תורה – ל״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ז:של״ט א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהילים ק״ה:ד׳) ב׳ א כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (זוהר בא דף מב.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו: ל״ז:ש״מ א׳ ב וְגוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, חֹמֶר וְצוּרָה, חָכְמָה וְסִכְלוּת, בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב׳:י״ג): כְּיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (רז"ל ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וּכְתִיב (תהילים קי״ח:כ״ז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ; וּכְתִיב (שם פב): וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ. ב׳ וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים וּמִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וּכְתִיב (איוב ד׳:כ״א): יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה. וּכְתִיב (איכה ג׳:ו׳): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ': ג׳ וְהֵם בְּחִינוֹת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״א:י״ג): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וּכְתִיב (שם צח): זָכַר חַסְדּוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח: ד׳ וְהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם חֹמֶר וְסִכְלוּת וּבְחִינַת בְּהֵמָה, כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה: ל״ז:שמ״א א׳ ג וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מִיתָה, בְּחִינַת סִכְלוּת שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית כז): וַיִּקַח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם – מֵאָן נְטַל לֵהּ, מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ, דְּאַפְרִישׁ לֵהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן. ב׳ וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר, בְּחִינַת הַחֹמֶר, סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה. וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, וְהַצּוּרָה, הָאוֹר, וְהַזִּכָּרוֹן, אָדָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא, כִּי צְדָקָה רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה; ג׳ וְהוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (לך לך דף עו:): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה – דְּאִנּוּן רְחִיקִין מֵאוֹרַיְתָא. וְהוּא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. ד׳ וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם: מֵ"ם סְתוּמָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, דְּלֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (תיקון כא). וְדָלֶת, הוּא רֶמֶז לְאַרְבַּע יְסוֹדִין שֶׁנִּשְׁפָּלִים עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית. וְנִתְעַלֶּה הַשֵּׂכֶל הָרָמוּז בְּאָלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לג): וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה. ה׳ וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף יג:) נַעֲשֶׂה אָדָם – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְהַוֶּה בְּחִינַת אָדָם, כְּתִיב הָכָא: נַעֲשֶׂה; וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ; מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה. ו׳ [פֵּרוּשׁ, כִּי בַּזֹּהַר מְפֹרָשׁ שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא בִּדְיוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָמַד שָׁם מִמִּקְרָא זֶה, נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה, וּכְתִיב הָתָם וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ וְכוּ', לְעִנְיַן צְדָקָה וְכוּ'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מֵבִיא רְאָיָה מִזֶּה לְעִנְיַן תַּעֲנִית, כִּי צְדָקָה וְתַעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן מְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נַעֲשִׂין בְּגֶדֶר אָדָם, שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וָנֶפֶשׁ וְכוּ'. כִּי הַכְנָעַת הַחֹמֶר וְהַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה וְכוּ', לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל]: ל״ז:שמ״ב א׳ ד אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת צְדָקָה, כִּי יֵשׁ צְדָקָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְיֵשׁ צְדָקָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצִדְקַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה וּלְמַעְלָה מִצִּדְקַת חוּץ לָאָרֶץ. ב׳ וְכֵן יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה, כִּי אֵין דּוֹמָה הַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֵׁאֵין בּוֹ חֵטְא (שבת קיט:), כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק, וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֶלָּא עַל הֶבֶל פֶּה שֶׁל תִּינוֹקוֹת (שם). ג׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף א:): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – אִלֵּין אֲבוֹת הָעוֹלָם. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – כַּד אָתָא עִדַּן לְקַצָּצָא חַיָּבַיָּא מִן עָלְמָא. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע – דָּא קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א׳:י״א): תּוֹרֵי זָהָב; וּכְתִיב (שמות כ״ה:י״ח): וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב. עַל־יְדֵי קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא, נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם לְהָגֵן. ד׳ נִמְצָא כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יָדְךָ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כְּדֵי לִדְחוֹת הַדִּין, וְהַחֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, וְסִכְלוּת, מִן הָעוֹלָם. