——–
תשובה: אם נמצא הכהן באמצע קריאת שמע, אפילו אם אין להם כהן אחר אלא הוא, לא יקראו לו לעלות לתורה, ואפילו קראו לו בשמו לא יעלה אלא יעלה ישראל במקום כהן, והכהן יצא לחוץ. ואם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה.
כתב מרן (סימן קלה סעי' ה) אם הספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו. ע"כ. וכך פסק מרן גם בסימן סו סעי' ד. וכתב המ"ב (ס"ק יז) שגם בברכות ק"ש לא יפסיק ואם הוא נמצא בין הפרקים יש להקל לקוראו אם אין שם כהן אחר. ע"כ. אולם בקיצוש"ע ילקו"י (אות יא) כתב כהן שהיה קורא קריאת שמע, וקראוהו לעלות לספר תורה, אפילו אם קראוהו בשמו אין לו להפסיק, אלא יעלה כהן אחר. וכן דעת מרן השלחן ערוך. ואפילו אם אין להם כהן אלא הוא, יעלה ישראל במקום כהן, והכהן יצא לחוץ. ואם יש מנין מצומצם, יאמרו אף על פי שיש כאן כהן יעלה ישראל במקום כהן. ואם הכהן נמצא בברכות קריאת שמע, מותר לו להפסיק ולעלות לתורה, [ילקו"'י הל' קריאת התורה, עמ' מה. וראה בשארית יוסף ח"ב עמ' קלח, ובילקו"י על הל' פסוד"ז מהדור' תשס"ד עמ' רמא]. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות טו) כתב, למנהג הספרדים, כהן באמצע קריאת שמע וברכותיה אינו רשאי להפסיק ולעלות לתורה אפילו בבין הפרקים ואפילו קראו לו בשמו ואפילו אין שם כהן אחר אלא הוא. ע"כ. [ושאלנו לראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א מה המקור למה שכתב שאם נמצא הכהן בברכות ק"ש מותר לו לעלות לתורה. וכתב לנו בזה הלשון. במה ששאלתם היכן המקור למה שנתבאר בספר ילקו"י (סימן נט סעי' יח) כהן הנמצא באמצע ק"ש אפילו קראוהו בשמו לא יעלה, ואילו בברכות ק"ש מותר לו להפסיק ולעלות לתורה. והרי במ"ב כותב שאין לחלק. הנה מקור הדברים בשו"ת רב פעלים ח"ב (סימן טז) שכתב חילוק זה, והטעם דאיכא בזה ספיקי טובא, ספק שמא הלכה כהלבוש הב"ח והמ"א שאם קראוהו בשמו אפילו בק"ש יעלה, ואת"ל הלכה כהרשב"א שאוסר, שמא זה דוקא אם לא קראוהו בשמו, אבל קראוהו בשמו יעלה, וכך חילק הכנה"ג בדעת הרשב"א, ואת"ל דהרשב"א איירי גם בקראוהו בשמו, שמא לא אסר אלא בק"ש, אבל בברכות ק"ש מודה שיעלה כסברת הט"ז, וספיקות אלו מתהפכים, ואע"ג דהספק ראשון הוא נגד מרן, הא קימ"ל דעבדינן ספיק ספיקא כזה, וכ"ש דאיכא כאן תלתא ספיקי, וכ"כ הנזירות שמשון (סימן סו). גם המ"ב כתב (בסימן סו ס"ק כו) שיש להקל לקרותו לכתחילה כשהוא עומד בין הפרקים, ע"כ אם אפשר שימהר הכהן ויגיע לבין הברכות גם בברכות ק"ש עדיף טפי, אך אם אי אפשר מותר גם באמצע הברכות לעלות לס"ת ולקרא עם הש"צ את הקריאה. ועיין בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סימן יא עמוד נז בהערה ד"ה עוד רגע אדבר). עיי"ש].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5