——–
א. ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו. ויאמר עבדך אבי וכו'. ויצא האחד מאתי ואמר אך טרוף טורף ולא ראיתיו עד הנה. ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (מד.כו-כט)
יש להבין, כיצד העדיף יעקב שירעבו בניו ברעב, ובלבד שלא לסכן את בנימין?
ב. ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי (מה.א)
פירש רש"י – לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהודעו להם.
ויש להבין, כיצד סיכן עצמו יוסף [שמא יהרגוהו האחים] כאשר הוציא שומריו לבחוץ, רק מפני החשש שמא יתביישו אחיו?
ג. עוד יל"ע, הרי כבר כמה בושה תהיה לאחים מכך שייבהלו בהיוודע יוסף עליהם. ומדוע נזהר יוסף כל כך ואף הסתכן משום כך?
ד. וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך (מה.יא)
איתא בבעל הטורים – וכן אומר יוסף ליעקב, מוטב שתבא לכאן אף ללכת חוצה לארץ, פן תורש מתורה, כי לא תוכל ללמוד שם מפני הרעב.
ויש להבין – מפני מה ראה יוסף להוסיף את עניין התורה, הא מצד הרעב בלחוד מותר היה ליעקב לצאת מן הארץ (כדאיתא ברמב"ם פ"ה מהל' מלכים ה"ט)?
ה. ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צואריו (מה.יד)
פירש רש"י – על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן להיחרב, ובנימין בכה על צואריו על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו להיחרב.
יש להקשות, מהיכן הכריח המדרש כי בכיית יוסף ובנימין היתה על חורבנו של האחר, ולא נבעה מתוך געגועי האחד לשני?
ו. וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך (מה.כד)
פירש רש"י – אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך.
ויל"ע, הרי כעת בדרך חזרת האחים אל יעקב, יהיו עסוקים הם מן הסתם כיצד לספר את הידיעה על מציאת יוסף, ומה תהיה תגובתו וכו'. כיצד א"כ, העלה יוסף על דעתו כי בדרכם לארץ ישראל יהיו עסוקים בלימוד וכ"ש בלימוד בעיון, עד שחשש שמא "תרגז עליהם הדרך"?
ז. ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה (מו.כח)
איתא במדרש רבה (צה.ג) שלחו להתקין לו בית ועד, שיהא מורה בו דברי תורה ושיהו השבטים לומדים בו וכו'.
ויש להבין, מדוע השתהה יעקב מלראות את בנו יוסף [אשר לא ראהו כ"ב שנים] עד לאחר שיתקן לו יהודה בית ועד תחילה?
ח. עוד יש לידע, מהיכן הכריח המדרש, כי מה ששלח יעקב את יהודה למצרים היה בכדי "להתקין לו בית ועד", הרי לא כתב זאת קרא מפורשות?
ט. ויאסור יוסף מרכבתו וכו' וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד (מו.כט)
פירש רש"י – אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף, ולא נשקו. ואמרו רבותינו: שהיה קורא את שמע.
ויש להבין, מדוע נזכר יעקב דווקא כעת לקרות קריאת שמע, מדוע לא השתהה בקריאתה ברגע משמח כל כך זה של מציאת בנו?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 204) בעניין מדת הדבקות בתורה. וז"ל – עד כמה צריך להיות בדבקות גמורה בתורה למדנו ממה שאז"ל: "והייתם לי סגולה כו', פנויין לי ועוסקין בדברי תורתי ולא תהיו עוסקין בדברים אחרים" (ילקוט שם רמז רעו) וידוע ש"עסק" הוא מעשה בהתעניינות, והיינו שלא תהיה בלבנו התעניינות לדברים אחרים אפילו המותרים. וכו'
וצריך לכסוף בכל נפשו להשגת התורה עד שצרכים אחרים אינם נחשבים לו מאומה. עכ"ל
א"כ מבואר – כי צריך האדם להרגיש בכל נפשו, כי התורה והרוחניות קודמים לכל עניין ובכל מצב – אף החשוב ביותר, כי כך הוא קניין "עסק" התורה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – העדיף יעקב שיצטערו בניו ברעב, ובלבד שלא לסכן את בנימין בירידתו מצרימה, כי חשש שמא יקראנו אסון – שמא יטמא בטומאות מצרים. רצה יעקב ללמדנו, כי רוחניות קודמת לכל, אף על חשבון צער הרעב של משפחה שלימה.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – סיכן עצמו יוסף [שמא יהרגוהו האחים] כאשר הוציא שומריו לבחוץ, רק מפני החשש שמא יתביישו אחיו. על אף הבושה המעטה אשר [אולי] תהיה לאחים מכך שייבהלו בהיוודע יוסף אליהם. מ"מ נזהר יוסף כל כך ואף הסתכן משום כך, ללמדנו, כי ענייני הרוחניות קודמים לכל, ולמען לא יחטא בביושו את אחיו, העדיף יוסף לסכן את עצמו גשמית.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – דקדק יוסף באומרו ליעקב: כי מוטב שתבא לכאן אף ללכת חוצה לארץ, פן תורש מתורה – ראה יוסף להוסיף את עניין התורה, על אף שמצד הרעב בלחוד מותר היה ליעקב לצאת מן הארץ. כי התורה והרוחניות קודמים לכל עניין ומצב, אף החשוב ביותר, כי כך הוא קניין "עסק" התורה, לכן ודאי טעם הרעב אינו חשוב מאומה לעומת טעם "פן תורש מתורה".
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – הכריח המדרש כי בכיית יוסף ובנימין היתה על חורבנו של האחר, ולא נבעה מתוך געגועי האחד לשני. כי בודאי כאשר ישנה הבחירה לבכות מתוך געגועים גשמיים לבין בכייה על הרוחניות – כ-ב' החורבנות ודאי בכו על דבר רוחני זה, כי ענייני הרוחניות קודמים לכל בעוד שלגשמיות אין שום יחס ומשמעות כלל.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – היה בטוח יוסף כי בדרכם לארץ ישראל, יהיו עסוקים האחים בלימוד וכ"ש בלימוד בעיון, עד שחשש שמא "תרגז עליהם הדרך". כי ידע יוסף שבעיני האחים הצדיקים התורה והרוחניות קודמים לכל עניין בכל מצב, אף החשוב ביותר, [כי כך הוא קניין "עסק" התורה]. ובודאי שאף כעת לא יעסקו בענייני הגשמיות אלא ברוחניות בלבד, כי היא קודמת לכל.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – הכריח המדרש כי מה ששלח יעקב את יהודה למצרים היה בכדי "להתקין לו בית ועד", ואף השתהה יעקב מלראות את בנו יוסף [אשר לא ראהו כ"ב שנים] עד לאחר שתיקן לו יהודה בית ועד תחילה. כי מבחינת יעקב אין הגשמיות מאומה לעומת ענייני הרוחניות, ולכן על אף געגועי יעקב לבנו, לא היה מוכן לוותר על שום פרט בענייני הרוחניות, ולא היה יורד מצרימה אלא עד לאחר שתיקן לו יהודה בית ועד תחילה.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – לא נפל יעקב על צוארי יוסף, ולא נשקו. ואמרו רבותינו: שהיה קורא את שמע. כי צריך האדם להרגיש בכל נפשו, כי התורה והרוחניות קודמים לכל עניין ומצב, אף החשוב ביותר, כי כך הוא קניין "עסק" התורה, לכן לא השתהה יעקב מקריאת שמע ברגע משמח כל כך זה של מציאת בנו – כי הרוחניות קודמת לכל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5