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּכְלֹל עַצְמְךָ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. ה׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (ויקרא כ״ו:מ״ב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְכוּ', פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי יִתְגַּלּוּן הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כַּד הָאָרֶץ אֶזְכֹּר; עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת, כִּי כֵן נִתְבָּרְכוּ תִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ח:ט״ז): הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי – שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּינוֹקוֹת נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת לְהָגֵן. עַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֻכְלְלוּ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. ו׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד; כִּי הַתַּעֲנִית הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים לְנַפְשׁוֹ, הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ח׳): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. גְּלַל כֵּן נִקְרָא אִישׁ חָסִיד, כִּי מְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם: ל״ז:שמ״ג א׳ ה וְזֶה פֵּרוּשׁ (סנהדרין צו.) שְׁלֹשָׁה הַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מִנְּצִיבִין: הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, וְהִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה. ב׳ כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת, הֵם כֻּלָּם רוֹמְזִים לְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְהַתּוֹרָה וְהַזִּכָּרוֹן. ג׳ זָקֵן זֶה, שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, הוּא בְּחִינַת מִיתָה וְסִכְלוּת מֵחֲמַת שִׁכְחָה; אֲבָל אֹנֶס רַחֲמָנָא פּוֹטְרוֹ, וְהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה לְכַבְּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה, וְיִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות, פ"ו): אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה: ל״ז:שד״מ א׳ ו וְזֶהוּ: הִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּא בְּגִלְגּוּל, וְצָרִיךְ הַשּׁוֹחֵט לְכַוֵּן לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם. גַּם עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. וְזֶה (אבות פ"ג): אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. תּוֹרָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין קֶמַח, הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט. ב׳ וּבִשְׁבִיל זֶה הַחֲלִיף נִקְרָא מַאֲכֶלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ב:י׳): וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הַשּׁוֹחֵט הָגוּן הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי בִּמְדַבֵּר, הַיְנוּ בְּדִבּוּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ. וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַלְכוּת – פֶּה. ג׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו ל״ד:ו׳): חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם; כִּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת חֶרֶב לַה' (כמובא בזוה"ק ובפרדס), וְהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, לְשׁוֹן פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ט:ו׳): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְכוּ'. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה בְּתוֹךְ חֶרֶב לַה', בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִזְדַּוֶּגֶת עַל־יְדֵי הַמַּיִּין נוּקְבִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ, בִּבְחִינַת: חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאָתֵינָא (זוהר ויקרא דף יג.). ד׳ וְזֶה: חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם; מִנְּפָשׁוֹת הָעוֹלוֹת בָּהּ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין. וְעַל־יְדֵי הַזִּוּוּג הִיא מְקַבֶּלֶת פַּרְנָסָה לְיִשְׂרָאֵל. ה׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ (איכה ה׳:ט׳): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר; הַיְנוּ כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן, וְאֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וּכְשֶׁעוֹמֵד עִם הַחֲלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת, וְהַחֲלִיף שֶׁלּוֹ הוּא חֶרֶב הַמִּדְבָּר, וְאֵינוֹ חֶרֶב לַה', שֶׁהוּא חֶרֶב הַמְדַבֵּר. ו׳ וְיֵשׁ צַעַר לְהַנֶּפֶשׁ הַחַי, שֶׁצּוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר (שה"ש ה): ז׳ נַפְשִׁי יָצְאָה – כְּשֶׁיָּצָאת בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיס בְדַבְּרוֹ שֶׁל הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין. וּכְשֶׁיָּצָאתִי, ח׳ בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי – כִּי אֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְחוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל. עַל־יְדֵי־זֶה, ט׳ מְצָאֻנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי – הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלָה שֶׁהָיָה לְהַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת חַי, גַּם זֶה לָקַח מִמֶּנָּה, כִּי עַכְשָׁו אֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט הַזֶּה, אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ, וְאֵין לְהַשְּׁכִינָה מַיִּין נוּקְבִין לְהַמְשִׁיךְ טֶרֶף לְבֵיתָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה: בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ – בִּיגִיעָה וְטִרְחָא גְּדוֹלָה: י׳ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כִּי יַם סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים־עָשָׂר קְרָעִים (פרקי דר"א פ' מב ובתיקון כא), כְּנֶגֶד שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה בְּדִיקוֹת הַסַּכִּין, שֶׁעַל יְדֵיהֶם קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְכוּ'. י״א וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה): שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ, כִּי שִׁעוּר פְּגִימוֹת הַחֲלִיף כְּשִׁעוּר פְּגִימוֹת הַמִּזְבֵּחַ (חולין יז:). י״ב גַּם עַל הַשְּׁחִיטָה גִּימַטְרִיָּא תל"ז, וּבְזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם (בראשית ג׳:י״ט) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת גִּימַטְרִיָּא תל"ז (עִם הַד' תֵּבוֹת), לִרְמֹז חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. י״ג וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים קי״א:ה׳): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו; כִּי טֶרֶף יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת: לְשׁוֹן טְרֵפָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר סוֹף מִשְׁפָּטִים (דף קכא:), וּלְשׁוֹן מָזוֹן. לִרְמֹז, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם