תורה – קכ״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

קכ״ה:תשי״ח א׳ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ וְכוּ' (שמות ט״ז:כ״ה): ב׳ וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיז:) מִכָּאן, שֶׁחַיָּב לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי תְּלָתָא "הַיּוֹם" כְּתִיבִי. ג׳ נִמְצָא שֶׁעַל כָּל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּתִיב "הַיּוֹם", לְרַמֵּז שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, רַק בִּשְׁבִיל הַיּוֹם. כִּי לִפְעָמִים אוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁרָעֵב מֵאֶתְמוֹל, וְלִפְעָמִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְהֵא רָעֵב לְמָחָר, אַךְ בְּכָל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת, לֹא יֹאכַל כִּי־אִם בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, הַיְנוּ סְעֻדָּה זוֹ לֹא בִּשְׁבִיל קֹדֶם וְלֹא בִּשְׁבִיל אַחַר־כָּךְ: ד׳ [זֶה הָעִנְיָן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ, וּכְתַבְתִּיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַחַר־כָּךְ נִזְדַּמֵּן שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זַ"ל מֵעִנְיָן זֶה, וּפִקְפֵּקּ בְּעַצְמוֹ עַל־זֶה וְאָמַר: הֲלֹא אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכַמְבֹאָר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּשַׁבָּת צְרִיכִין דַּוְקָא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲדַנִּים. ה׳ וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל, לְמַעֵט בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם. וְתֹכֶן כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לֹא בֵּאֵר לִי כְּלָל, כִּי לֹא זָכִיתִי לְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹד מִמַּאֲמָר זֶה. רַק אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת עַל עִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁיְּקָרָה מְאֹד, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁצְּרִיכִין בְּשַׁבָּת לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכוּ'. ו׳ עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא" בְּסִימָן נ"ז, וּלְקַמָּן בְּסִימָן רע"ז, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה, עַיֵּן שָׁם וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת]:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.