——–
תשובה: ברכת הגפן ששמע פטרה אותו מחובת קידוש אף על פי שלא טעם, אבל לא נחשב שברך ברכת הנהנין על המשקים כיון שלא טעם מהיין לכן לא נעשו שאר המשקים טפלים ליין ולא נפטרו בברכת הגפן, ולכן צריך לברך על שאר משקים.
כתב מרן (סימן קעד סעי' ב) יין פוטר כל מיני משקין. וכתב המ"ב (ס"ק ג) ודע שאם קידש על היין והוציא אחרים בברכתו, אם לא טעמו מכוס של קידוש ורוצים לשתות שארי משקין, אף שהיו לפניהם בשעה שברך על היין צריכים לברך על המשקין, כי הטעם שיין פוטר הוא משום שכל המשקים טפלים לו, וכשאינו שותה לא שייך טעם זה. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ב) ולכן השומעים קידוש ומכוונים לצאת ידי חובה, אם טעמו מעט מהיין, כפי שנוהגים לעשות כן לחיבוב מצוה, אינם מברכים על שתיית שכר ושאר כל המשקים, אפילו אם שותה בין הקידוש לסעודה. אבל אם לא טעמו מהיין, צריכים לברך על שאר משקים קודם הסעודה. [ומשקים ששותים בסעודה, בלאו הכי אינם טעונים ברכה]. וכן הדין למברך על כוס ברכת המזון, [ושתה מהיין] שברכת היין פוטרת כל מיני משקין גם כששותה יין לשם מצוה, ואם שותה קפה אחר ברכת המזון לא יברך עליו. [ילקוט יוסף, ח"ג הלכות ברכות עמוד קסו]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות ד). [ואם השומע את הקידוש הפסיק בדיבור קודם שטעם מהיין ורוצה לטעום מהיין משום חיבוב מצוה אף שמצד הדין יכול לטעום מהיין בלא ברכה משום סב"ל וכדלקמן, עכ"פ נראה יותר שעדיף שלא יטעם מהיין ולא יכניס עצמו לספק נהנה מהעוה"ז בלא ברכה, ובפרט שלדעת מרן בסימן קסז סעי' ו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. ועיין לעיל תשובה צז שהבאנו דברי הקיצוש"ע ילקו"י בסימן קסז (אות יא) שכתב אם הבוצע טעם מהפת, והמסובים דיברו בין הטעימה לברכה, לא יחזרו לברך. וטוב שיהרהרו הברכה בלבם. אבל אם השומע דיבר קודם שיטעם הבוצע, חשיב הפסק וצריך לחזור ולברך. ושכ"כ בהליכות עולם חלק א' עמוד שמו. ע"כ. וממילא הוא הדין לענין שח אחר ברכת הגפן. וכמו שכתב בקיצוש"ע (מהדורה תשס"ו) בסימן רעא (אות מא) והשומעים שדיברו קודם שטעמו מהיין, אם דיברו קודם שהמקדש טעם, אינם יכולים לטעום מהיין אלא אם כן יברכו ברכת בורא פרי הגפן, אבל אין זה לעיכובא ויצאו ידי חובת קידוש. ואם דיברו אחר שהמקדש טעם, אינם צריכים לברך. ע"כ. אולם במהדורת תשס"ז סיים בה אחרת וכתב ואם דיברו אחר שהמקדש טעם, יש אומרים שאינם צריכים לברך. אך בהליכות עולם (ח"ג עמ' כד טור ב) הביא מהאוהל מועד שצריכים לברך. ע"כ. (מה שכתב הליכות עולם ח"ג ט"ס הוא וצ"ל ח"ב). והנראה יותר שהעיקר כמו שכתב במהדורת תשס"ו וכמו שכתב בהליכות עולם חלק א (עמוד שמו) שלא צריך לברך. ומה שהביא בהליכות עולם ח"ב מהאוהל מועד, הוא בהערה במאמר המוסגר, והובא רק לחזק הפסק שאם לא טעם מהיין צריך לברך על שאר משקין. אבל על היין עצמו להלכה לא צריך לברך וכמו שפסק לענין ברכת המוציא בחלק א. ולא שייך לומר שחזר בו ממה שכתב להדיא בחלק א בהלכה למעלה מחמת הערה שכתב בסוגריים בחלק ב. ומלבד זאת הערה זו כתב מרן זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ה עמוד פז וסיים בה ועיין להלן בסמוך. ובא לרמוז על מחלוקת מרן ורמ"א בסימן קסז שהזכיר שם. ושו"ת יחוה דעת נדפס בשנת תשמ"ג והליכות עולם חלק א נדפס בשנת תשנ"ח נמצא שאחר שכתב דעת האוהל מועד ביחוה דעת לא פסק כוותיה בהליכות עולם חלק א. שוב הראני הרב ניר זעפרני שליט"א שבילקו"י שבת החדש כרך א ח"ג (מהדורת תשע"ב עמוד תקי) חזר לפסוק כמו שכתב בקיצוש"ע מהדורת תשס"ו ובהליכות עולם חלק א. וכתב השומעים את הקידוש שדיברו קודם שטעמו מהיין, אם דיברו קודם שהמקדש טעם, לא יטעמו מהיין אלא אם כן יברכו הגפן. ואם דיברו אחר שהמקדש טעם, אינם צריכים לברך. ואפילו הכי נכון יותר שלא ישתו מהיין, או שיהרהרו הברכה בלבם].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5