——–
א. וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל (ו.א-ב)
איתא בבעל הטורים – "משה לאמר צו את"- סופי תיבות "תורה", צוה אותם שיעסקו בתורה.
ויל"ע, מהיכן הכריח הבעל טורים, כי זירזם משה לעסוק בתורה דווקא?
ב. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה (ו.ב)
פירש רש"י – אין "צו" אלא לשון זירוז, מיד, ולדורות.
ויש להבין, מדוע הכריחה התורה את כל הזירוז ומיד וכו' בציווי זה?
ג. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וכו' (ו.ב)
יש לדקדק, דתיבת "לאמר" מיותרת היא!
ד. והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה (ו.ה)
יש לדקדק, מהו דנקט קרא "ה-אש" בה"א הידיעה?
ה. עוד יש לדקדק, דמתיבת "בו", משמע, כי האש יוקדת באדם עצמו – בתוכו. ולכאורה הרי "האש" איננה קיימת בתוך המזבח, אלא על גביו?
ו. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו.ו)
יש להבין, הרי אם אומר הכתוב כי אש "תמיד"- תוקד. ממילא ידעינן כי "לא תכבה" שהרי תמיד תדלק. ומהו שייתר קרא באומרו גם "לא תכבה" וגם "תמיד"?
ז. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ו.ו)
איתא במדרש איכה – אילו זכיתם אתם קוראין "אש תמיד תוקד על המזבח", עכשיו שלא זכיתם אתם קוראין "ממרום שלח אש בעצמותי".
ויש להבין את כוונת המדרש?
ח. ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו (ח.לה)
יש לבאר כוונת הפסוק!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (פר' ויגש) בעניין אין חיים אלא תורה. וז"ל – ומסיימים חז"ל ענין זה באמרם ללמדך שבכל מקום שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו וכו' ע"ש.
הרי למדנו מה היה עיקר החיים אצל אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ואצל השבטים הקדושים, וכן הלאה בכל דור ודור, בידעם כי דברי תורה הם כל חיינו ואורך ימינו לעסוק בהם בפרוזדור, הוא עולם הזה, כדי להכנס לטרקלין – חיי עוה"ב!
מעתה נחזי מה אתנו, אמנם גם אנחנו חוזרים ואומרים בכל יום "כי הם חיינו ואורך ימינו וכו'". עכ"ל.
וכבר אמרו חז"ל: "רשעים בחייהם קרויים מתים"- כי על אף חיותם הגשמית, חשובים הם למתים משום שאינם קשורים למקור החיים – התורה הקדושה.
א"כ מבואר – מעלת התורה, אשר הינה ממש חיים לאדם וכאוויר לנשימה, עד שללא לימוד התורה חשוב האדם למת, שהרי התורה היא חיינו ואורך ימינו. וכפי שאמר הכתוב: "כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – לימדה אותנו התורה, כי "צו"- זרז מיד את בני אהרן, "לאמר"- ללמוד את התורה הקדושה -"זאת תורת העולה". כי בלי תורה אין חיים.
לכן יש לזרז מיד – לשבת ולעסוק בתורת ה' כדי שנחיה, כי גדר לימוד התורה הינו חיותינו ממש.
וכדאיתא בבעל הטורים, משה לאמר צו את – ס"ת: "תורה", שצוום משה לעסוק בתורה. כי בעסק התורה, צריך להיות בבחינת "צו"- לשון זירוז ומיד, כי בלי תורה אין חיים.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – רמזה לנו התורה, כי "והאש"- אותה "ה-אש" בה' הידיעה, אשר הינה אש התורה הקדושה. "על המזבח תוקד בו"- צריכה להיות יוקדת "בו"- באדם תמיד, בבחינת "לא תכבה"- כדי שהאדם לא ימות, כי בלי תורה אין חיים. כי רק כאשר תהיה אש התורה "תוקד בו"- בתוכו תמיד, לא יכבה הוא בהחשבו כ"חי".
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – בא קרא לרמז לנו את יסוד "אם אין תורה אין חיים". וכפי שאמר הכתוב: "אש"- אש התורה הקדושה, "תמיד תוקד על המזבח"- חובה שתהיה יוקדת תמיד בנפש האדם, כדי "שלא תכבה"- שלא ימות האדם, כי בלי תורה אין חיים. שהרי התורה הינה החיים האמיתיים של האדם. (לזה הוסיף שוב ושוב את יסוד ה"לא תכבה", ללמדנו כי בלי תורה אין חיים).
וזוהי כוונת המדרש: אילו זכיתם אתם קוראין "אש תמיד תוקד על המזבח", עכשיו שלא זכיתם אתם קוראין "ממרום שלח אש בעצמותי".
כי אם זכיתם לעסוק בתורת ה', ולהיות "אש תמיד תוקד על המזבח"- "לא תכבה", זוכים אתם ל"חיים", מכח עסק התורה. אך אם לא זכיתם לעסוק בתורה – בלי תורה אין חיים, וממילא חשובים אתם כמתים. כביכול, וכבר "ממרום שלח אש בעצמותי".
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – לימדנו הפסוק, כי רק כאשר "ושמרתם את משמרת ה'"- בשמירתנו את עסק התורה בקביעות, "לא תמותו"- כי בלי תורה אין חיים. לכן מחובתנו "לחיות" בעסקנו בתורת ה' תמיד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5