——–
א. ויקרא אל משה וידבר ה' אליו וכו' (א.א)
איתא בבעל הטורים – א' דויקרא זעירא. שמשה לא רצה לכתוב אלא "ויקר" כדרך שנא' בבלעם, כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה. ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באלף, וכתבה קטנה.
ויש להבין, מדוע באמת, לא נענה הקב"ה לבקשת משה לכתוב את הויקרא בלי א'?
ב. עוד יל"ע, מדוע אומות העולם, זכו לנביא כזה רשע כבלעם, ולא לנביא ראוי כמשה לישראל?
ג. ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר (א.א)
פירש רש"י – "לאמר"- צא ואמור להם דברי כבושים, בשבילכם הוא נדבר עימי.
ויש להבין, מדוע אין ה' נדבר עם משה, בזכות דרגתו ומעלתו של משה בעבודת ה'. מדוע לא נדבר אלא "בשבילכם"?
ד. עוד יל"ע, מהם דברי ה"כבושים" ודברי המוסר אשר אמר משה לישראל באומרו: "בשבילכם הוא נדבר עימי"?
ה. ויקרא אל משה וידבר ה' אליו וכו' (א.א)
איתא במדרש רבה (א, טו) – מכאן אמרו: כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבילה טובה הימנו וכו'.
וצריך להבין, מדוע באמת "נבילה טובה הימנו"?
ו. עוד צ"ב, מדוע נקט המדרש בדימויו לשון "נבילה" דווקא, ולא חיה או שרץ. בהדגישו "נבילה" טובה הימנו דווקא?
ז. אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם (ד.ג)
לכאורה, מקרא משמע, כי ישנה שייכות בין חטא הכהן המשיח לבין העם. וצ"ב מהי!
ח. אשר נשיא יחטא (ד.כב)
פירש רש"י – לשון "אשרי", אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה של שגגתו, ק"ו שמתחרט על זדונותיו.
ויש להבין, מה שייכות ישנה בין כפרתו של הנשיא לבין זכות הדור?
ט. עוד צ"ע, דלהפך, הרי בושה היא לדור אשר הנשיא שלו חוטא. ומדוע "אשרי הדור וכו'"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר מא) בעניין רב ותלמיד. וז"ל – התלמיד מקבל מן הרב חוש זה של "ריח האמת" בהבנת התורה ודברי חז"ל. ומשום כן, אף אם אין התלמיד יכול להשיג את תורת רבו, משום המרחק העצום שביניהם, מ"מ הוא חש בנפשו מה היה רבו אומר [לפי השגת התלמיד] על כך, וזוכה לקבל את דרך הלימוד של רבו כפי דרגתו והבנתו. ואדרבה כך נראה תלמיד אמיתי, שיודע לכוין מה היה רבו אומר אף בדבר שלא שמע ממנו, שכן אם אינו אומר אלא מה שאמר רבו כלשונו, אין זה תלמיד אלא מתורגמן.
וזו היתה דרכו של רבינו זצ"ל (ר' ירוחם), ללמדנו את ההשקפה האמיתית בדברי חז"ל, ולמרות שהתלמיד לומד ומפרש את הדברים מעצמו ועל פי דרכו, מ"מ אינו זז מנקודת מבטו של הרב, ולבו יודע כי כך היה הרב אומר ומכריע, ולזה יקרא תלמיד, והדבר הזה שייך גם אם המרחק שביניהם הוא רב. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי ישנו קשר ישיר בין הרב לתלמיד, ובין מנהיג הדור לעם אשר מונהג אחר מוצא פיהו, בהיותם כראש וגוף המחוברים יחד, וממילא מכח קשר נשמתי זה, בודאי כל פגם אשר ימצא ב"ראש" ישפיע הוא ממילא בעיוות כלשהו בגוף אשר תלוי וקשור לראש.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – "ויקרא אל משה"- א' דויקרא זעירא היא. כי לא רצה משה לכתוב אלא "ויקר" כדרך שנא' בבלעם, כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה.
