——–
בשנת אלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה שנים לבריאת העולם נתנה התורה (ע"ז ט, ב)
בז' סיון (לדעת ר' יוסי משה הוסיף יום אחד מדעתו)
ביום שבת קדש (גמרא שבת פו, ב)
בהיות הבקר היו קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד (שמות יט, טז)
והיה זה כעין הודעה והכרזה על הופעת כבודו יתברך (ספר חיי עולם פי"ז)
ועדין לא ירדה שכינה (רמב"ן פ"כ טו)
והיו אלו קולות המלאכים המקלסים לקדוש ברוך הוא (רבנו בחיי)
וקדם הקולות ישנו בני ישראל והצרך הקדוש ברוך הוא לעוררן (שהש"ר פ"א)
וכששמעו בני ישראל את הקולות חרדו ופחדו מאד (שמות יט, טז)
ומשה חזק את לבם (רמב"ן כ, ט"ו)
והוציאם לקראת האלקים (שמות יט, יז)
והיה קול השופר הולך וחזק מאד (שמות יט, יט)
ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט, יז)
ומיד נתלש ההר ממקומו ונזקף באויר והיה ההר צלול כזכוכית ועמדו בני ישראל תחתיו (תרגום יונתן בן עזיאל)
וקבלו על עצמם לקים גם את התורה שבעל פה (תנחומא פרשת נח)
ונתנו ערבות על שמירת התורה שיהיו בניהם ערבים עליהם (מכילתא דרשב"י)
וקבלו ערבות זה על זה בדברים הנגלים [ולא על הנסתרות] (מכילתא פ"ה)
ואחר כך חזר ההר למקומו (הרד"ל בפרדר"א פמ"א)
ועמדו בני ישראל על יד ההר ערוכים, האנשים לבד והנשים לבד (פרדר"א פמ"א)
ועמדו שם באימה ויראה ברתת וזיע (ברכות כב, א)
ובהיותם שם מצפים ומתיצבים (רמב"ן כ, טו)
ירד ה' על ההר באש, ויעל עשנו עד לב השמים וחשך ענן וערפל וחרד ההר עצמו ונזדעזע (שמות יט, יח)
ועלה למעלה לקראת האלקים (אוה"ח יט, כ)
וירד ה' על ראש ההר (שמות יט, כ)
ושלשה מחצות היו שם: חשך, ענן וערפל (מכילתא פ"ה)
ושבעה מחצות של אש היו נוצצות זו בזו, והיו ישראל רואים ולא מתפחדין (ילקוט תהלים רמז תשצ"ה)
וירדו עם הקדוש ברוך הוא ששים רבוא מלאכים כנגד מחנה ישראל (שהש"ר פ"ד)
וכ"ב אלפים שהיו קרובים יותר לשכינה (שמו"ר פכ"ט)
כנגד מחנה לויה (רבנו בחיי)
והיו ישראל רואים אותם (אלשיר)
והיתה הארץ חלה והיו ההרים מתרעשים והגבעות מתמוטטות (מכילתא פ"ה)
והאילנות כרעו והמתים בשאול חיו (פרדר"א פמ"א)
ובאו תבור וכרמל להר סיני (מגילה כט בפירש"י שם)
וכן כל ההרים שבעולם היו מזדעזעין, עולים ויורדים, עד שהושיט הקדוש ברוך הוא ידו ונחו (זוה"ק יתרו דף פ"ד)
והרעיש הקדוש ברוך הוא כל העולם כלו על יושביו (ספרי זאת הברכה)
ונבהלו האמות ונכנסו לבלעם, ושאלו שמא מאבד המקום את עולמו, והשיבם: ה' עז לעמו יתן (שם).
