——–
תשובה: הפושט טליתו על דעת לחזור וללובשו, או שפשט טליתו בסתם, אם לובשו תוך חצי שעה לא צריך לברך, ולאחר חצי שעה יברך. ואם פשט על דעת שלא לחזור וללבוש, אפילו אם ילבשנו מיד צריך לחזור ולברך. אם נפלה טליתו מעליו אינו צריך לחזור ולברך.
כתב מרן (סעיף יד') אם פשט טליתו אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד, צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו. וכתב הרמ"א ויש אומרים שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו. ויש אומרים דוקא כשנשאר עליו טלית קטן, והכי נוהגין. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח שהאחרונים פסקו שלא לברך כדעת י"א קמא שבהגה (המ"ב כאן והכה"ח אות נב' וילקוט יוסף עמוד כב'). ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות נב') הפושט טליתו על דעת לחזור וללובשו בתוך חצי שעה אין צריך לחזור ולברך עליו, ואפילו אם נכנס לבית הכסא ויצא, כשחוזר ללבוש טליתו לא יברך עליו. אבל אם פשט טליתו על דעת לחזור וללובשו, ושהה זמן ממושך חצי שעה או יותר צריך לחזור ולברך עליו. ובפרט אם קיפל את הטלית והניחו לתוך הכיס. ואפילו אם פשט טליתו סתם, ולא חשב אז אם יחזור וילבשנו מיד או לא, לא יחזור לברך עליו. ואפילו אין עליו טלית קטן. ומכל מקום אם מחליף בגדיו וחוזר ולובש טלית קטן אחר שיש בו שיעור ברכה, אע"פ שהוא לובשו תיכף ומיד אחר שפשט את הראשון, יברך שנית על הטלית קטן האחר. וכן המנהג. [וצ"ע על מה שכתב שהמנהג לברך על טלית קטן באופן שמחליף בגדיו וחוזר ולובש טלית קטן אחר. וכ"כ בהלכה ברורה אות כ'. ממה שכתב בהליכות עולם ח"א עמוד י"א שהמנהג שאין מברכים כלל על טלית קטן]. וכ"כ בהליכות עולם חלק א' (עמוד ג') שכל שפשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף בה, תוך חצי שעה, אין צריך לחזור ולברך עליה כשחוזר ללובשה. ע"כ. וכך כתב בהלכה ברורה (אות מג'). ובענין נפלה טליתו מעליו, כתב מרן (סעיף טו') אם נפלה טליתו שלא במתכוין וחוזר ומתעטף צריך לברך, והוא שנפלה כולה, אבל אם לא נפלה כולה, אע"פ שנפלה רובה אינו צריך לברך. ע"כ. וכתב בהגהות איש מצליח והעולם נוהגים שלא לברך כיון שהדבר שנוי במחלוקת וסב"ל. (כה"ח אות חן' וילקוט יוסף עמוד כב'). ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות נ') אם נפלה טליתו מעליו, אפילו אם נפלה לגמרי, וחוזר ומתעטף בה, אינו צריך לחזור ולברך. וכ"כ בהלכה ברורה (אות מו').
שו"ע סימן ט'
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל אברכי כולל ערב ב"גבעת עזר" שליט"א
שו"ת שאול שאל – חלק א
על סדר השלחן ערוך או"ח, משנה ברורה ח"א – סימנים א-קכז
אשדוד ת"ו – שנת "שאול שאל האיש לנו" (ש' תשע"ג) לפ"ק
בכל ענייני הספר ניתן לפנות לטלפון 054-8437180
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5