רחיצת פנים בכל יום הוא מצוה משים הכון לקראת אלהיך ישראל (עמוט ד יב). ומשום כבוד אלהי"ם לכבד את צלמו, כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם (בראשית ט ו). כמו שאמרו בש"ס. אבל צריך לזהר לנגב תחלה הידים להעביר רוח רעה שעליהן. וביותר יגדל החיוב לרחץ פניו ידיו ורגליו במים חמין בערב שבת. וצריך דוקא בסדר זה, תחלה הפנים ואחר כך הידים ואחר כך הרגלים. ומה טוב אם יוכל לרחץ כל גופו במרחץ ולטבל גם כן במקוה טהרה, וידע שיש סודות עליונים בכל אלה, ומבטח לו שיזכה לתוספת נפש רוח ונשמה הבאים בשבת. והאיש אשר הוא נבהל להון, גם מזה הוא חסר, כי לא יבוא הביתה אלא סמוך לחשכה. והאיש אשר הוא טהור יסגר חנותו סמוך למנחה ויקבל שבת בשמחה כדת וכהלכה ושם יצו ה' את הברכה (דברים כח ח):
וידוע שבתשעה באב ויום הכפורים אסור בהם הרחיצה, כמו אכילה ושתיה כל היום ההוא עד הלילה, ואפלו לנטילת שחרית או כשיוצא מבית הכסא, לא התירו לרחץ אלא עד קשרי אצבעותיו (או"ח סימן תקנד סעיף י), ופתאים עברו ורוחצים פניהם וידיהם ככל יום, השם הטוב יכפר בעד. ועל כי הא חיובא רמיא על כל מי שיודע הדין, להזהיר ולהזכיר למען לא ישלחו בעולתה ידיהם, רק יעשו מה שמטל עליהם:
לזכות נשמת הרה"ג חסידא קדישא פרישא – רבי אליעזר פאפו זצ"וקל ב"ר יצחק פאפו זיע"א לזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקונם
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…