——–
תשובה: יש להחמיר ולא לקרוא, ואפילו בדיעבד אם קרא קריאת שמע או התפלל כשהיתה הצואה ברשות אחרת והוא רואה אותה יחזור ויקרא. ובתפילה יחזור בתנאי של נדבה. ואם עוצם עיניו או מחזיר פניו או בלילה יש להקל לקרוא אף לכתחילה. אכן אם החלון סגור מותר לקרוא, וכל זה כשאין מגיע לו ריח רע.
כתב מרן (סעי' ב') היתה במקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה, או שהיתה בבית אחד והוא בבית אחר, אפי' הפתח פתוח ויושב בצדה ורואה אותה, אם אין לה ריח יכול לקרות, דכיון שהיא ברשות אחרת קרינן ביה שפיר: והיה מחניך קדוש (דברים כג, טו) להרא"ש, אבל להרשב"א דוקא כשאינו רואה אותה. ואם יש לה ריח, לא מהני הפסקה ולא שינוי רשות. ויש אומרים דכי היכי דהפסקה מועלת לצואה עצמה, ה"נ מועלת לריח רע שלה. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק יד') דוקא כשאינו רואה אותה, טעמו דס"ל דקרא דולא יראה קאי ג"כ אאיסור צואה האמור בתחילת המקרא. ואם הוא רואה אותה דרך חלון של זכוכית לכו"ע שרי וכדלעיל בריש סימן ע"ו עי"ש. ואם מעצים עיניו או בלילה י"א דשרי בזה לכו"ע כיון שהוא ברשות אחר ויש אוסרין ובשעת הדחק שאינו יכול להחזיר פניו יש לסמוך ע"ד המקילין אולם בשאינו יכול לראות הצואה מחמת גובהו או עומקו לכו"ע שרי בזה. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח, ובכה"ח (אות יח') כתב שיש להחמיר גם בעוצם עיניו או בלילה עי"ש. ונ"ל דבשעת הצורך יש להקל, דמלבד שיש חולקין מעיקר הדין, בלאו הכי יש כאן ס"ס וכמו שרמז המ"ב בבה"ל דשמא כהרא"ש ושמא כדעת מרן (בס"ס עד') שמקיל בעוצם עיניו, ושם ביארנו שיש עוד פוסקים המסכימים למרן, וגם במחלוקת הרא"ש והרשב"א עיין להכה"ח (אות טו"ב) שדעת מרן כהרא"ש ורק לכתחילה חושש להרשב"א עיי"ש ובביאור הלכה (ד"ה אבל). ע"כ. ובהלכה ברורה (אות ז') כתב היתה צואה במקום גבוה עשרה טפחים, או במקום נמוך עשרה טפחים או שהיתה בחדר אחד והוא נמצא בחדר אחר והפתח פתוח ביניהם, אפילו אין שם דלת, רשאי לקרוא קריאת שמע או להתפלל או לברך או לומר דברי תורה, ואפילו כשהצואה נמצאת בסמוך לו בתוך ארבע אמותיו, שהרי הצואה נמצאת ברשות אחרת. וכשהיתה במקום גבוה או נמוך עשרה טפחים, אין להקל אלא כשהיה אותו מקום רחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים. ואין להקל כשהצואה ברשות אחרת אלא כשאינו רואה אותה, וכגון שיושב מאחרי הפתח, אבל אם רואה אותה יש להחמיר. ובדיעבד אם קרא קריאת שמע או התפלל או בירך כשהיתה הצואה ברשות אחרת והוא רואה אותה, אם היה הדבר בקריאת שמע, יחזור ויקרא. ולענין תפלה יחזור ויתפלל בתנאי של נדבה, ויאמר אם אני חייב להתפלל תהא תפלה זו לשם חובה, ואם לאו תהא תפילת נדבה. ולענין שאר ברכות אינו חוזר ומברך, וכלל גדול בידינו שספק ברכות להקל. ואם היתה הצואה ברשות אחרת במקום שיכול לראותה, ועצם עיניו או החזיר פניו ממנה, או שהיה הדבר בלילה, יש להקל לקרוא קריאת שמע או להתפלל או לברך. עוד כתב (באות ח') כל האמור לעיל בסעיף הקודם, שיש להקל לקרוא קריאת שמע או להתפלל או לברך כשיש צואה ברשות אחרת אף על פי שסמוכה לו כל שאינו רואה אותה, אינו אלא כשאין ריח רע באותו מקום שנמצא שם, אבל אם יש שם ריח רע יש לאסור. ויש אומרים שבזה אין צריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח, וכל שאין הריח רע מגיע אליו יש להקל. ויש אומרים שאף בזה צריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח, וכדין ריח רע שיש לו עיקר הנ"ל בסעי' ג'. והמקל בזה במקום הצורך יש לו על מה שיסמוך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5