——–
תשובה: שיעור אורך ט"ק אמה מלפניו ואמה מאחוריו מלבד הנקב, והרוחב חצי אמה מכל צד ברוחב הטלית שעל כל כתף. אמה היא ארבעים ושמונה ס"מ (לגר"ח נאה). פחות משיעור זה אמנם יוצא ידי חובת ציצית, אך לא יברך. והמנהג שאין מברכים על ט"ק כלל.
כתב מרן (סעיף א') שעור טלית שחייב בציצית, שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואין צריך אחר לשומרו. ע"כ. וכתב הרמ"א, ודוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ד) וכן בסימן ח' (ס"ק יז') דמנהג אנשי מעשה לדקדק שיהיה בו אמה מלפניו ואמה מלאחריו ונקב בית הצואר אין עולה למנין ובט"ק כזה יצא מן הספקות ויכול לברך עליו ועכ"פ לא יפחות מג' רבעי אמה באורך לכל צד דאי לאו הכי יש בו חשש ברכה לבטלה כי כתבו האחרונים שמדדו ונמצא ששיעור ראשו ורובו של קטן היא אמה וחצי. ע"כ. ובהליכות עולם ח"א (עמוד י') כתב לכתחילה אין לברך על טלית קטן אלא אם כן יש בו כשיעור שתי אמות אורך (תשעים ושישה סנטימטר) על אמה רוחב (ארבעים ושמונה סנטימטר). ושיעור זה הוא מלבד הנקב של בית הצואר. (כלומר שצריך שיהיה שיעור הטלית אמה מלפניו ואמה מלאחריו מלבד הנקב, וחצי אמה מכל צד ברוחב הטלית שעל כל כתף). אבל בפחות משיעור זה אף על פי שיכול ללבוש לקיים מצות ציצית, מכל מקום לא יברך עליה שספק ברכות להקל. אלא יברך על טלית גדול ויכוין בברכתו לפטור טלית קטן. והמנהג שאין מברכים כלל על טלית קטן. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות א'). (ולכאורה צ"ע על מה שכתב להצריך חצי אמה ברוחב הטלית שעל כל כתף, דהא למה לי, שהרי יש שיעור בטלית בלא זה, אמה באורך ורוחב מלפניו, ואמה באורך ורוחב מאחוריו, וזה השיעור לכ"ע. ואת"ל משום חיבור שני חלקי הטלית להיות אחד, הא סגי בג' אצבעות כמו שהביא בהגהות איש מצליח על מה שכתב המ"ב בסימן טז' (ס"ק א') שיעשה הכתפים של הטלית קטן רחבים כדי שיהיו ניכרים ויהא עליהם תורת בגד ולא שם רצועות. ע"כ. וכתב עליו בהגהות איש מצליח, וכתב הרב פתח הדביר (הובא לכה"ח אות י') ששיעורו רוחב ג' אצבעות. ע"כ. והחזו"א (חלק או"ח סי' ב' סק"ט) כתב שיש לעשות את הכתפים רחבים בכל צד יותר מהנקב. ע"כ. ועכ"פ לא מצאנו לעשות בכתפים חצי אמה בכל כתף וצ"ע.). על כל פנים אם צריך שיהא חצי אמה על כל כתף מלבד נקב בית הצואר, ממילא רוחב הטלית יהיה יותר מאמה. שאם לדוגמא הנקב הוא 20 ס"מ וחצי אמה שהוא 24 ס"מ על כל כתף, סך הכל 68 ס"מ רוחב הטלית.
שו"ע סימן יז'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5