——–
וראוי לנו לבאר צורת ההערה התוריה וחלקי התורה ומעלות אנשי החכמה ותכונתם ואמונתם בה וקבלתם אותה ואומר כי ההערה התוריה היא חזון מאת האלהים על ידי איש מבני אדם במה שהוא טוב בעיניו מהם מעבודתו לגמלם על קבלתם גמול בעוה"ז ובעוה"ב חסד ונדבה וטובה. והתורה חולקת מעשי בני אדם לג' חלקים, צווי ואזהרה ומותר.
והצווי מתחלק לב' חלקים אחד מהם מצות הלבבות והם הדברים אשר יתכנו באמונת הלב כיחוד האל והיות הלב שלם עמו ובטוח עליו והמסר אליו ורצות בגזרתו והאמן בנביאיו ובתורתו וירוא אותו ושמור מצותיו ובמחשבה בפליאותיו והבחינה בטובותיו והרבה כזה ממה שיארך ספורם. ומהן מצות הלבבות והאברים יחדו כיחוד הלשון עם הלב וקריאת ספר התורה ולמודו והתפלה והצום והצדקה והשביתה מן המעשים בשבתות ובמועדים ועשות סוכה ולולב וציצית והדומה לזה.
והאזהרה מתחלקת גם כן לשני חלקים אחד מהם חובת הלבבות והשני חובת האברים. והאזהרה שבחובת הלבבות כשתוף עם הבורא בסתר והחונף ואהבת עשות מה שהזהיר האל מלעשותו והגאוה והגובה והגאון ובזות בני אדם ולעוג לנביאים ולדברים הבאים מהאלהים על לשונם ומאוס בטוב ואנשיו ומצוא קורת רוח במרעים והקנאה והחמדה ואהבת הרע לבני אדם והתקצף על גזרת הבורא והרבה כזה. אך חובות האברים והמוזהר מהם השתוף עם הבורא בגילוי ושבועת שקר והכזב והרכילות ואכילת האסור ושפיכות דמים והרבה כזה.
והמותר מתחלק לג' חלקים די הספוק והרבוי והקצור. ודי הספוק הוא מה שאי אפשר לאדם לעמוד בלעדיו בתקנת גופו והנהנת עניניו כמו המזון במאכל ובמשתה והמלבוש והמכסה והדבור מה שהוא צריך אליו בסדר עניניו ופעולותיו וסחורותיו והשתמשו בכל מיני תנועותיו ושיקח מהם כדי הספוק והנכונה אשר בהם יכון ענינו כמ"ש הכתוב (תהלים קיב) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. והחלק השני שהוא הרבוי והוא עבור גבול די הספוק אל התוספת אשר אין צורך בהם לאדם כמו הרבוי מן המאכל והמשתה. וכבר הזהיר ממנו החכם באמרו (משלי כג) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו. וכן שיפליג להתקשט במלבושים ומרחיב במשכנים ללא דוחק ומותרי הדברים אשר איננו בוטח שלא יכשל בהם כמ"ש החכם (שם י) ברוב דברים לא יחדל פשע וכן אמר (שם כט) ורועה זונות יאבד הון ואמר (שם לא) אל תתן לנשים חילך ואמר במלך (דברים יז) ולא ירבה לו נשים והשתדלות ברוב הקנין וקבוץ הממון ובה נאמר (משלי כג) אל תיגע להעשיר מבינתך חדל ואמר במלך (דברים יז) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. וכל מה שזכרנו בתקנת הגופות והנאותם מגונה באחרונה מפני שמביא האדם על מה שהזהיר הבורא ממנו ואסר אותו. והחלק השלישי מן המותר הוא הקצור והוא שלא יגיע האדם אל גדר די הספוק במאכל ובמשתה ובמלבוש ובדבור ובעסק כצרכי המזון והדומה לזה. וזה יחלק לשני חלקים שיהיה חסידות או לענין העולם ומה שיש ממנו לחסידות ולהתקרב בו אל ה' על דרך הפרישות הוא משובח ויש עליו גמול כמ"ש החכם (קהלת ז) לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה. ומה שיש ממנו לענין העולם והוא להותיר ממנו (ס"א ממונו) או לשבח אותו שהוא פורש מן המותר ומסתפק מן העולם בפחות ממזונו זה מגונה מפגי שהוא יוצא מנתיב הבחינה והוא חומס את גופו וזה מפני רוב אהבתו בעולם ואמרו קצת החכמים מי שפורש מן העולם לאהבת העולם כמי שמכבה האש בתבן אבל הדבור והשינה הקצור בהם משובח. הדבור מפני שהשתיקה אחריתה יותר טובה כמ"ש החכם (שם ה) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים. אבל השינה כמ"ש (משלי ו) מעט שנות מעט תנומות מעט חבוק ידים לשכב:
וכבר התבאר במה שזכרנו שכל מעשי האדם אינם יוצאים מצווי ואזהרה ודי הספוק כי כל מה שיוצא מגדר די הספוק או אל התוספת או אל החסרון איננו נמלט מהשיג בצווי אם יהיה לשם שמים או באזהרה אם לא יהיה לש"ש. וכאשר נחקור על די הספוק להגיע מן העולם אל המזון נמצאנו מצווה בו כמ"ש בראשית היצירה (בראשית א) ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ואמר אח"כ (שם) הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ א"כ די הספוק במזון נכנס בשער הצווי. וכיון שהוא כן כבר התברר כי כל מעשי בני אדם אינם יוצאים מן הצווי והאזהרה וביאור זה כי כל העושה מעשה אם הוא מן הצווים הוא מעשה טוב ואם יניח מעשותו והוא יכול לעמוד בחובתו הוא מקצר. וכן מי שעושה דבר מן האזהרות הוא חוטא ואם יניח מעשותו הוא צדיק כשיניחנו בעבור יראת ה' כמ"ש הכתוב (תהלים קט) אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. ואם יעשה מן המעשים המותרים על דרך שוה ונכונה הוא צדיק כאשר אמר (שם קיב) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט ואם יהיה מרבה ועובר די הספוק הוא מקצר מפני שהוא מביא למה שהזהיר ממנו האלהים ואם יקצר מדי הספוק עם יכלתו עליו ותהיה כונתו ליסר נפשו בעבודת ה' ולמשול בתאותיו כדי להתקרב אל האלהים או לפרוש מן העולם ולנטות אל העוה"ב הוא צדיק ומעשהו טוב ואם אינו לש"ש הוא מקצר ומעשהו מגונה:
והנה נחלקו מעשי בני אדם אל טוב ואל רע והמשכיל מי ששוקל את מעשיו קודם עשותם במשקל הזה ויבחן אותם במחשבתו הטובה וכח הכרתו יבחר בטוב מהם ויעזוב זולתו כמה שאמר דוד עליו השלום (שם קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך. והראיה על ברור מה שזכרנו מהמעשים הטובים והרעים מה שאמר החכם (קהלת יב) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. והנה הכניס המעשים כלם תחת טוב ורע והוא מה שזכרנו מענין המשובח והמגונה וכבר התבאר כי מעשי בני אדם יחלקו לב' חלקי התורה רצה לומר הצווים והאזהרות לבד ומפני שהיות התורה מלות וענינים נחלקו בני אדם בחכמת התורה על עשר מעלות. תחלתם אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגירסת הפסוק מבלי הבנת ענין ואינם יודעים פירוש המלות ושמוש הלשון והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמור התנועות ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת. והשלישית אנשים ראו חסרון מי שקדם זכרם והשתדלו לדעת עילת הנקוד והטעמים וחברו אליהם דעת שמוש הלשון ודקדוקו ודעת השמות והפעלים ותיבות הטעם