'? הלוא "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – אז מה טעם להתפלל אם זה תלוי בעצם בי?
תשובה: אמרו חז"ל (סוכה נב ע"ב): "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו – אינו יכול לו!"
למרות שיראת שמים תלויה ביד האדם – הרי שבלי סיוע משמים, אדם לא יוכל להתקדם ולהתגבר על היצר הרע. וכיון שתכלית האדם בעולמו להתגבר על היצר הרע, "לעבוד ולעמוד בניסיון" – הרי שהרבה הרבה צריך הוא להשקיע את כוחותיו בתפילה לה' שיעזור ויתן לו כח להתמודד ולהתגבר על יצרו, ולהתקרב אל ה' יתברך.
פעם אחת דיבר רבי נחמן מברסלב עם מישהו, ובתוך כך שמע אדם אחר מתפלל תפילת ערבית, כשהוא אומר במהירות ובחטף את המילים: "ותקננו מלכנו בעצה טובה מלפניך". אמר רבי נחמן לאיש שיחו: הראית שזה חוטף במהירות אלו התיבות "ותקננו בעצה טובה", הלוא אלו התיבות צריכים להתפלל בהתעוררות גדולה ובכוונה גדולה מעומקא דליבא מאוד, כי זאת היא תפילה יקרה מאוד מאוד, כי מאוד צריכים לבקש רחמים מהשם יתברך שנזכה שיתן לנו עצה טובה ונזכה לדעת איך להתנהג. ומי שרוצה לחוס על עצמו באמת, צריך לבקש מאוד בתחנונים רבים מה' יתברך שישים ליבו היטב על מה שנעשה עימו, באופן שיתן לו עצה אמיתית ונצחית שיצליח על ידה לנצח באמת, ולעשות רצון ה' באמת בכל העניינים בלי הטעיית עצמו כלל. (ברומו של עולם 305)
בספר עבודת פנים (מכתב מה) כתב: "מה שאתה מבקש עצה להינצל מהיצר הרע, הרוצה לאבד את האדם משני עולמות – באמת רק עצה אחת יש בדוקה ומנוסה לכל דורש עבודת ה', והיא מועילה בכל מקום ובכל זמן – פשוט לבקש ולהתחנן מה' יתברך: "אנה ה' מלטה נפשי", וכל ספר התהילים מלא מזה, וצריך לבקש על זה הרבה מאוד, לא יום ולא יומיים, לא חודש ולא שנה. והנה הבקשה והתפילה היא עצמה עבודה גדולה ונחת רוח גדול לה' יתברך".
סיפר רבי נחמן מברסלב על עצמו: בצעירותי סיגפתי את עצמי בכל מיני סיגופים, כדי להתקדש ולהתקרב לה' יתברך. אבל אילו הייתי יודע את כח התפילה, לא הייתי מסגף את עצמי כלל! רק הייתי עומד ומתחנן לפני הקב"ה יומם ולילה, כי הכל תלוי בתפילה, ועל ידי התפילה ניתן להשיג הכל.
והמשיל משל נפלא: משל למלך שציוה על בנו לקחת אבן גדולה וכבדה מאוד ולהרימה אליו. אבל הבן לא היה יכול לשאת ולהרים את האבן, והצטער צער רב על כך שאינו יכול למלא את רצונו של אביו. עד שגילה לו המלך את דעתו, וכך אמר לו: היעלה על דעתך שאני אצוה עליך להרים דבר כבד כזה? אין כוונתי לזה כלל, רק כוונתי היתה שתיקח פטיש חזק ותכה ותשבור את האבן לחתיכות קטנות, וכך תוכל להעלות אותה.
כך, ציוה עלינו ה' יתברך כי "נישא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים". ולבבנו הוא לב האבן, והוא אבן גדולה וכבדה מאוד, ואי אפשר להרים אותה אל ה' יתברך בשום אופן [האדם מלא תאוות, תשוקות, עצלות, וכו'], רק על ידי שניקח פטיש ונפוצץ את לב האבן, אז נוכל להרים אותו אל אל בשמים. והפטיש הוא הדיבור. והעיקר – להרבות בדיבורים של תחינות ובקשות בפה, והתעוררות הלב תבוא ממילא. ולפעמים על ידי שידבר הרבה, אף על פי שיהיה בלא לב כלל, אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדולה בלב ובנפש, וממילא יוושע. וזה בחינת מה שנקרא "תפילה" שהוא לשון עיקש ופתלתול. ובבחינה זו יש להרבות בתפילה והתבודדות מאוד מאוד כל ימי חייו, שזה העיקר. וצריך להיות עקשן גדול בזה מאוד מאוד, שאף על פי שנדמה לו שדבריו אינם מועילים כלל, כי זה כמה ימים ושנים שעוסק בזה ועדיין לא פעל כלל, אף על פי כן צריך להיות בזה עקשן גדול. ובאמת צריכים עקשנות גדולה מאוד מאוד בכל עבודת ה'. אבל עיקר העקשנות צריכים בתפילה ותחנונים, והעיקר בשיחות של תפילה, כמו שפרש רש"י על הפסוק "נפתולי אלוקים נפתלתי" (בראשית ל ח) – לשון עיקש ופתלתול, התעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום . והבן הדברים היטב, אם תרצה לחיות חיי עולם, כי אי אפשר לבאר הכל בכתב.
ואף על פי שתהיה בדרך עיקש ופתלתול כמה פעמים בלי טעם וריח [בלי להרגיש שום התקדמות] – "לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי", כי הוא יתברך מלא רחמים בכל עת. וזהו בחינת "תפילה לעני" שהיא יקרה מכל. ואפילו בעני סתם שמתפלל על צרכיו ועל דוחקו ועניותו בגשמיות, מכל שכן וכל שכן כשמתחיל האדם לרחם על עצמו ומרגיש עניותו ודחקו במעשים טובים, וטוען עם ה' יתברך בלשון תחנונים על שאינו מקרבו אליו, ושופך שיחו וליבו לפניו – כמה וכמה יקרה תפילה זו בעיני ה' יתברך, והיא יקרה מכל התפילות שבעולם, כי באמת, זה עיקר העניות והדחקות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: "אין עני אלא בדעת", כי חוץ מזה הכל הבל, כי ימינו כצל עובר, ואין צרה כצרות הנפש, ואין עניות כעניות מתורה ומעשים טובים, מכל שכן וכל שכן כשהוא בעל חוב, שחייב לה' יתברך חובות רבים על ידי חטאיו ופשעיו, ואין לו במה לסלק את חובו כלל כי אם בתפילה ובתחנונים. (ברומו של עולם עמוד 145. ועיין שם עוד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5