קושי ההודאה על הטעות – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו (מב.ח)

פירש רש"י – שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן.

ויל"ע, איזה שינוי גדול כל כך מה "שיצא מאצלם בלא חתימת זקן", הרי עדיין יכלו להכירו על פי תווי פניו הדומים לתווי פני יוסף? (ועוד דאיתא במדרש שהיה דומה ליעקב).

ב. עוד יש להבין, הרי כולם ידעו כי למשנה למלך קוראים "יוסף", וא"כ יכלו האחים לנסות להכירו אם הינו יוסף אחיהם?

ג. עוד צ"ע, דאיתא בחז"ל כי קול הוי היכר. וא"כ צ"ב, כיצד לא זיהו האחים את יוסף על פי קולו, הרי ודאי לא נשתנה קולו כל כך מעת היותו נער [בן י"ז שנים]?

ד. ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת (מב.כא)

מבואר, כי אף כאשר הודו על חטאם, לא הודו על המעשה עצמו, אלא רק על הפרט אשר לא שמעו את יוסף בהתחננו אליהם. ויש להבין העניין!

ה. ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות כספיהם (מב.לה)

יש להבין, מדוע לא הבינו גם ממקרה זה, כי מלך מצרים הינו יוסף אחיהם?

ו. ויאמרו שאול שאל האיש לנו (מג.ז)

איתא במדרש רבה (פצ"א.י) "ויאמרו שאול שאל האיש וכו'"- אמר ר' אבא בר כהנא: אפילו עצי עריסותינו גילה לנו.

ומבואר (בעץ יוסף), כי הגיד להם מאיזה עץ היו עשויים עריסותיהם ששכבו בהם בהיותם קטנים.

ויש להבין, כיצד לא הבינו כי מידיעת יוסף דברים אלו, שמא הינו יוסף אחיהם?

ז. ויקחו האנשים את המנחה וכו' ויקומו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף (מג.טו)

יש לתמוה, לאחר שראו האחים כי מלך מצרים קורא דווקא להם ומתעניין באחיהם הקטן, אף בראותם כמה חשוב הדבר בעיניו עד שכלא את אחיהם שמעון, ואף מהזמנתו אותם לסעוד עמו וכו'.

כיצד לא הבינו האחים כי מלך מצרים הינו יוסף אחיהם, כיצד השבטים החכמים לא הבינו את הסימנים הניכרים מכל העניין כי אולי יוסף המלך הינו יוסף אחיהם?

ח. עוד יש להבין, הרי בבירור קצר היו מגלים האחים כי מלך מצרים הינו יוסף אחיהם, דהרי בודאי כל מיצרי היה זוכר כי יוסף היה בעברו עבד אשר יצא מבית האסורים.

א"כ צ"ב, מדוע לאחר שראו את כל השינויים אשר קרו אותם, לא ביררו על מלך זה אשר קוראים לו יוסף שמא זהו יוסף אחיהם?

ט. וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו (מג.לד)

פירש רש"י – מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי וכו'.

ויש להבין, מדוע העדיפו האחים לתמוה על ידיעת מלך מצרים את סדר גילם, ולא ניסו להבין כי הינו יוסף אחיהם, שהרי יודע הוא את סדר גילם?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגרי"ל חסמן זצ"ל בספרו אור יהל (ח"ג פ' ויחי) בעניין גודל מעלת המודה על האמת. וז"ל – אם נתבונן בטבע בני אדם נבחין כי אפילו אדם ישר מאד וחרד לדבר ה', אם יטעה בענין מסוים ואח"כ יתברר לו שטעה, בודאי יעשה כל מיני תחבולות כדי שלא יצא מכשול מתחת ידו. ואם כבר נכשל יראה לתקן עיוותו וגם ימסור נפשו על זה.

אבל את כל זה יעשה בהצנע ובסתר מתוך חשבון שאין כל תועלת בפרסום טעותו ברבים. אדרבא, חילול השם יש בזה, כשנעמיק בדבר נראה שכל מסירותו לתקן טעותו אינה נובעת אלא מן הרצון להשאר צודק במעשיו. וכיון שרואה שטעה, הוא עושה כל מיני דברים כדי לטשטש את הרושם. וכו'

נמצינו למדים שכל פירוש של "צדקה ממני" הוא שנתבייש בעצמו ולא חיפש דרך לתרץ מעשיו, אלא אמר בכל לבו: "איני צודק". ולזה ראוי להיקרא הודאה. יש ברצון האדם, אף הישר ובעל שכל, לקיים כל מעשה טוב. אבל להודות בהרגשה כנה ואמיתית כי אינו צודק ודרכיו אינם נכונים, קשה לו מאוד, טבע האדם לראות מעלותיו ולא חסרונותיו וכו'. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי אפילו האדם הירא והחרד לדבר ה', יתקשה להודות בהרגשה כנה ואמיתית כי אינו צודק ודרכיו אינם נכונים, כי זהו טבע האדם אשר בטבעו רואה רק את מעלותיו ולא את חסרונותיו.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – אמנם, ידעו השבטים כי שמו של מלך מצרים הוא "יוסף", ואף הכירו בתווי פניו ובקולו אשר היו דומים לשל יוסף אחיהם. אלא היות ובכוחות נפש טבע האדם להתקשות להודות על טעותו, התקשו השבטים להודות כי טעו במכירת יוסף, וכי זהו יוסף אחינו, התקשו השבטים להאמין כי מי ששלחו להיות עבד במצרים, הפך למלך מצרים, וכי טעו הם במכירת יוסף אחיהם, כי כך הוא טבע האדם.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – אף כאשר ראו בצרה זו אשר הגיעה עליהם, לא הודו על כל חטאם, אלא רק על פרט קטן "בהתחננו אלינו ולא שמענו"- אך לא הודו על עצם חטא מכירת יוסף, כי בטבע האדם שמתקשה להודות על האמת ולומר טעיתי. [לזה היה ראובן צריך להוכיחם, כי אף המכירה היה טעות וכדאיתא בפס'].

לפ"ז גם הקושיות ה'. ו'. ז'. ח' וט' מתורצות – אומנם, ראו האחים את מעשיו המשונים של מלך מצרים כלפיהם ואת הפרטים המדויקים אשר אמר להם על סוג העץ שהיו עשויות עריסותיהם אשר ישנו עליהם בקטנותם, ואף גילה להם את סדר גילם וכו'.

על אף שיכלו האחים לברר בנקל אם מלך מצרים הינו יוסף אחיהם, מ"מ, התקשו האחים בתוך תוכם להודות כי טעו במכירת יוסף, התקשו הם להודות כי פסיקת דין המיתה אשר פסקו ליוסף היתה טעות, וחלומותיו של יוסף התגשמו. כי כך הוא טבע האדם, שאף הירא והחרד לדבר ה' מתקשה לראות את חסרונותיו ולהודות בטעותו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5