תורה – מ׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

מ׳:שנ״ט א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִיתָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל שֶׁחָטְאוּ בְּאֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל זֶה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ב׳ נִמְצָא, כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אָדָם, הוּא בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, לֹא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה. נִמְצָא, כִּי הַנְּסִיעָה הִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים. ג׳ וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּעֲבוֹדַת אֱלִילִים (ישעיהו ל׳:כ״ב): צֵא תֹּאמַר לוֹ. צֵא, זֶה בְּחִינַת נְסִיעָה וְטִלְטוּל: ד׳ גַּם עַל־יְדֵי טִלְטוּל, מְתַקֵּן אֶת הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כח): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס. ה׳ גַּם עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים נִמְנָע הַמָּטָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכוּ' וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וּכְשֶׁאֵין מָטָר, אֵין שׂבַע, וּכְשֶׁאֵין שׂבַע, אֵין שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וּכְשֶׁאֵין שָׁלוֹם, אֲזַי אֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. ו׳ גַּם הַגָּלוּת בָּא עַל בִּטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָּעַת. וְעַל־יְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁאֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה (אבות פ"ג):

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.