——–
תשובה: בעיר שבונים בנינים רבי קומות ובכל קומה גר דייר בפני עצמו, או אפילו בונה דירה פרטית אבל יש כבר בנינים שהם גבוהים יותר מבית הכנסת, ראוי לכתחילה ליזהר בזה ובדיעבד מותר. אבל כשאין שם בנינים שיותר גבוהים מבית הכנסת ובונה בית פרטי, כגון במושב, אין להתיר לעשות כן.
כתב מרן (סימן קנ סעי' ב) אין בונים בית כנסת אלא בגובהה של עיר ומגביהין אותו עד שיהיה גבוהה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם לאפוקי בירניות ומגדלים שאין משתמשים בהם. וכתב המ"ב (ס"ק ה) ויש מקומות שאין נזהרין בזה וכתבו האחרונים שהטעם דכיון דיש שם הרבה בתי גויים שגבוהים מביהכ"נ א"כ בלאו הכי ליכא הכירא לביהכ"נ. ומ"מ ראוי לכתחלה ליזהר בזה בכל מה דאפשר כי בגמרא החמירו מאד ע"ז עי"ש וכן כתב בש"ת. ע"כ. משמע מדבריו שבמקום שהבית הכנסת הוא גבוה מכל הבתים, כגון במושבים, אסור מדינא לבנות בית יותר גבוה. אולם בקיצוש"ע ילקו"י (אות ב) כתב המקילים כיום לבנות בנינים גבוהים יותר מבית הכנסת, יש להם אילן גדול לסמוך עליו, ובפרט כשקיימת צפיפות, ובמקום מצות ישוב ארץ ישראל, שיש להקל בזה יותר. וכן המנהג. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות קס"ת וביהכ"נ, עמוד ריט, שו"ת יביע אומר חלק ו' סימן כו אות ג-ה]. ע"כ. [ובספר מנחת שי כ' שהאילן גדול שכתב הילקו"י שאפשר לסמוך עליו, הוא המאירי שכתב שכל שלא בונים דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות מותר. אולם לדעת הרא"ש ור"ת שאוסרים גם בעליה שאפשר לגור בה כל שהיא גבוהה מבית הכנסת, משמע דלית להם היתר זה. ואפשר שלא התיר בילקו"י רק בבנין רב קומות, שנחשב כאילו יש כמה בתים זה על גב זה ובכל בית שייך לאדם אחר, לכן כל דייר בפני עצמו אין גגו עובר את בית הכנסת. אבל בבית פרטי של אדם אחד יש להקפיד שלא יעבור את בית הכנסת, אם אין בלאו הכי בתים גבוהים יותר מבית הכנסת]. ובהלכה ברורה (אות י) כתב פשט המנהג להקל לבנות בתים גבוהים יותר מבית הכנסת, ואף בארץ ישראל שרוב רובם של הדרים בהם הם יהודים, נהגו להקל בזה, ויש לישב מנהגם בדוחק, ובמקום שאפשר הדבר להחמיר בזה ראוי לעשות כן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5