——–
תשובה: מהתורה מותר וחכמים אסרו. ואם רוצה לקרוא ישפוך עליהם רביעית מים, ולכתחילה יש להחמיר להטיל רביעית בבת אחת ובדיעבד אם שפך לסירוגין וקרא קריאת שמע כנגדן יצא. ואם המי רגליים מסריחין אסור לקרוא כנגדן מהתורה וירבה עליהם מים עד שיבטל הסירחון.
כתב מרן (סעיף א') אסור לקרות כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן רביעית מים ואז מותר, ולא שנא ע"ג קרקע ולא שנא בכלי ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם, לא שנא היו הם בכלי תחילה ונותן עליהם מים לא שנא היו המים בכלי תחילה. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ב') עד שיטיל לתוכן רביעית מים לפי שמן התורה אין אסור לקרות רק כנגד עמוד של קילוח בלבד ואחר שנפל על הארץ אין איסורו רק מדברי סופרים וכנ"ל בסוף סי' ע"ו, לכן הקילו חז"ל שיכול לבטלן ע"י רביעית מים ואפי' היו המי רגלים מרובים, ולפ"ז אינו מועיל הרביעית מים אלא דוקא כשאין מסריחין, אבל אם ידוע שהן מסריחין דאז אסור מדאורייתא לקרות נגדם, אין מועיל רביעית אלא צריך שירבה עליהן מים לבטל הסירחון. וכתב עוד (ס"ק ג') רביעית מים, יש אומרים דבעינן דוקא בבת אחת דאי לאו הכי, קמא קמא בטיל. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח ויש חולקים, וע"כ לכתחילה יש להחמיר ולהטיל רביעית בבת אחת, ובדיעבד אם הטיל בסירוגין מותר לקרות כנגדן (כה"ח אות ג'). ע"כ. ובהלכה ברורה (אות ד') כתב, שלכתחילה צריך שיתן כל המים בבת אחת. ומכל מקום כשאי אפשר בענין אחר, וכגון שכבר שפך עליהם המים ולא נתנם בבת אחת, ואין לו עוד מים לשפוך עליהם, יש להקל לקרוא קריאת שמע כנגדם. וכן אפילו אם יש לו מים אחרים, בדיעבד אם קרא קריאת שמע כנגדם אין צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע. ע"כ. וכתב בהליכות עולם חלק א' (עמ' קכו') אסור לקרות ק"ש כנגד מי רגלים. מ"מ אין איסור מן התורה אלא בשעה שיוצאין המי רגלים מן האדם, אבל אחר שנפלו על הארץ, או לתוך כלי, אינו אסור אלא מדרבנן. ולכן אם יש מים על הארץ, ואינו יודע אם הם מי רגלים או משקה אחר, כיון שאינו יכול לבדוק הדבר, יש להקל לקרות ק"ש כנגדם, שספיקא דרבנן לקולא. ואפילו במקום שמצויים שם תינוקות יש להקל בזה. ומי רגלים שהטיל לתוכם רביעית מים, מותר לקרוא ק"ש כנגדם. ואפילו יש ספק אם הטילו לתוכם רביעית מים, אין צריך להחמיר ולחזור ולהטיל לתוכם רביעית מים, שספיקא דרבנן לקולא. ע"כ. עוד כתב מרן בסי' פב' (סעי' ב') מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדן. וכתב הרמ"א ויש אומרים דאינו אסור רק בטופח על מנת להטפיח ויש לסמוך על זה. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח, והל"ח (פ"ג דברכות אות קמח') כתב שבדפוס קראקה שס"ז, נדפס בשלחן ערוך בלשון המחבר (מרן) ויש אומרים וכו' ויש לסמוך על זה .ע"כ. וכן ראינו בצילום שלחן ערוך דפוס שנ"ד (הנדפס בספר אוצר השו"ת). ושמע מינה שדעת מרן להקל. וכן פסק בבן איש חי (פרשת בא אות יט'). אמנם הכה"ח (אות ד') סיים שלכתחילה יש להחמיר כסברא ראשונה. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה סימן פב' (אות ג') מי רגלים שנבלעו בקרקע, אם כשיגע בהם תהא ידו נרטבת, אפילו אין בהם טופח על מנת להטפיח (דהיינו שאם מניח ידו עליהם יש לחות על ידו באופן שאם יניחנה על דבר אחר תהיה לחות על אותו דבר), אין לקרוא קריאת שמע כנגדם מלפניו כשיעור מלוא עיניו, ומאחריו או מן הצדדים ארבע אמות ממקום שכלה הריח. ולמנהג האשכנזים יש להקל כל שאין במי רגלים כשיעור טופח על מנת להטפיח. ואף למנהג הספרדים יש להקל בזה בשעת הדחק כשאי אפשר בענין אחר. ע"כ. וכתב שם המ"ב (ס"ק ד') ומ"מ כיון שאינם בעין רק שבלועין בקרקע או בבגד, אין צריך לשפוך עליהן רביעית לכו"ע, אלא די שיביא עליהן רק מעט מן המעט מים שאין בהם גם כן רק טופח על מנת להטפיח ושרי. ועיין לעיל בסימן עז' במ"ב.
שו"ע סימן עח'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5