——–
אומר רש"י: "מפני מי המבול" אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ולא מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתבה עד שדחקוהו המים. עד כאן.
ודיק רש"י זה ממה שתלה הכתוב כניסת נח לתבה "מפני מי המבול", ולא מפני שכך צוהו ה', ומי המבול הם שדחקוהו לכנס.
נורא נוראות ללמד מכאן עד כמה קשה היא קנית האמונה על שלמותה, נח שזכה שידבר עמו ה' יתברך ויאמר לו מפרש שהנו מביא מבול לשחת את הארץ, ונח ודאי האמין, שהרי מאה ושלשים שנה בונה תבה ומוכיח לבני דורו שעתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול לעולם, ובכל זאת כשמגיע הרגע לממש את האמונה בפעל, כאן, תכף באים הרהורים וספקות.
האדם יכול לשנן בפיו אמונה ולדרש על אמונה ולחנך אחרים על אמונה, אבל הרבה הרבה צריך להשתלם כדי לממש את האמונה כשאתה בנסיון בפעל ממש, ולנהג באפן מעשי כפי ידיעותיך והכרתך באמונת ה'. וזהו "וידעת היום והשבת אל לבבך", העקר של "וידעת היום" הוא "והשבת אל לבבך"
וכמו שהיה אומר הסבא מקלם, הרבה יותר קטן המרחק בין המאמין לבין הלא מאמין מאשר המרחק של המאמין בבחינת "וידעת היום" למאמין בבחינת "והשבת אל לבבך". המרחק בין המאמין ללא מאמין אינו גדול, שהרי אם תוכיח ללא מאמין ותשכנעו ישוב להיות מאמין, אולם המשיג אמונה בבחינת "וידעת היום", עדין רב ממנו המרחק להיות מאמין בבחינת "והשבת אל לבבך", דהינו לכפות את כל הרצונות המדות והתאוות בפעל ממש באפן מעשי למה שהנו יודע ומכיר.
והוא מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במסכת סוטה על הפסוק: "מי בז ליום קטנות", מפני מה מתבזבז שלחנן של צדיקים לעתיד לבוא – מפני קטנות אמונה שיש בהם. ושם מובאים דבריו של ר' אליעזר שאומר מי שיש לו פת בסלו היום ואומר מה אכל למחר הרי זה מקטני אמנה, כי בדבר דק כזה גם צדיקים יכולים לכשל.
נתבונן !
כמה נואלו אותם בני אדם בחשבם כי הגיעו לשלמות באמונתם ומסתפקים במעט הכרתם וידיעתם, ובוטחים על אמונתם הפחותה להיות עומדים גם בימי ההסתר והקטנות כגבורים במלחמת היצר הנוראה, ובפרט הדבר אמור לדורנו, שעליו נאמר: בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, שרק ההתחזקות באמונה היא היא קרש ההצלה לימי עקבתא דמשיחא. ופרש הגאון מוילנא (אבן שלמה פ"ג אות ג') וצדיק באמונתו יחיה – הסתפקות.
כמה רוח הקדש יש כאן בדבריו, חבקוק הלא מדבר על הדור האחרון שכל תקותו היחידה להצלחה רק באמונה, והאמונה תלויה ב"הסתפקות" לבטח בה' שמה שצריך להגיע יגיע, ולנטש את המרדף והמרוצה אחר עולם הזה, ונראה שבדורנו עקר השטף הזורם בלבות ומחות הבני אדם הוא רק הרדיפה אחר המותרות וההתחדשות בעניני עולם הזה, בדיוק הפך האמונה שהיא פרושה "הסתפקות" (וראה עוד בפרשת "ראה" שהארכנו בנושא גנות המותרות ומעלת ההסתפקות)
בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח וגו' אל התבה (ז, יג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5