——–
תשובה: אם אינו מקפיד להסיר את הטבעת מאצבעו גם בשעת מלאכה, לא הוי חציצה ורשאי ליטול ידיו עם הטבעת ואפילו שהטבעת מהודקת לאצבע. אבל אם מקפיד להסיר את הטבעת בשעת מלאכה, כגון האשה שמסירה את הטבעת בשעה שלשה את הבצק, הטבעת חוצצת וצריך להסירה קודם הנטילה. ואפילו אם הטבעת רפויה ויכולים להיכנס המים מתחת הטבעת, בכל אופן כיון שאין אנו בקיאים מהו רפוי, לכתחילה יסיר את הטבעת קודם הנטילה, ובדיעבד יש להכשיר הנטילה אם לא הסיר הטבעת אם היא רפויה.
כתב מרן (סימן קס"א סעי ג) צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים. (וכתב הרמ"א ואפילו הוא רפוי ואפילו אינו מקפיד עליו בשעת נטילה הואיל ומקפיד עליו בשעה שעושה מלאכה שלא יטנפו. ונהגו קצת להקל אם הוא רפוי אבל יש להחמיר כי אין אנו בקיאים איזה מיקרי רפוי). וכתב המ"ב (ס"ק יח יט) אפילו כשהטבעת רפויה והמים באים להאצבע מ"מ יש להסיר משום שאין אנו בקיאין איזה מקרי רפוי. ובדיעבד עלתה לו נטילה ברפוי והוא ששפך עליה רביעית בבת אחת כמ"ש לקמן בסימן קס"ב ס"ט. ומסקי האחרונים דדוקא אשה שדרכה להקפיד להסיר הטבעת בשעת מלאכה [היינו בשעת לישה]. אבל איש שאין דרכו להקפיד להסירו בשעת מלאכה כי אין דרכו ללוש אין צריך להסיר אותו בשעת נטילה אפילו אם אינו רפוי [דהוי מיעוטו ואינו מקפיד דאינו חוצץ]. רק אם יש בו אבן טוב שגם איש דרכו להקפיד להסיר בשעת נטילה שלא יתלכלך מהמים אז יש לחוש להסירו משום חציצה. ע"כ. וכ"ב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ג) אשה שאינה רגילה להסיר את הטבעת מעל אצבעה בעת עשיית עוגה, וכדומה, מותר לה ליטול את ידיה עם הטבעת, ואין זה נחשב לחציצה, אפילו אם הטבעת מהודקת. ואם יש בטבעת אבן יקרה, שדרכה של האשה להקפיד להסיר את הטבעת כדי שהאבן לא תתקלקל במים, חשיב חציצה, וצריכה להוציא הטבעת קודם הנטילה. ואם אינה מקפידה להוציא לעולם את הטבעת שיש בה אבן מעל ידה, אין זה נחשב חציצה. [ילקוט יוסף, הל' ברכות עמ' פב]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות טז) וכתב רפויה נקראת כל שהטבעת יכולה להסתובב על האצבע בנקל. ויש אומרים שצריך שתהא הטבעת רפויה כל כך עד שאם תנענע אצבעותיה בחוזק כאילו זורקת דבר מה תישמט הטבעת מעל ידה ותיפול.
שו"ע סימן קסב
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5