לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
"וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה". על כך אמר רבא: "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם" (משלי כט). ברבות צדיקים – אלו מרדכי ואסתר, ישמח העם – ככתוב: "והעיר שושן צהלה ושמחה". ובמשול רשע יאנח עם – זה המן, ככתוב: "והמלך והמן ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה". (מגילה יא ע"א)
"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר"- דרשו חז"ל: אורה – זו תורה, שמחה – זה יום טוב, ששון – זה מילה, ויקר – אלו תפילין (מגילה טז ע"ב). מלמד שעל כל אלה גזר עליהם המן. ועכשיו יכלו מחדש לעסוק בתורה, לשמור שבתות ומועדים, למול את בניהם ולהניח תפילין. (תרגום ורש"י)
וניתן לפרש, כי לולא ביטול הגזירה לא היה להם אור התורה, ורק עתה שנתבטלה הגזירה, קיבלו את התורה מחדש – ברצון ובשמחה. וכמו כן, כעת התחדשה להם שמחת יום טוב, שהתבטלה מהם בעקבות גזירתו של המן, והעבירו יום טוב ראשון של פסח בתענית. והתחדש אף הששון שבמצות המילה, שעד עתה היו מלים בסתר, כדי להסתיר את יהדותם שלא יתנכלו להם הגויים, ועכשיו יכלו למול בגיל ובששון. וכן זכו כעת לחוש את הכבוד והיקר שבמצות התפילין, וללכת עימן בגאון ובתפארה, כשם שהלך עימן מרדכי. (ויזרע יצחק על המגילות)
"וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם". האגרות הביאו עימן לכל מקום את בשורת המהפך הגדול. היהודים אשר עד עתה נאלצו להתחבא במקומות נסתרים, מחמת האווירה העוינת השוררת בחוצות והתפרעויות ההמון – יצאו עתה בגאון ובששון החוצה. ואילו הגויים שונאי ה', אותם אלו שהתחילו להתנכל ליהודים ולהפגין את שנאתם היוקדת, פחדו עתה מפני נקמתם, והתחילו לחפש מקומות מסתור. רבים מהגויים, מחמת פחדם ומוראם, אף 'התייהדו' – עשו עצמם כיהודים. [ואולם לא קבלו אותם להתגייר ולהסתפח בנחלת ה', כמבואר בגמרא (יבמות כד ע"ב), שלא קבלו גרים בימי מרדכי, כיון שלא היתה כוונתם כנה ושלימה לשם גיור. לכן כתוב 'מתייהדים', שעשו עצמם כיהודים, אבל באמת אינם יהודים גמורים (הגר"א)].
מעשה היה ברבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא שהיו הולכים בדרך, וראו איילת השחר, שבקע אורה [זריחת השמש]. אמר רבי חייא לרבי שמעון: כך היא גדולתם של ישראל, לאט לאט. בתחילה "ומרדכי יושב בשער המלך", אחר כך "וירכיבוהו ברחוב העיר", אחר כך "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות…". לבסוף – "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". (אס"ר י יד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג החנוכה בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5