והסמוך והנפרד וספור העבר בלשון עתיד והצווי בלשון המקור והשלם והחסר והנח והכפול והנראה והנסתר והדומה לזה. והרביעית אנשים שהוסיפו על מה שהקדמנו זכרם בפירוש המלות המסופקות בספרי הקודש והנראה מן הפשט וחקרו עם זה על ידיעת העובר והאמיתי בלשון העברית והשמות הדומים ושאינם דומים והנגזרים ושאינם נגזרים והזרים וכן בתארים ובפעלים והדומה להם. והה' אנשים שהוסיפו על מה שהקדמנו זכרם כדעת עניני ספרי הקדש ולהבין שרשיו ולחקור על העובר והאמיתי מעניניו כגשמות הנזכרת בו והם המפרשים ספרי אלהים כנראה ממנו ואין סומכין על הקבלה. והששית אנשים סמכו על קבלת הקדמונים שהיא המשנה והגיעו לקצת חיובי התורות והמצות והדינין מבלי עיון בתלמוד. והז' אנשים שהוסיפו על כל מה שזכרנו בעיון התלמוד והשתדלו בגרסתו וקריאת הלכותיו מבלי פרוק קושיותיו ופתח סתומותיו. והח' אנשים לא הספיק להם מחכמת התורה מה שהספיק למי שקדם זכרו עד שהטריחו את עצמם להבין דברי אנשי התלמוד ולהתיר ספקותיו ולפתוח סתימותיו לקנות בזה השם והתפארת והם מתעלמים מחובת הלבבות ואינם מתעוררים למפסידי המעשים וכלו ימיהם בידיעת הענינים הנכרים מתולדות הדינין והזר הקשה מפסקי הדינין וזכרו מחלוקת בעלי התלמוד בחדושין הנופלים בדינין והתעלמו מעיין במה שאין להם רשות להתעלם ממנו מעניני נפשותם אשר הם חייבין לחקור עליו מאמתת אותות הנביא עליו השלום והקבלה ותנאיה אשר בהם תתברר ומה שחייבנו בו הבורא מהבאת הראיות עליו בשכלנו ולעבדו בלב שלם והרבה כזה ממה שאני עתיד לבארו מאשר יושג בדרך השכל בשער הזה. והתשיעית אנשים שהגיעו נפשותם לדעת חובת הלבבות והאברים ומפסידי המעשה והבינו פשט דברי הקדש ובמצפוני ענינו ועמדו על אמתת הקבלה מן הכתוב והמושכל וסדרו הדינין וחלקו חובת המעשים כפי הראוי לעניני כל זמן והתחלקות מדיני כ"מ אחר שהבינו שרשי ספר התורה ונזהרו בם והזהירו עליהם עם הפקת האמת בסתר ובגלוי ונטות עם האמת באשר הוא נוטה והן בעלי הגמרא והגאונים הנוהגים מנהניהם אחריהם. והעשירית אנשים שירשו חכמת התורה מהנביאים בכל פירושיה ותולדות שרשיה והן אנשי כנסת הגדולה ומי שקבל מהם מן התנאים והן בעלי המשניות והברייתות כמו שנזכר במס' אבות משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה ואנשי כנסת הגדולה לשמעון הצדיק ושמעון הצדיק לאנטיגנוס ואנטיגנוס ליוסי בן יועזר וליוסי בן יוחנן איש ירושלים והם מסרוה ליהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי והם מסרוה ליהודה בן טבאי ולשמעון בן שטח והם מסרוה לשמעיה ואבטליון ומהם לשמאי והלל ומהם לרבן יוחנן בן זכאי ורבן יוחנן בן זכאי לר"א ור' יהושע ור"ג ור' אלעזר בן ערך ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ומהם לר"ע ור' אלעזר בן עזריה ור"ט ורשב"ג ומהם לר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי יהודה הנשיא והוא רבינו הקדוש אשר קבץ עניני המשנה וסדרם וחלקם לפרקים וחברם והוא עיקר כל הקבלה שסומכים עליו בתורתנו:
אך דעות אנשי התורה באמונתם וקבלת עבודת ה' יתברך הם על עשר מדרגות.
