——–
תשובה: מותר לכרוע ומנהג ישראל תורה הוא, אך אין חיוב.
כתב מרן (סעי' ג') הכורע בכל קומה לפניך תשתחוה, או בולך לבדיך אנחנו מודים, או בהודאה דהלל, וברכת המזון, הרי זה מגונה. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ט') ומה שאסר השו"ע בכל זה משום דכל הודאות האלו הוא דרך שבח והלול ואין שייך בהם כריעה והשתחויה, וכל קומה לפניך תשתחוה כיון שאינו אומר על עצמו אלא שעל כל העולם אומר שישתחוו לפניו יתברך גם כן דרך שבח והלול הוא, אבל בואנחנו כורעים ומשתחוים שעל עצמו הוא אומר יכול הוא לכרוע. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח וכן מה שנהגו לכרוע בבריך שמיה כשאומרים דסגינא קמיה מנהג יפה הוא. (יביע אומר ח"ה סי' ח' אות ד', והשיב ע"ד הכה"ח אות יב'). ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י סימן קלד' (אות ז') מה שנוהגים לכרוע באמצע בריך שמיה כשאומרים "אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגינא קמיה", אף על פי שאין זה חיוב לכרוע, מכל מקום מנהג ישראל תורה הוא, הואיל ואומרים בפירוש דסגינא קמיה אם לא יכרע ולא ישתחוה נראה כדובר שקרים, ומטעם זה נוהגים להשתחוות בעלינו לשבח כשאומרים ואנחנו משתחוים. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות ג') כתב, ויש נוהגים להשתחוות בשעת אמירת "בריך שמיה" כשאומרים "דסגידנא קמי ומן קמי דיקר אורייתיה", ויש להם על מה שיסמוכו.
שו"ע סימן קיד'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5