ופנו והלכו איש למקומו (מכילתא ריש פרשת יתרו)
וקדם שאמר הקדוש ברוך הוא עשרת הדברות (פרוש מהרז"ו)
הדמים את כל העולם; צפור לא צוח, עוף לא פרח. שור לא געה, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא זע, הבריות לא דברו (שמו"ר פכ"ט) חמה לא הלכה (רבנו בחיי)
אלא כל העולם שותק ומחריש, ויצא הקול אנכי ה' אלקיך, ואמר הקדוש ברוך הוא בדבור אחד כל עשרת הדברות (מכילתא סוף פ"ד)
והבינו ישראל מתוכם שתי דברות (אוה"ח הק' פ"כ א')
ומתו כלם (שהש"ר פ"ו)
וחזרה התורה לפני הקדוש ברוך הוא ובקשה עליהם רחמים (שהש"ר פ"ו)
והוריד הקדוש ברוך הוא טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם (שבת פח, ב)
ובקשו ממשה, דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות (שמות כ, ט)
ולא רצה משה בענותנותו, ושלח הקדוש ברוך הוא למיכאל ולגבריאל ואחזו בידו של משה והגישוהו אל הערפל (פרדר"א פמ"א)
ונעשה לו שביל בענן (יומא ד, ב)
ושתי חומות של ערפל היו, והיה משה מהלך ביניהם (מכילתא דרשב"י)
לפנים משלש מחצות של חשך ענן וערפל (רש"י שמות כ, יח)
וכל ישראל רואים את הקולות והלפידים, והוא נגש אל הערפל אשר שם האלקים, והקול מדבר אליו ואומר לו משה משה לך אמר להן לישראל כך וכך (רמב"ם פ"ח מיסודי התורה הל"א)
והיה הדבור יוצא מימינו של הקדוש ברוך הוא לשמאלן של ישראל, וחוזר ועוקף את מחנה ישראל וחוזר להקדוש ברוך הוא (שהש"ר פ"א)
והיה הדבור יוצא בלהבות אש ונחקק על הלוחות (תרגום יונתן בן עזיאל פ"כ ב. רש"י תהלים כט, ז)
והיה הדבור חוזר על כל אחד מישראל ואומר לו מקבל אתה עליך את הדבור הזה כך וכך דינין יש בו, כך וכך ענשין יש בו, כך וכך מצות, והיה אומר לו הישראל כן, והיה הדבור נושקו על פיו (שהש"ר פ"א)
והיו ישראל מסתכלים בכל דבור ודבור ויודעים כמה מדרשים יש בו וכמה הלכות יש בו וכמה קלין וחמורין יש בו (ספרי האזינו פיסקא ח' יבוננהו)
והיו רואים כל סודות התורה העליונים ותחתונים שבכל דבור ודבור, ולא נחסר מהם כלום (זוה"ק דף צ"ג ע"ב)
והיה הקול נחלק לשבעה קולות ואחר כך לשבעים קולות כדי שישמעו כל האמות (שמו"ר פ"ה ופכ"ט)
וכל אמה שמעה בלשונה כדי שלא לתן פתחון פה לאמות העולם: אלו שמענוה בלשוננו קבלנוה (מהרש"א שבת פ, ב ד"ה "ה' יתן אומר")
ובכל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, נתמלא העולם כלו בשמים (שבת פח, ב)
ובכל דבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא יצתה נשמתן של ישראל (שם).
ובכל דבור ודבור חזרו לאחוריהן י"ב מיל, והיו מלאכי השרת מדדין אותם (שם).
נמצאו מהלכים באותו יום מאתים וארבעים מיל עשרים וארבע מיל בכל דבור (מכילתא פ"ט)
והיה היום ברור והיו ישראל משתלהין [עיפים] מפני האש, ואמר הקדוש ברוך הוא לענני כבוד שיורידו טל לבניו, והוריד הקדוש ברוך הוא טללים וגשמים, כמו שנאמר (תהלים כט): "גשם נדבות תניף" (תוספתא ערכין פ"א)
וחזרו לאהליהם בתשע שעות ביום (פרקי דר"א פרק מ"ו)
וצום בלשון נקיה לכו איש לאהלו (פרקי דר"א פמ"ו עפ"י פי' הרד"ל)
וכל ישראל נתקדשו ונטהרו ונתרפאו מכל מום ואף עורים שהיו בישראל נתרפאו (רש"י שבת קמו, א)
ופסקה זהמתן (שבת קמו, א)
והיו בני חורין משעבוד גליות (מסכת ע"ז ה, א)
וממלאך המות (שם. ואלשיר פרשת כי תשא דס"ל ששתי המעלות היו להם והם שתי כתרים של ר' סימאי)
וכל אותו הדור ששמעו את קולו יתברך בהר סיני, זכו להיות כמלאכי השרת; לא ראו טפת קרי בימיהם, ולא משל בהם כל מיני כנים, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה (פרקי דר"א פרק מ"א)
אשריהם בעולם הזה ואשריהם בעולם הבא, ועליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו
(שם. וכתב השל"ה הקדוש תורה שבעל פה כלל פה קדוש דף ט"ו טור ג' בשם הרמ"ע מפאנו, וזה לשונו: דור המדבר הם בני עליה יותר מכל הדורות הבאים אחריהם, וזכו לראות בסיני את הנשמע ועל הים אמרו זה אלי ואנוהו, וכבר נודע מעלתם שכל אחד שקול כאלף דכתיב "דבר צוה לאלף דור" מלמד שדור המדבר שקול כאלף דור וכו' אם כן איך אמר ר"ע בפרק חלק שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא. ופרש הרב הנ"ל, שאין להם צרך לעולם הבא, דהינו, לנו יש צרך לשוב לעולם הבא משום דכתיב ביה "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה", והם הורו עליו באצבע בעולם הזה.)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5