——–
תשובה: לדעת הרא"ש אם נשאר מארבעת החוטים רק כדי עניבה אפילו מצד אחד, הציצית כשרה. אבל אם נפסק אפילו חוט אחד ולא נשאר כדי עניבה משני צדדיו, פסול. ולדעת ר"ת צריך שישאר לפחות שני חוטים שלמים ושני חוטים כדי עניבה מצד אחד. והלכה כדעת הרא"ש וטוב להחמיר כר"ת. ונכון לחוש להחליף הציצית אפילו אם היא כשרה עפ"י ההלכה, שיש במנין החוטים סוד נשגב.
מרן (בסעיף א') הביא מחלוקת הרא"ש ור"ת בדין נפסקו חוטי הציצית. דלדעת הרא"ש אם נפסק חוט אחד מארבעת החוטים שתולה בציצית, משני ראשיו, באופן שלא נשאר בו כדי עניבה אפילו מצד אחד פוסל את הציצית. אבל אם נשאר מכל ארבעת החוטים רק כדי עניבה אפילו מצד אחד, הציצית כשרה. ולדעת ר"ת לא מכשירים אלא כשנשתיירו שני חוטים שלמים דהיינו ארבעה ראשים שכל אחד מהראשים ארוך יב' אצבעות, אז מכשירים כשנפסקו השני חוטים אחרים אם נשתייר בהם כדי עניבה, ואפילו מצד אחד. לכן אם נפסקו שני חוטים משמונת החוטים שבציצית לגמרי, הציצית פסולה לכולי עלמא. שמא שני חוטים אלו מחוט אחד הם ולא נשאר בו כדי עניבה. וכל זה בלא דקדק בשעת עשיית הציצית שיהיו כל ארבעה חוטים תמיד בצד אחד. אבל אם דקדק ונפסקו שני חוטים מצד אחד לגמרי הציצית כשרה לכולי עלמא. שהרי נשאר בצידם השני של החוטים שנפסקו כדי עניבה, וגם לר"ת יש עדיין שני חוטים שלמים לגמרי. ובאופן שדקדק ונפסקו שלושה או ארבעה חוטים בצד אחד כשר לרא"ש אפילו נפסקו לגמרי, שהרי יש להם המשך בצד השני שיש בו כדי עניבה. ולר"ת פסול ואפילו נפסקו רק שלושה ראשי חוטים ונשאר בהם כדי עניבה, שהרי לא נשארו שני חוטים שלמים. ולהלכה פסק מרן כדעת הרא"ש ומיהו היכא דאפשר טוב לחוש לסברת ר"ת. והרמ"א כתב שנוהגים כר"ת. ולענין ברכה באופן שפסול לר"ת, כתב המ"ב (ס"ק יא') שפשוט שמותר לברך עליהן. ע"כ. אבל בהגהות איש מצליח כתב שהכה"ח (אות יא') נראה שחושש לדעת הח"א שלא יברך. ע"כ. אולם בהלכה ברורה (אות א') כתב שרשאי לברך על ציצית זו. עוד כתב מרן (סעיף ג') כדי עניבה לרש"י מן הענף, ולר"י אפילו נחתך כל הענף ולא נשאר כדי עניבה אלא מן הגדיל כשר. ומנהג העולם כרש"י והיכא דלא אפשר יש לסמוך על ר"י. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק יג') ומכל מקום לא יברך עליו וגם אסור לצאת בו בשבת. ע"כ. ובהגהות איש מצליח כתב עיין לכה"ח (אות טז') בשם כמה אחרונים שדעת מרן לברך, אבל סיים דנקטינן דסב"ל ואין לברך וכמ"ש המ"ב. ע"כ. אולם בהלכה ברורה (אות ח') כתב שאם רצה אף לברך עליה ולצאת בה בשבת לרשות הרבים במקום שאין עירוב, יש לו על מה שיסמוך. ע"כ. ושיעור כדי עניבה כתב בהגהות איש מצליח שהם ארבעה ס"מ. כתב בקיצוש"ע ילקוט יוסף (אות ג) היכא דאפשר טוב ונכון לחוש ולהחליף את הציציות שנקרעו, אף אם הן כשרות לפי ההלכה דודאי מנין החוטים יש בו ענין יסוד נשגב. ע"כ.
שו"ע סימן יג'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5