——–
א. כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול וכו', רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף אתה הקהה את שיניו ואמר לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים": "לי"- ולא לו: אילו היה שם, לא היה נגאל (ההגדה)
יש להבין, מה ההבדל בין הבן החכם האומר: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלקינו אתכם". לבין הבן הרשע המתבטא ברוח דומה: "מה עבודה הזאת לכם"?
ב. עוד יש לידע, מדוע מאמר הבן הרשע הוסמך מיד לאחר מאמר הבן החכם?
ג. עוד יש לתמוה, הרי אם ישנו בן רשע בין הבנים, כיצד יושב הוא עדיין על שולחן הסדר, הרי יכול הוא לקלקל את שאר הבנים בחילוניותו?
ד. עוד צ"ע, מהיכן ידעו חז"ל כי שאלת "מה העבודה הזאת לכם"- הינה שאלת הבן הרשע דווקא, ולא שאלת בן אחר (כבן התם וכדו')?
ה. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה (ההגדה)
איתא בספרי המקובלים – כי החמץ מסמל את היצר הרע, והמצה את היצר הטוב.
וצ"ע, מדוע החמץ המשובח, מסמל את היצר הרע דווקא, ואילו המצה הקשה אשר לא טפחה כלל מסמלת את היצר הטוב?
ו. עוד צ"ב, דמצינו כי ההבדל בין חמץ למצה הינו תוספת רגע אחד על י"ח הרגעים של עשיית המצה, כאשר החמץ נעשה מאותם החומרים אשר נעשית המצה. והדבר צ"ב!
ז. עוד צ"ב, דההבדל בין חמץ למצה הינו אף באותיות תיבותיהן. שב"מצה" נקט אות ה', ואילו "חמץ"- הינו חילוף ה-ה' ל-ח'. והדבר צ"ב!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר (לשלשת ימי ההגבלה) בעניין ההכנה לקבלת התורה. וז"ל – ואולם תכלית לימוד התורה הוא כדי להגיע ללמוד התורה לשמה. וידועים דברי הראשונים שהקשו אהא דאמרו בש"ס "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה", והלא אמרינן "כל הלומד תורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שליתו על פניו".
וביאר הגר"ח מוואלוז'ין, דהלומד דלא לשמה בחפצו להגיע לידי לימוד לשמה, עליו נאמר "לעולם יעסוק אדם" וכו', אמנם הלומד שלא לשמה ואינו חפץ כלל להגיע למטרה – נוח לו…
בני הישיבות הקדושות מתיצבים על דרך זו של לימוד תורה במטרה אחת ויחידה – להגיע ללימוד אמיתי של תורה לשמה, ולא כאותם תלמידי ה"תיכוניות" אשר אינם לומדים תורה במטרה טהורה, אלא חפצים במקצוע, ולומדים "תלמוד" כאחד ממקצועות העולם. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי תורה איננה מקצוע, תורה הינה מהות חייו של האדם הלומדה, ולכן עליו ללמוד התורה לשמה – לשם ה' באמת. כי באמת ללא זה יכול האדם ללמוד התורה אך בכל זאת יחשב הוא בבחינת "נח לו שנהפכה שליתו על פניו".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב', ג' וד' מתורצות – באמת, אפשר כי הבן הרשע הינו שומר תורה ומצוות בקיימו את כל תרי"ג המצוות. אף לומד הוא את תורת ה', ואף אפשר כי בקי הוא בה יותר מן הבן החכם, ולכן יושב הוא בצוותא בשולחן הסדר עם שאר אחיו, ואף סמוך הוא לבן החכם אשר שואל הוא אחריו את שאלתו.
אף שאלתו הינה שאלה ראויה אשר אף הבן החכם שאלה קודם לכן. אלא שבשורש שאלתו מגלה הבן הרשע את שורש רשעותו, באומרו: "מה העבודה הזאת לכם"- מבחינת הבן הרשע, לימוד התורה וקיום מצוותיה, הינה "עבודה – מקצוע", ואף כל פרדס התורה הינן מקצועות גרידא ככל מקצועות העולם אשר החכם יוסיף ידיעות על ידיעותיו בהן, אך בעיניו אין התורה חשובה כלל כמהות החיים.
ידעו חז"ל כי אין ראויה משאלה זו להיות שאלת הבן הרשע, לזכותו בתואר "הבן הרשע".
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – יסוד המצה והחמץ באים ללמדנו, כי באמת "חמץ" איננו חייב להיות שונה בתכלית מן ה"מצה"- יכול הוא להיות עשוי מאותם החומרים אשר עשויה המצה, ואף להיות עשוי באותו הזמן אשר עשויה המצה רק עם הבדל של תוספת זמן מועטת בלבד.
אף אפשר שיהיה ה"חמץ" מתבטא חיצונית כביטוי ה"מצה"- מאותן האותיות, בדוברו דברי תורה בפיו, ואף בחובשו כיפה וציצית כמצה.
יכול ה"חמץ" להיות מקיים את כל המצוות, לומד ובקי בתורה – דומה ל"מצה" [בחושבו כי טפוח הוא בידיעותיו מן המצה] – בהיותו בבחינת ה"תיכוניות" אשר לומדים התורה כמקצוע.
אך על לימוד כזה נאמר "כל הלומד תורה שלא לשמה נוח לו שנהפכה שליתו על פניו"- והינו בבחינת "חמץ" פסול אשר כל טפיחתו מוחמצת מעיקרה, ואשר עליה נאמר כי "לא יראה לך בכל גבולך".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5