תורה – קס״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

קס״ד:תשס״ה א׳ לְעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. ב׳ לְמָשָׁל: רוֹפֵא שֶׁנֶּחֱלָה וְהֻכְרַח לִמְסֹר אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַדָּאקְטֶיר הַגָּדוֹל, וְהָרוֹפֵא רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְפוּאוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, לְהוֹצִיא לוֹ שֵׁן וּלְגַלְּחוֹ, אֲבָל הַדָּאקְטֶיר יוֹדֵעַ רְפוּאוֹת יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לוֹ. ג׳ כֵּן יִזְדַּמֵּן, שֶׁיָּבוֹא אִישׁ לְהַתַּלְמִיד־חָכָם וְצַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא רוֹפֵא חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת, וְרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַצַּדִּיק רְפוּאוֹת, הַיְנוּ הַנְהָגוֹת וּדְרָכִים, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ רְפוּאוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְהִיגוֹ לִרְפוּאָתוֹ. ד׳ וְהִנֵּה לִפְעָמִים הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן לְהַחוֹלֶה אֵיזֶה סַם, אֲשֶׁר אִם יִתְּנוּ לוֹ הַסַּם בְּעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, יָמוּת הַחוֹלֶה בְּלִי סָפֵק, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְעָרֵב הַסַּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. ה׳ כֵּן יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לָהֶם פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָתוֹ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ח׳): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ; כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:): זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים; לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם הַמָּוֶת. ו׳ וְעַל כֵּן אִם יֹאמְרוּ לוֹ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא, יָמוּת בְּלִי סָפֵק, כִּי אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא זָכָה נַעֲשֶׂה סַם מָוֶת, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְהַלְבִּישׁ לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים, ז׳ וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַף אִם יַלְבִּישׁוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים. עַל־כֵּן מַלְבִּישִׁין הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים חִיצוֹנִיִּים, לְמַעַן יוּכַל לְקַבֵּל הָרְפוּאָה הַגְּנוּזָה שָׁם. כִּי גַּם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת עַתָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְמָסְרָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.