תחלתם אנשים נשא אותם הסכלות גם גובר התאות עליהם למאוס בתורה וחשבו אותה כמנהגים (שמנהיגים בהם) וכחוקים שמנהיגים בהם הכסילים מפני גובר התאוה על שכלם ועובי טבעם ואינם נכנסים תחת עול התורה ולא נמשכים בעבותות השכל מפני שהם חפצים בהפקר ובכמותם אמר החכם (משלי יח) לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו:
והמדרגה השנית אנשים לא יכלו לדחות האותות ולהכחיש המופתים אשר נראו על ידי הנביאים מפני פרסומם אלא שנסתפקו באמתת התורה ואמרו דברים קרובים לדעת מי שהקדמנו זכרם שהאלהים רצו להורות את בריותיו דרך שיתוקן בו ענינם בעולם הזה והעיר הנביא להנהיגם במה שצריך להם מן החקים ונתן לו אותות ומופתים לשמוע דבריו ולקבל חקיו ואינם מאמינים בגמול ועונש ואני רואה לבאר מה שיש עליהם מן התשובות בקצרה על דרך המניעות וההסכמה. ע"ד המניעות כי הבורא נעלה ומרומם לשנות מנהג למי שמכזב עליו ויאמר בשמו מה שלא אמר ואם הוא מישר (ס"א מיסר) אותם בכזבו על אלהים אל האלהים כי (ס"א כי אין) החזון הנראה אל הנביא יותר נפלא וקשה משנות המנהג לו. ועל דרך ההסכמה אלו היה מתברר בראיה ברורה שהוא כן היה מן הדין להמשך אחריו כי אין הבורא יתברך משנה מנהג ולא מראה מופת ע"י מי שאינו יורע הדרך הטובה והישרה. ומי שבחרהו הבורא יתעלה להורות לנו הדרך הטובה והישרה ולהנהיגנו אחרי שנראה האותות על ידו ראוי הוא שנסמוך עליו בהרכבתנו והנהגתנו ואנו חייבים בזה למלך או לשלטון כמ"ש (שם כד) ירא את ה' בני ומלך וגו' וכ"ש מי שנראה מופת על ידו ועל שני הפנים הם חייבים בקבלת התורה ובכמותם אמר החכם (שם ח) הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב:
והמדרגה השלישית אנשים שנתבררה אצלם אמתת התורה וחשבו כי הוא מחסד האלהים לישר בה בריותיו בעוה"ז ולהנהיג אותם בו בלבד לא לגמול בעוה"ב ולא לעונש והטעם מה מה שהושב פעמים בספרי הנביאים מן הגמול והעונש בעוה"ז ולא בעוה"ב. וכבר האריך רבינו סעדיה ז"ל בפרשת אם בחקותי מה שיתברר בו בטול דעות האנשים האלה ובספרי הנביאים סימנים חזקים מעניני השכר והעונש בעוה"ב. מהם מה שאמר (קהלת יב) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע ומהם מ"ש (מלאכי ג) ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם וגו' ואמר (שם) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו ואמר (ישעיה סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר ואמר (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ואמר (זכריה ג) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ואמר (ישעיה סד) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו ואמר (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם ומהם מ"ש (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך והרבה כאלה מה שיארך זכרם:
והמדרגה הרביעית האנשים התקיים בנפשותם בירור התורה ואמתת הגמול והעונש בעוה"ב אלא שנפשותם הטו אותם אל אהבת העולם ותאותיו ולקחו מעשה העבודה למצודות יצודו בהם העולם וקבלו התורה בגלוים ולא במצפונם ובלשונם ולא בלבבם ובכמותם נאמר (ירמיה ט) בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו ונאמר (ישעיה כט) בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:
