——–
תשובה: לקח הטלית מחבירו כדי להתפלל יברך. אבל כדי לעלות לתורה או לדוכן לא יברך. וטוב שיכוין שלא לקנותה. ואם נתן לו בפירוש במתנה על מנת להחזיר, וכשלובש מכוין לשם מצוה, רשאי לברך עליה. טלית של ביהכ"נ צריך לברך עליו לכו"ע, אפילו שלובשו רק לעבור לפני התיבה או לעלות לתורה.
כתב מרן (סעיף ג') השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל שלושים יום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר שלושים יום חייב מדרבנן מפני שנראית כשלו. שאלה כשהיא מצוייצת מברך עליה מיד. וכתב המ"ב (ס"ק יא') הטעם שמברך עליה, שהרי אדעתא דהכי השאילה לו שיברך עליה וכיון שאי אפשר לו לברך אלא אם כן תהיה שלו הוי כאילו נתנה לו במתנה ע"מ להחזיר, ולכתחילה בודאי יותר טוב לבקש מהמשאיל שיתן לו במתנה על מנת להחזיר ולא לעיכובא. ודוקא אם שאל ממנו טלית המיוחד למצוה אבל אם הוא בגד העומד ללבישה ורק כיון שפתוח רובו עושים בו ציצית ולא נעשה בשביל מצוות ציצית, וכן אם שאל טלית לעלות לתורה או לעבור לפני התיבה או לדוכן שאינו אלא משום הכבוד אין מברכים עליו, דאולי היה רצונו להשאילו כך למלבוש לחוד ולא להקנות לו ויש חולקים בזה וסבירא ליה דבכל גווני מברכים. על כן כתב בדרך החיים דיותר טוב שיכוין בכל אלו שלא לקנות שלא יצטרך לברך לכולי עלמא לבד מהטלית ששאל בעת התפלה לצאת בו. וכל זה בטליתות של איש פרטי אבל בטליתות של קהל כעין שלנו המצויות בבתי כנסיות צריך לברך עליו לכ"ע אפילו כשלובשו רק לעבור לפני התיבה או לעלות לתורה משום דטלית של קהל אדעתא דהכי קני מתחילה שכל מי שלובש אותו שיהיה שלו כמו באתרוג. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות יח') כתב שאם שאל מחבירו טלית על מנת לעלות לתורה או לעבור לפני התיבה או כשהוא כהן הרוצה לעלות לדוכן לא יברך עליה, ואם נתנה לו בפירוש במתנה על מנת להחזיר והשואל מכוין לקיים בה מצות ציצית רשאי לברך עליה. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח, ומי שנדר טלית לקהל להתעטף בו שליח ציבור לפני התיבה, אין היחיד רשאי להתעטף בו ואפילו בלא ברכה. (כה"ח אות ל' בשם הפרי מגדים). ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות יח'). ובקיצוש"ע ילקוט יוסף (אות ו') כתב הטעם דדעת הנודר רק לשליח ציבור, וכבר אינו שלו לומר דניחא ליה לקיומיה מצוה בממוניה.
שו"ע סימן טו'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5