——–
תשובה: כשנמצאים במסיבה ואינם יכולים לשמוע את הזימון מהמברך, ואם יתחלקו לעשרה ירגיש בעל הבית ויקפיד עליהם במה שעושים חבורות לעצמם, רשאים להחלק ולזמן בשלושה. וכן אם צריכים לצאת לדבר מצוה שהיא מהתורה יכולים לזמן בשלושה ולצאת. וכל זה בסיימו את סעודתם, אבל אם לא סיימו המסובים את סעודתם, והוא רוצה ללכת לדבר מצוה אפילו מדרבנן, או ממהר ללכת לדרכו לצורך דבר נחוץ ביותר, או מחמת הפסד ממון. יכול לצאת בלא זימון, ואפילו שמחמת כן תתבטל מצות זימון מהנשארים.
כתב מרן (סימן קצג סעי' א) שנים שאכלו אף על פי שבברכת המוציא פוטר אחד את חבירו מצוה ליחלק שיברך כל אחד ברכת המזון לעצמו במה דברים אמורים כשהיו שניהם יודעין לברך ברכת המזון אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני. אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך וצריך לכוין מלה במלה לכל מה שיאמר. אבל אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה אבל ג' שאכלו אינם רשאים ליחלק ושנים שאכלו מצוה שיחזרו אחר שלישי שיצטרף עמהם לזימון וכן ארבעה או חמשה אסור להם ליחלק שכלם נתחייבו בזימון ששה נחלקים כיון שישאר זימון לכל חבורה עד עשרה ואז אין נחלקים עד שיהיו עשרים כיון שנתחייבו בהזכרת השם. ומצוה לחזור אחר עשרה. ומיהו אם היו רבים מסובים יחד ואינם יכולים לשמוע ברכת הזימון מפי המברך ואינם רשאים ליחלק לחבורות של עשרה מפני שיצטרכו לברך בקול רם וישמע בעל הבית ויקפיד עליהם יכולים ליחלק לחבורות של ג' ג' ולברך בנחת כדי שלא ישמע בעל הבית וזה טוב להם ממה שלא יצאו ידי חובת ברכת זימון שהרי אינם יכולים לשמוע מפי המברך. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות ח) באופן שהם רבים ואי אפשר שישמעו כולם הזימון, וגם אי אפשר להם להתחלק לקבוצות של עשרה עשרה מחמת שיצטרכו לזמן בקול רם ויקפיד עליהם בעל הבית, רשאים להתחלק לקבוצות של שלושה שלושה ולזמן בלא הזכרת שם השם, מפני שעדיף שיזמנו בלא הזכרת שם השם ממה שיברכו ברכת המזון בלא זימון כלל. עוד כתב (אות ט) מי שאכל עם אחרים, וקשה לו להמתין עד שיזמנו המסובים, וכגון שנמצא בסעודה גדולה ומאריכים שם הרבה, ועדיין לא גמרו המסובים סעודתם, והוא ממהר ללכת לדרכו לצורך דבר נחוץ ביותר, או מחמת הפסד ממון, רשאי לעשות כן, אפילו אם מחמת יציאתו תתבטל גם מן הנשארים מצות זימון בשלושה או בעשרה. ומכל מקום אין להקל בזה אלא כששאר המסובים עדיין לא גמרו סעודתם, אבל אם גמרו סעודתם, אלא שאינם רוצים לברך מיד, אינו רשאי לצאת עד שיזמנו. ולדעת כמה פוסקים אם מכוין בדעתו מתחלה שאינו קובע סעודתו עמהם לברך ולזמן ביחד, יש להקל בכל ענין. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (סימן ר סעי' ד) והוא הדין באותם המשתתפים בסעודות גדולות, כגון חתונות וכדומה, ואין להם אפשרות להמתין עד לסיום הסעודה ולזימון, ויש להם צורך גדול לילך קודם הזימון, אם אפשר שיזמנו בקבוצה של עשרה, עדיף יותר, ואם אי אפשר, בשעה שבאים לאכול יכוונו שאינם רוצים לקבוע ולהצטרף עמהם לזימון, ויתחילו לאכול איזה רגעים אחריהם, ואז הם רשאים לברך לעצמם ולילך קודם הזימון. אבל שלא במקום צורך גדול, ראוי לכל אחד לחייב עצמו בזימון ובפרט אם יש עשרה. [ונכון להנהיג בחתונות וכדומה, לברך מיד אחר הסעודה, ויניחו הריקודים לאחר מכן, ויש בזה תועלת מרובה]. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד שצג]. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק טז) והוא הדין אם צריכין ללכת לדבר מצוה ואין להם שהות להמתין, שתתבטל המצוה, שרשאין לחלק לג' ג' כ"כ המ"א. ובח"א מגמגם בזה ופוסק דעכ"פ כשלא נשארו עשרה בלעדם בודאי אסור לצאת אפילו לדבר מצוה. ומ"מ אם הוא מצוה דאורייתא אפשר דיש להקל בכל גווני. ועיין בפמ"ג. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות י) כתב על זה, אם עדיין לא סיימו המסובים לאכול, יש להקל לצורך מצוה בכל ענין. והוא הדין כשהיו שם שלושה והוצרך אחד מהם לצאת לדבר מצוה, ומחמת כן תתבטל מצות זימון מן הנשארים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5