והמדרגה החמישית אנשים יתברר להם כל מה שהקדמנו מענין התורה ואמתת הגמול והעונש בעוה"ב אלא שהטו אותם נפשותם לאהבת העולם וקבלו התורה וכוונו בקבלתה להניע לגמול האלהים ולשבח ב"א וכבודם בעוה"ז עליה והוא שער משערי החונף והוא השתוף הנסתר:
והמדרגה הששית אנשים כוונו במעשיהם גמול הבורא בעוה"ז בלבד מאהבתם אותו ובחרם בנעימותיו ואינם מבינים גמול העוה"ב ונעימותיו:
והמדרגה השביעית אנשים התברר להם כל מה שהקדמנו זכרו אלא שהיתה כונתם בעבודתם לאלהים תוחלת הגמול בעולם הזה ובעולם הבא ולא ידעו אופני עבודת ה' לשמו לגדלו ולכבדו ולרוממו למה שיאות לו בלבד ועליהם אמרו רז"ל אל תהיו כעברים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם:
והמדרגה השמינית אנשים התברר להם בנפשותם כל מה שקדם בזכרו אלא שהם מקבלים עבודת ה' מיראתם את ענשו בעוה"ז ובבא וכבר בארנו גנות שתי הדעות האלה במה שקדם לנו:
והמדרגה התשיעית אנשים האמינו בתורה ובגמול ובעונש עליה בשני העולמים וכוונו בעבודת השם לשמו ולמה שיאות לו אלא שלא נשמרו ממפסידי העבודות ונכנס ההפסד עליהן ולא הכירו מאין. דומה למה שנאמר (קהלת י) זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט ואמר (שם ט) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ואמר קצת החסידים לתלמידיו אלו לא היה לכם עונות הייתי מפחד עליכם ממה שהוא גדול מן העונות אמרו לו מה הוא גדול מן העונות אמר הגבהות (ס"א החונף) והגאוה כמ"ש הכתוב (משלי טז) תועבת ה' כל גבה לב:
והמדרגה העשירית אנשים התבררה אצלם אמיתת התורה וכל מה שהם חייבין מן הגמול והעונש עליה בשני העולמים ונתעוררו מהתעלמותם וראה לבם מה שחייבים בו לבורא לגודל טובו וחסדו עליהם ולא שמו לבם אל הגמול והעונש אך מהרו אל עבודת האלהים לשמו לגדל ולרומם בכוסף ובלבב שלם בעבור ידיעתם אותו והכרתם את ענינו וזאת המעלה הרמה שבמדרגת אנשי התורה וזאת מעלת הנביאים והחסידים אשר נמסרו אל האלהים וכרתו עמו ברית וסחרו עמו והסכימו עליו ונתנו לו נפשותם ובניהם וקנינם ועמדו באמונתם במה שקבלו על נפשותם ועליהם אמר הכתוב (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. וזאת צורת ההערה התוריה ומדרגות אנשי החכמה בספר התורה ותכונות ומעלות המאמינים בה ואפשר שימצא במדרגות אנשי התבונות בתורה זולתי מה שספרנו אך זכרנו הנמצא עליו רוב המון האומה ובזכרנו אותו תועלתו מוכח למבקש הדרך הישרה והוא כאשר תמצא בו מעלה שהוא קרוב אליה וידע מה שסמוכה לה מן התכונות והשתדל לעלות אליה ויתבאר לו מה בינו ובין התכונה העליונה מן התכונות וישתדל לעלות אליה מדרגה אחר מדרגה ויהיה יותר קל עליו:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות לרבינו בחיי הדיין הספרדי בר"י זצ"ל
חברו בלשון ערבי. והעתיקו ללשון הקודש החכם הכולל
ר' יהודה ן' תיבון זצ"ל
מהדורת ווארשא – שנת שלשה המה מיטיבי צעד לפ"ק
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5