אך לא הסכים עימו ה' ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באלף, וכתבה קטנה. היות ומה שבלעם נאמר בו "ויקר"- היינו מפני שהיה ה' נגלה אליו במקרה, מאחר והיה נביא בזוי של אומות העולם, ולעם פגום ישנו נביא פגום – כראש וגוף הקשורים אחד לשני ותלויים האחד באחר.
לכן קיבלו אומות העולם הפגומים, מנהיג – נביא אשר מתאים לפי דרגתם הבזויה, מנהיג פגום ובזוי כבלעם אשר היה נגלה אליו ה' רק ב"ויקר"- במקרה.
אך במשה לא הסכים ה' שיכתב "ויקר"- כי ההורדה מכבודו של משה איננה תלויה רק במשה, אלא מהווה היא פגיעה אף בעם ישראל, כי נראה כביכול שקיבלו ישראל מנהיג פגום, ומכח התקשרותם כראש וגוף למנהיגם, נחשב להם כי אף הם פגומים כמנהיגם. לכן [על אף שרצה משה לנהוג במידת הענווה,] נכתב לבסוף "ויקר-א" עם אלף.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – "לאמר"- צא ואמור להם דברי כבושים, בשבילכם הוא נדבר עמי – התכוון משה לומר להם דברי כבושין – דברי מוסר בעניין יסוד המנהיג והעם. כי היות ומנהיג ועם נחשבים כראש וגוף הקשורים זה בפגמי זה. ממילא צריכים כולם להיזהר שלא לחטוא שהרי כולם חפצא אחת הם.
ואף מה שהקב"ה נדבר עימי, הינו "בשבילכם", כי בהיותכם נקיים וישרים, זוכה אני להיות למנהיג אשר הקב"ה נדבר עימי, מכח קשר הראש והגוף זה בזה.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – "כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבילה טובה הימנו"- כי כאשר מצוי פגם ועבירה כלשהי בת"ח המנהיג תלמידים תחתיו, הינו בבחינת "נבילה טובה הימנו"- וחמור הוא מן הנבילה. שהרי "נבילה"- עומדת היא במותה, וכל סרחונה תלוי בעצמה בלבד, אך איננה הולכת ומזיקה היא לאחרים, אלא עומדת בסרחונה על מקומה.
בשונה מת"ח שאין בו דעת – אשר פגום במעשיו, אין הוא פוגם רק בעצמו, אלא פוגם הוא אף בכל הציבור אשר מונהג על ידיו, כראש וגוף, כי כשהראש פגום ממילא גם הגוף סובל מבעיות הראש. ולכן ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו, כי נבילה לפחות איננה פוגמת באחרים, שכבר מתה ועומדת במקומה – יסוד זה נלמד מקרא ד"ויקרא אל משה" אשר פי' כיסוד זה [וכדלעיל].
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רימז לנו קרא, כי "אם הכהן המשיח יחטא"- אם המנהיג נמצא פגום, בחטאו בעבירות, אין זה אלא קשר ישיר "לאשמת העם"- כי בהיות העם פגום, זוכה הוא למנהיג פגום.
[ואף אפ"ל להפך, כי מה שנמצא "לאשמת העם"- שהעם חוטא ופגום בעבירות, הינו מאחר והראש פגום, מכח ה"אם הכהן המשיח יחטא", כי כשהראש פגום גם הגוף סובל מאותו הפגם].
ולפ"ז גם הקושיות ח' וט' מתורצות – כשרואים דור אשר מנהיגו נזהר מלחטוא, ואף כאשר חוטא בשגגה משתדל הוא לכפר על חטאו, על אף הבושה התלויה בהקרבת קורבן על חטאתו.
כזה דור אשר "הראש" שלו נקי וכשר, בידוע כי אף "הגוף" הדור המונהג ע"י הראש – נקי וטהור. ובודאי "אשריו"- של אותו הדור, שהרי דור ישרים הוא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5