מִטְּרֵפָה, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה: י״ד וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת קד): מַנְצְפַךְ צוֹפִים אָמְרוּ, מַנְצְפַךְ הוּא בְּחִינַת וְרִידִין, בְּחִינַת רי"ו דִּין. וְצוֹפִים, אֵלּוּ נְבִיאִים, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת כְּרֻבִים, בְּחִינַת תִּינוֹקוֹת, בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם מְקַבְּלִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (לך לך דף פה.): וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה. ט״ו וְאֵלּוּ הַצּוֹפִים, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, הֵם נְהִירִין בִּ"וְרִידִין", רִי"ו דִּי"ן, בְּמַנְצַפַּ"ךְ, וּמַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע. וְהַשֶּׁפַע מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אֹמֶר, כִּי מִתְּחִלָּה הִיא א'וֹר, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה מַ'יִם, וְאַחַר־כָּךְ רָ'קִיעַ. ט״ז וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִים אֶת הַמַּנְצַפַּךְ, וְעוֹשִׂים מִמַּנְצַפַּךְ אֲדֹנָי. כִּי מֵ"ריו" נַעֲשֶׂה צוּרַת א, וְנַעֲשֶׂה אֲדֹנָי. וַאֲדֹנָי הוּא דִּבּוּר, הוּא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:י״ז): אַדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּמֵהֶבֶל הַזֶּה, הַיְנוּ אֲדֹנָי, יוֹצֵא הַשֶּׁפַע, וְנִתְחַלֵּק לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים ס״ח:י״ב-י״ג): אֲדֹנָי יִתֵּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב – לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ: י״ז וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קד:): אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֲדֹנָי לֹא קָרָאוּ – רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַּיָּנִים, וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת. י״ח מַר אָמַר חֲדָא, וּמַר אָמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגֵי. רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַּיָּנִין – הַיְנוּ רי"ו דִּין, שֶׁאֵינָם מַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵ"רי"ו דִּין" אֲדֹנָי. רֶמֶז לַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁמְּקַלְקְלִים הַדִּינִים, הַיְנוּ רי"ו דִּין, מַנְצַפַּךְ. הַדָּמִים, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת, הֵם חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דָּמִים, כַּיָּדוּעַ. רֶמֶז לְחָמֵשׁ בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ לַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): הַנֵּי חֲמִשָּׁה 'בָּרְכִי נַפְשִׁי' כְּנֶגֶד מִי וְכוּ'. י״ט וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת – שֶׁמְּקַלְקְלִין אֶת הַהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. כְּשֶׁדִּבּוּרוֹ וְהֶבְלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט, אֵינוֹ בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה: אֹכְלֵי עַמִּי – הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט. כ׳ כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַשּׁוֹחֵט בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת חֶרֶב לַה', בְּחִינַת צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת תּוֹרָה כַּנַּ"ל – גַּם הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹלָה מֵהַחַי לְהַמְדַבֵּר שֶׁלּוֹ, גַּם כֵּן נִתְעַלָּה בִּבְחִינוֹת מַעֲלוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּר: ל״ז:שמ״ה א׳ ז וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם־הָאָרֶץ; כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנִּכְבָּדוֹת [הַנֶּעֱשָׁקוֹת] בְּתוֹךְ הַטִּקְלָא, הָאָמוּר בַּזֹּהַר (סבא משפטים דף קיג ובשאר מקומות), בִּקְלִפּוֹת נֹגַהּ. וּקְלִפּוֹת נֹגַהּ רוֹצָה שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שָׁם הַנֶּפֶשׁ, אֲזַי הִיא נוֹתֶנֶת אוֹתָן בְּתוֹךְ טִפַּת זִוּוּגוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיִּתְטַנֵּף הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּיוֹתֵר. נִמְצָא שֶׁבְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ הֵם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת, אֶלָּא שֶׁהֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח. ב׳ מֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים הֲדַר תִּפְאַרְתָּם, אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם; כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים, הוּא הַכֹּל גִּלּוּי לְהַשּׁוֹחֵט. כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא [בְּחִינַת תּוֹרָה] כַּנַּ"ל. וְהַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים בְּנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ, הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת, וְעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת: חֲזִי בְּמַאי בְּרָא קָאָתֵינָא. ג׳ וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְכַבְּדָם, כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ. כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ', וְהַנֶּפֶשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהִכָּלֵל בּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. ד׳ וְזֶה: הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ – לְכַבְּדָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ, לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה, מֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה: ל״ז:שמ״ו א׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ: ב׳ דִּרְשׁוּ ה'. עַל־יְדֵי אֵיזֶה חָכְמָה תּוּכַל לִדְרֹשׁ אוֹתוֹ, הָדַר מְפָרֵשׁ: ג׳ וְעֻזּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא עַל־יְדֵי חָכְמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁהֵם סִכְלוּת וָחֹשֶׁךְ כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי מָה תִּזְכֶּה לְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, ד׳ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד – עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ' מד, קהלת רבה סדר א): אֵין בַּקָּשַׁת פָּנִים אֶלָּא צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ; וְאֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שוחר טוב תהלים קה, ועיין ראשית חכמה שער התשובה פ' ו), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.