——–
מובא בספר "נתיבות שלום":
"דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב" (ישעיה נה, ו). ודרשו חז"ל במסכת ראש השנה (יח.), שהכתוב מדבר בעשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים. ויש לבאר, מדוע דוקא עשרה ימים אלו הם זמן המצאו והיותו קרוב, ועליהם במיחד נאמר "דרשו ה' בהמצאו", הלא יהודי צריך לדרש את ה' ולהתקרב אליו יתברך אפלו בעתות חשכות והסתר, ומדוע אם כן קשור דרשו ה' לעת המצאו והיותו קרוב?
והענין, על פי מאמר הכתוב "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (ירמיה ב, לה). דכאשר יהודי חוטא, חס וחלילה, הרי יותר מעצם החטא והפגם, פי כמה חמור אם אינו מרגיש את גדל הפגם שעשה בחטאו, ונפשו שלמה עליו כאלו לא חטא, שזה חטא גדול יותר מהעברה עצמה.
והטעם בזה, כי בנוגע לעצם החטא הרי נאמר: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" (במדבר כג, כא), והוא כמו שבארנו, שהכונה לחטא כזה, אשר גם בשעה שהאדם חוטא, הרי ה' אלקיו עמו שגם אם לא היה יכול להתגבר על יצרו ולעמד בנסיון, לבו נקרע בקרבו מגדל יסורי מצפונו על עוברו על רצון ה'. ועל און כזה שגם בשעת החטא גופו ה' אלקיו עמו הכתוב אומר "לא הביט און ביעקב וגו' ". ולכן, אם כואם לו ליהודי, ומצפונו מיסרהו בשעת מעשה, או לכל הפחות לאחר מעשה, שאז נחשב קצת לאנוס מתוך שפחז עליו יצרו, וכמאמר חז"ל (סוטה ג.) אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, לכן יש לדונו לכף זכות. אבל על אמרך לא חטאתי אם גם לאחר שיצר הרע כבר הסתלק ממנו אין לו מוסר כליות ואיננו מתחרט על כך הנך נשפט.
משל לאדם שחטא למלך ופגע בכבודו, שמלבד עצם הפגיעה בכבוד המלך, עוד יותר חמורה מ ה הוא אדישותו לאחר מעשה, אם אין לו שום נקיפת לב וממשיך להתנהג בשלוה כאלו לא ארע דבר, שזו פגיעה יותר גדולה מעצם הפגיעה שפגע במלך מקדם. שאם בעצם הפגיעה אולי היו לו מניעים שאנסוהו לכך מה יענה על שלות נפשו שלאחר החטא? ומה גדולה הפגיעה אם גם כאשר המלך בכבודו ובעצמו ממציא עצמו אליו, וגם אז אינו נגש לפיסו ולבקש מחילתו, ואיננו מרגיש כלל כי חטא נגדו.
וזה ענין "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב" בעשרה ימים אלו שבין ראש השנה ליום הכפורים. אין הכונה בזה לאפוקי ולשלל ימי הסתר וחשכות, אלא שבימים אלו, שבהם הקדוש ברוך הוא נמצא וקרוב לישראל, מה רבה התביעה והחיוב לדרש את ה' ולהרגיש בלבבו עמק החטא ולהתפיס עם המלך יותר מבזמנים אחרים. דאם, חם וחלילה, גם בימים של בהמצאו ובהיות קרוב איננו דורש את ה' ואינו נגש להתפים עם המלך, הלא זה החטא של אומרו לא חטאתי כפול ומכפל. והוא כדאיתא ב"בית אברהם" הספור מהרב הקדוש מקאליסק זי"ע, שאמר על ימים אלו, שגם לו היה מוצא בהם כיס מלא מעות, לא היתה חולפת אצלו אפלו מחשבה להרימו מרב המרירות והחשבון הנוקב במה יתרצה עבד אל אדוניו, שזה עבודת הימים הקדושים הללו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5