תורה – קע״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

קע״ג:תשע״ח א׳ עַל יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַכּוֹתֵב, וְהָאֱמוּנָה וְשֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ. ב׳ כִּי יֵשׁ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ חִיוּת וְשֹׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם אֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִלְקָח הָאֱמוּנָה, וְעוֹלַם הָאֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה, ג׳ וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ו:ח׳-ט׳): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה, וּכְתִיב (תהלים צב): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. ד׳ וְעַל־יְדֵי הַכְּתָב אֶפְשָׁר לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: אָנֹכִי, שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה): אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית, הַיְנוּ שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב, וְגַם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אֲנִי – נוֹטְרִיקוֹן: אֲנָא נַפְשִׁי יְהַבִית – דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת, אָנֹכִי – דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת. נִמְצָא, שֶׁהַכ' מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת. ה׳ וְכֵן אִיתָא בְּ"עֵץ־חַיִּים" לְעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהַכֶּתֶר הִיא פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַכ' הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, כַּמּוּבָא לְעֵיל, כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כַּיָּדוּעַ, ו׳ נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַכְּתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת כ', נִתְגַּלֶּה וְנִרְאֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה, כַּנַּ"ל: ז׳ וְהַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב, כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, וּמִתּוֹךְ הַפְּעֻלָּה יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהָבִין מַהוּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, ח׳ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְהַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ, עַל־כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.