שאלה עו: כלי עם ברז שקבע אותו בכותל האם מותר ליטול ידיו דרך הברז.

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו"ת שאול שאל - חלק ב שאלה עו: כלי עם ברז שקבע אותו בכותל האם מותר ליטול ידיו דרך הברז.
תוכן עניינים הצג

——–

תשובה: יכול ליטול ידיו דרך הברז על ידי פתיחת הברז וסגירתו בכל פעם. אולם בברזים המצויים בבתים, יש להסתפק אם נחשב הצינור והברז ככלי, ועל כן בשעת הדחק שאין לו כלי יטול ידיו על ידי פתיחת הברז וסגירתו, אך לא יברך על נטילה זו.

כתב הרמ"א (סימן קנט סעי' ז) אין ליטול ידיו מאותן אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קבול וברזא, אבל אם היו כלי תחלה וחברם לכותל נוטלין ממנו (אגודה פרק המוכר בית). וכתב המ"ב (ס"ק מט) הטעם כיון שהיה עליהם שם כלי בתלוש, חשיב נטילה בכלי. עוד כתב (ס"ק נ) נוטל דרך ברזא שמסירה בכל שפיכה ושפיכה, דחשיב על ידי זה כח גברא. ע"כ. ולענין נטילה מהברז שבבית כתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ח) אין ליטול הידים על ידי פתיחת הברז וסגירתו, אלא יטול על ידי כלי. ומכל מקום כשאין לו כלי, יש שכתבו להקל ליטול ידיו על ידי פתיחת הברז וסגירתו, דבזה המים יורדים מכוחו, ויש שכתבו להקל בזה רק כשהמים מגיעים מחבית. [לך שלמה סי' ו. זקן אהרן ב' סי' א. נהר מצרים הל' נט"י ה"ג]. ולמעשה בשעת הדחק כשאין לו כלי, יכול לסמוך על המקילין, על ידי פתיחת הברז וסגירתו בכל שפיכה. [ילקו"י ברכות עמוד מט. וכ"כ בשלמת חיים סי' קסג. ובהלל אומר סי' קט, ובישכיל עבדי ח"ה סי' כו, ובציץ אליעזר ח סי' ז. וע"ע בס' דובב שפתי ישנים עמ' 132, ובשו"ת תולדות יצחק א' סי' ט] . ע"כ. ולענין הברכה משמע שלא יברך, כמ"ש בקיצוש"ע ילקו"י סימן ד (אות א) ואף על פי שמעיקר הדין אין צריך ליטול ידיו בכלי בנטילת ידים שחרית, מכל מקום כבר כתב מרן בשלחן ערוך, ש"טוב" להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה. וממילא גם לענין כלי וכח גברא יש להקפיד בזה, כדי שיוכל לברך על הנטילה. וכן המנהג. אולם מי שנמצא במקום שאין שם כלי ליטול את ידיו, יטול מהברז ג' פעמים לסירוגין. אך לא יברך "על נטילת ידים". [ילקו"י על הל' השכמת הבוקר עמוד רצג, שארית יוסף חלק א' עמוד מג, ושם הטעמים לנט"י, והנפ"מ, ואם מברך אשר יצר בבוקר כשלא הוצרך לנקביו, ועוד שם בהערה עמוד רצט, אם סמכינן על כללו של הרדב"ז בספק במצוה, והדין בשכח יעלה ויבוא בברהמ"ז ביו"ט, ולקבוע מזוזה בלא ברכה בבית שיש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות, ועוד שם (עמוד שב) בחשיבות סברת הרשב"א]. ע"כ.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א

על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן