——–
א. וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה. ויאמר יוסף אל אביו בני הם (מח.ח-ט)
יש להבין, הרי שבע עשרה שנה בני יוסף ישבו לפני יעקב אבינו ללמוד תורה. כיצד א"כ, שאל יעקב את יוסף "מי אלה"?
ב. עוד יש להבין, מהי תשובת יוסף בענותו: "בני הם"?
ג. עוד יש לידע, כיצד הצליחו בני יוסף לצאת "צדיקים" בתוך מצרים הטמאה?
ד. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וכו' (מח.טז)
יש להבין – כיצד יעקב אבינו הקדים את שמו לשם אבותיו, וכביכול התגאה להיות קודם לאבות הקדושים. הרי איתא בקידושין (לא:) "מכבדו בחייו ומכבדו במותו", והיה לו לומר: "ויקרא בהם שם אבותי ושמי"?
ה. ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו. וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים (מח.יח-יט)
אכתי יל"ע, הרי סוף סוף מנשה הוא הבכור בשנים, ומה הועילה סיבת יעקב "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וכו'" לשכל את ידיו?
ו. ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלקים כאפרים וכמנשה (מח.כ)
פירש רש"י – הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה".
וצריך להבין, מדוע מברכים את הבנים דווקא בברכה זו: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה"?
ז. גור אריה יהודה מטרף בני עלית (מט.ט)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא "גור" אריה דווקא, מה העניין ב"גור"? ובכלל יש לבאר כוונת הפסוק!
ח. בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וכו' (מט.כב)
איתא בבעל הטורים – "בן פרת"- בגימטריא מנשה ואפרים.
ויש לידע, מה העניין בגימטריא זו?
ט. וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים (מט.כג)
פירש רש"י – וימררהו אחיו, וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו.
ויש לשאול, כיצד הצליח יוסף להתגבר על ניסיון אשת פוטיפר הקשה כ"כ?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר מאיר רובמן זצ"ל בספרו זכרון מאיר בעניין השאיפה לגדלות. ואל"ד – יסוד חשוב באורחות חייו של האדם, כל מעשה טוב שאדם עושה עליו לעשותו מתוך שאיפה לגדלות ולשלמות, ולא לראות את המעשה מצד עצמו בלבד, אלא כחוליה בשרשרת של מעשים טובים שתביא אותו בסופו של דבר למדרגות גבוהות בעולמו הרוחני. מחשבה כזו מרוממת את האדם ומשנה את עצם מהות המעשה מסתם מעשה טוב למעשה שהוא חלק מן הדרגה הגבוהה אליה הוא שואף להגיע, וממילא יסייע לו הרעיון הזה גם ב"סור מרע", בכך גם יוכל ביתר קלות לסתום את פיו של היצר המפתה באומרו איך אני – ששואף בכל עת לגדלות – אעשה את מעשי העבירות המגונים?!.
גם בלימוד התורה ישנה נפקא מינה גדולה בין מי שלומד מתוך השקפה גדולה – לדעת את כל התורה ולהיות גדול בתורה, לבין מי שלומד רק מתוך מטרה צרה של ידיעת הדבר שהוא לומד כרגע, לפ"ז יתכן לראות שנים שלומדים בחברותא, ובכל זאת שונים הם במהותם, לגבי האחד יהיה הדף שהם לומדים דף בודד, בשעה שאצל חברו הדף הזה מהווה עוד צעד להגשמת מטרתו הגדולה.
אין ספק כי השקפתו של השני תגרום לכך שיעמול יותר להבין ולזכור את מה שהוא לומד, כמו"כ יש בזה כדי להגביר את ניצול הזמן, את החשק ואת הסיפוק.
[על דרך זו אמרו חז"ל (מנחות פ"ו) "עשירים מקמצים" כי העשיר מצרף גם את הפרוטה לסכום הגדול שיש לו כבר, ולכן כל פרוטה יקרה בעיניו, אבל העני בין תהיה לו הפרוטה, ובין אם יאבדנה – לעולם ישאר עני, ולכן מלכתחילה הוא מזלזל בפרוטה] .
ה"ה לגבי יוסף, וכו', עי"ז [השאיפה לגדלות כדאיתא במדרש רבה (פ"ז, ה') שטען – למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה], הצליח להשמר מאשת פוטיפר, גם מפיתויים אחרים. (כדאיתא במדרש עיי"ש).
ויתכן שלזה מתכוון המסילת ישרים (פ"ב( כשמדבר על היצה"ר וז"ל: "כי איש מלחמה הוא מלומד בערמימות וא"א להינצל ממנו אלא בחכמה רבה "והשקפה גדולה". ר"ל, שאי אפשר להינצל מהיצר הרע אפילו מדברים חמורים, רק ע"י חכמה רבה והשקפה גדולה כמבואר אצל יוסף. עכ"ד.
א"כ מבואר – עד כמה חשובה היא השאיפה לגדלות – השקפתו של יוסף הצדיק, השקפה גדולה אשר על ידה יסור האדם תמיד מן הרע, להינצל מיצרו הרע.
גם בניו של יוסף הלכו בדרכו, והצליחו להיות צדיקים בתוך מצרים הטמאה, ע"י שלמדו מיוסף אביהם את יסוד השאיפה לגדלות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – יעקב אשר ראה את בני יוסף הצדיקים כמה בני עלייה הם, תמה כיצד הצליח יוסף לחנכם ולגדלם בתורה – להתגבר על תאוות וטומאות מצרים – "ויאמר מי אלה"?.
על זה ענה לו יוסף: "בני הם"- כי חינכתי אותם בדרך ההשקפה של "יוסף"- לשאוף לגדלות, וע"י כך להינצל מן היצר, לסור מן הרע, תוך עקירת ההו"א לסור אל הרע מן היסוד. בכח השקפת יוסף – לשאוף לגדלות, הצליחו בני יוסף להיות צדיקים גדולים בתוך מצרים הטמאה.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – יעקב בהקדמת שמו לשם אבותיו התכוון ללמדנו, כי "המלאך הגואל אותי מכל רע"- הדרך להתקדש ולהיגאל מכל רע, לסור מן הרע – אפשרית רק מכח השאיפה לגדלות, להאמין ש"יקרא בהם שמי"- ביחד עם שם אבותי, ויכול אני להגיע לדרגת אבותי ואף יותר, לשאוף לגדלות ללא גבול. רק ע"י כך אפשר יהיה להתגבר על כל המכשולים -"הגואל אותי מכל רע".
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצה יעקב שוב ללמדנו את מעלת השאיפה לגדלות, ע"י ששיכל את ידיו לשים יד ימינו על אפרים ולא על מנשה, ללמדנו שבכח השאיפה, "אחיו הקטן יגדל ממנו"- על אף שקטן יותר, יצליח להתעלות ולהתגבר יותר על כל מכשולי היצר, כי יכול הקטן להצליח אף יותר מן הגדול – בכח השאיפה.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – זכו בני יוסף שכל הבא לברך את בניו, מברכם: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" דווקא, ללמד האבא והבנים, שכדי לצאת ת"ח גדולים – הדבר אפשרי רק ע"י ש"ישימך כאפרים וכמנשה" – בדרכם של בני יוסף – בדרך השאיפה לגדלות, רק בדרך עבודת ה' זו אפשר להצליח.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – נקטה התורה: "גור אריה יהודה"- ללמדנו, כי אף "הגור"- הקטן, יכול להיות "אריה-יהודה" לצאת ת"ח גדול. רק אם ישאף הגור להיות אריה, יצליח להשיג את התעלותו, להיות ל"יהודה", להתגבר על כל הניסיונות והקשיים, ולהגיע למעלות רוחניות נעלות.
ולפ"ז גם הקושיות ח' וט' מתורצות – רק בזכות "השקפת יוסף"- השאיפה לגדלות, התגבר יוסף על ה"וימררהו ורבו"- בכל נסיונותיו ובאשת פוטיפר – רק ע"י כך ניצל, וכדאיתא במדרש שאמר לאשת פוטיפר השקפות גבוהות לגדלות.
גם בניו הלכו בדרכו, וזכו להצליח להתגבר על יצרם ועל כל טומאות מצרים. בניו מנשה ואפרים -"בן פורת" (בגימטריא) הצליחו רק מכח "יוסף"- אביהם – בכח השקפתו הגדולה – השאיפה לגדלות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5