——–
תשובה: חיבים לחנך הקטנים להתפלל ג' תפילות.
כתב מרן (סעי' א'), כל הפטורים מקריאת שמע פטורים מתפלה, וכל שחייב בקריאת שמע חייב בתפלה חוץ מהמלוין את המת שאין למיטה צורך בהם שאף על פי שהם חייבים בקריאת שמע פטורים מתפלה. ונשים ועבדים שאף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא. וקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ה') חייבים לחנכם להתפלל שמונה עשרה ערב ובוקר. ע"כ. ובקיצוש"ע ילקו"י (אות ו') כתב, קטן שהגיע לחינוך, חייב אביו לחנכו להתפלל ערבית שחרית ומנחה. ואף על פי שתפילת ערבית רשות, מכל מקום בזמן הזה נקבעה חובה בכל ישראל, וגם לא אמרו שהיא רשות לגמרי אלא לבטלה מפני מצוה עוברת. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות ה'). וכתב, ואם אפשר הדבר טוב לחנכו להתפלל בציבור. אבל אין לעשות מנין של קטנים שיתפללו בפני עצמם ויעברו לפני התיבה ויקראו בתורה. ונכון לחנך הקטנים שיתפללו מתוך הסידור.
שו"ע סימן קז'
קצב. שאלה: התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל, ונזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, כיצד ינהג.
תשובה: פוסק אפילו באמצע ברכה, אפילו יכול לחדש בה דבר. ובערבית יסיים בתורת נדבה ויחדש בה דבר.
כתב מרן (סעי' א') אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש, וע"י חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה, חוץ מתפילת מוסף שאין מתפללים אותה בנדבה, ובשבת ויו"ט אינו מתפלל תפילת נדבה כלל. ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל פוסק אפילו באמצע ברכה אפילו יכול לחדש בה דבר. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ז') ואפילו יכול לחדש בה דבר פוסק, דתחילת תפילתו היה מסתמא בודאי לשם חובה, שהרי היה סבור שלא התפלל עדיין ולא מהני בה חידוש ולכך אפילו אם ירצה עתה לגומרה לשם נדבה לא מהני כיון שכבר התחיל בה לשם חובה דאי אפשר להביא קרבן שחציו חובה וחציו נדבה. וכל זה שהתחיל על דעת שלא התפלל אבל אם היה לו ספק אם התפלל והתחיל בתנאי וכנ"ל בס"ק ב' ונזכר באמצע שהתפלל יש לומר דאין צריך חידוש וגומר כך לשם נדבה דכיון שהתחיל מתחילה כהוגן אדעתא דספיקא וספיק הוי כחידוש תו אין צריך חידוש, ובלבוש משמע שגומרה ע"י חידוש, אפשר דהוא על הצד היותר טוב. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות יג') שנכון שיחדש בה דבר. ע"כ. ובביאור הלכה ד"ה פוסק אפילו באמצע הברכה, כתב, עיין הטעם במ"ב, ואפילו בתפילת ערבית דקימ"ל שהיא רשות פוסק, מאחר דהשתא שוינן עלן כחובה מסתמא התחיל בה אדעתא דחובה. מ"א. ע"כ. וכתב על זה בהגהות איש מצליח, אולם בילקו"י (עמוד רב') פסק דבערבית יסיים תפילתו בתורת נדבה ויחדש בה דבר. וכן נראה דעת הכה"ח (אות יב'). ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות יב').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5