שיחות הר״ן קיט – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב לְעִנְיַן מָה נִדְבַּר הָעִנְיָן, אֲבָל זֶה אֲנִי זוֹכֵר שֶׁבַּסּוֹף אָמַר: כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה וְכוּ', (וְהִפְלִיג בִּתְנוּעָתוֹ, לְמַעְלָה גְּדוֹלָה מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה) דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה: שֶׁהוּא מְרֻצֶּה וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁחֲבֵרוֹ יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה ח"ו, זֶהוּ מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד. גַּם נִזְכַּרְתִּי שֶׁאָמַר אָז זֶה הַלָּשׁוֹן: שֶׁהוּא מְרֻצֶּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אֵינִי זוֹכֶה ח"ו לַעֲבֹד אֶת ה' עַל־כָּל־פָּנִים יַעֲבֹד יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁנִי אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וּלְפִי דַּעְתִּי נִדְמֶה לִי שֶׁזֶּהוּ דָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד. כִּי בְּוַדַּאי אֲנִי רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲפִלּוּ אִם לֹא אֶזְכֶּה אֲנִי לָזֶה עַל־כָּל־פָּנִים יִהְיֶה חֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי וְכָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים נוֹרָאִים אֲמִתִּיִּים. כִּי זֶה עִקַּר הָאַהֲבָה וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֲמִתִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ עִקַּר טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְכוּ' בְּסִימָן ז לק"ת עַיֵּן שָׁם). אֲבָל יָדַעְתִּי, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁכְּשֶׁהֵם נוֹפְלִים ח"ו, מֵעֲבוֹדַת ה', מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָן שֶׁנִּכְשָׁלִין בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה רָעָה אוֹ בַּעֲבֵרָה ח"ו, הֵם שׂוֹנְאִים וּמִתְגָּרִים בְּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה', וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ ח"ו, וּמַחֲלִישִׁים אֶת דַּעְתּוֹ מְאֹד, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת. וְגַם אוֹמְרִים לוֹ שֶׁגַּם הוּא יִפֹּל כְּמוֹ שֶׁנָּפַל הוּא רַחֲמָנָא לִצְלָן. כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי כַּמָּה מֵהַחֲסִידִים שֶׁל עַכְשָׁו שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הִתְחִילוּ קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַחַר־כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרַכִּים בַּשָּׁנִים כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת בְּלֵב שָׁלֵם וּלְהַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ וְכוּ', כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַכְּשֵׁרִים הַמִּשְׁתּוֹקְקִים מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לֵב בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְכוּ', וּכְשֶׁרוֹאִים אֵלּוּ הַחֲסִידִים הַנְּפוּלִים אוֹתָם, הֵם שׂוֹחֲקִים מְאֹד מֵהֶם וּמְבַזִּים אוֹתָם וּמַחֲלִישִׁים אֶת דַּעְתָּם מְאֹד מְאֹד וְאוֹמְרִים לָהֶם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָתָם וְכוּ'. כָּל זֶה מֵחֲמַת קִנְאָה. מֵחֲמַת שֶׁהֵם נָפְלוּ, הֵם רוֹצִים ח"ו, שֶׁגַּם הַשְּׁאָר יִהְיוּ כְּמוֹתָם רַחֲמָנָא לִצְלָן. וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ כַּנַּ"ל.

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.