רדיפת הדת – רק מחשלת את נאמנות ישראל לתורה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה (לב.ה)

פירש רש"י – "גרתי" בגמטריא תרי"ג. כלומר עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.

ותמוה – מדוע הודיע יעקב אבינו לעשו כי שמר תרי"ג מצוות ולא למד ממעשיו הרעים של לבן, וכי ישישו בני מעיו של עשו בעקבות בשורה זו?

ב. עוד יל"ע, דמשמע כי דווקא מפני ש"עם לבן גרתי" – "תרי"ג מצוות שמרתי", והדבר צ"ב!

ג. ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו וכו' (לב.ט)

יש לידע, מדוע היה צריך יעקב אבינו לסבול את כל רדיפות עשו אחריו, מה ההכרח בסבל זה?

ד. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר (לב.כה)

יש להבין, מדוע מיד נלחם יעקב עם שרו של עשו, ולא ניסה לעשות עימו שלום?

ה. עוד יש לדקדק, מהו שהדגיש קרא: ויותר יעקב "לבדו"?

ו. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל (לב.כט)

פירש רש"י (לקמן לה.י) – לשון אדם הבא במארב ועקבה, אלא לשון שר ונגיד.

ואיתא באבן עזרא – לא יקרא שמך עוד יעקב – לבדו כי גם ישראל.

ויל"ע, מדוע לא נשתנה שמו של יעקב לגמרי, מדוע נשאר קרוי יעקב ורק נוסף לו שם ישראל? (מדוע שונה הוא מאברהם ושרה אשר נשתנה שמם לגמרי?)

ז. עוד יש להבין, מדוע דווקא מלאכו של עשו הוא אשר קראו [בתחילה] ליעקב בשם "ישראל", ואף הקב"ה קראו ליעקב כך לבסוף (לקמן לה.י)?

ח. עוד יש לדעת, מהו שאמר המלאך "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל"?

ט. וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש וכו'. וירץ לקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו ויבכו (לג.א-ד)

יש לידע, דלכאורה מזה שעשו בא עם ארבע מאות איש משמע שרצה להילחם עם יעקב, ואילו לבסוף מצינו כי בא אליו לשלום. ויש להבין, מדוע חזר בו עשו, מה קרה ששינה דעתו?

י. עוד צ"ע, מילא עשו ראוי היה לו לבכות [כדאיתא במדרש שנשברו שיניו וכו'], אך מדוע אף יעקב בכה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ משלו של החתם סופר בעניין רדיפת הגויים אותנו. וז"ל – משל, על השמש והרוח שהתערבו ביניהם מי משניהם יצליח להוריד את מעיל הפרווה מעל ההלך בדרכים.

הרוח נשבה והתקיפה במלוא עוצמתה – אבל להוריד את הפרווה לא הצליחה. אדרבא, ההלך התכרבל עוד יותר באדרתו, והצמידה על גופו. לשוא כילתה הרוח את כוחה.

אח"כ ניסתה השמש את מזלה, יצאה מנרתיקה ושלחה גלי חום לוהט על עוטה הפרוה. הלה טבל בזיעה, קימעה קימעה החל משתחרר מאדרתו, עד שהסירה כליל מעליו.

הנמשל מובן, רדיפת הדת רק חישלה את נאמנות היהודים לתורה. הסכנה היתה צרורה לעומת זאת ב"חסד לאומים" מדומה, העלול להמיט עלינו את החטאת ופריקת עול שמים.

לפיכך חייבים אנו לשמור בכל כוחנו, על ההבדל שבין ישראל לעמים, ואז לא נזדקק לאמצעים אחרים שיבואו בכפיה, כדי לקיים את הפסוק "ואבדיל אתכם מן העמים". עכ"ל.

א"כ מבואר – כי רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות עם ישראל לתורה. לכן מחויבים אנו לשמור על ה"ואבדיל אתכם מן העמים" אשר ציוונו הבורא יתברך.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – רצה יעקב אבינו לומר לעשו, כי דווקא מפני ש"עם לבן גרתי" – "תרי"ג מצוות שמרתי". כלומר, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים, דווקא מפני הצער אשר סבלתי מלבן הרשע. כי כך הוא: רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות עם ישראל לתורה.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר"- מיד נלחם יעקב עם שרו של עשו, ולא ניסה לעשות עימו שלום, כי שלום עם אומות העולם, עלול להמיט על ישראל חטאת ופריקת עול שמים.

רק כאשר "ויאבק איש עימו", בעת ש"ויותר יעקב לבדו"- ברדיפת הדת, בעת שאנו "עם לבדד-ישכון", דווקא אז מתחשלת נאמנות עם ישראל לתורה.

לפ"ז גם הקושיות ו'. ז' וח' מתורצות – דווקא מלאכו של עשו הוא אשר קראו [בתחילה] ליעקב בשם "ישראל", ואף הקב"ה קראו ליעקב כך לבסוף. ללמדנו, כי דווקא מכח מלחמת עשו ביעקב, זוכה יעקב להקראות "ישראל"- מלשון שר ונגיד, כי הרי רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות עם ישראל לתורה.

לזה לא נשתנה שמו של יעקב לגמרי, אלא נשאר קרוי "יעקב" ורק נוסף לו שם "ישראל", מפני ששינוי שם יעקב לישראל, תלוי בעשו הרשע, ברדיפתו את דת ישראל, אך איננו שינוי במהותו של יעקב עצמו כפי שהיה בשינוי שמם של אברהם ושרה.

רק כאשר "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו" זוכה יעקב "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", מכח היותו "ישראל"- שר ונגיד, כי רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות עם ישראל לתורה.

ולפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – אמנם רצה עשו בבואו עם ארבע מאות איש, להילחם ביעקב ולהמיתו, אך הבין עשו כי "מלחמה" ביעקב רק מחשלת את יעקב ועושה אותו ישראל.

לכן החליט הוא כי העצה הכי טובה לצער ולגרום סבל ליעקב הינה בעשותו עימו שלום. שהרי הסכנה הכי גדולה לעם ישראל צרורה ב"חסד לאומים" מדומה, העלול להמיט עלינו את החטאת ופריקת עול שמים.

לכן אף יעקב בכה – כי ידע הוא שכעת נמצא הוא בסכנה גדולה, כי כעת אין את רדיפת הדת המחשלת את נאמנות עם ישראל לתורה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5