——–
שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, וכן שלשה מערביים ראשי פתילותיהם פונים למול האמצעי (רש"י)
ויש להבין, מאחר והנאמר "מול פני המנורה" כונתו לקנה האמצעי והצווי הוא שאל מול פניו יאירו ששת הקנים, אם כן היה לו לומר – אל מול פני המנורה יאירו ששת הנרות, שהרי כאן התורה מצוה להטות את ששת הנרות, שלשה מכאן שלשה מכאן לכוון האמצעי, ומהו יאירו "שבעת" הנרות?
ואפשר בדרך דרש, הנה ידוע שהשבת הנו נר האמצעי, שג' ימים שקדם השבת שיכים לשבת הקרובה וג' ימים שלאחר השבת עדין שואבים קדשה משבת שעברה, ואם כן השבת הנה כנר אמצעי בין ג' ימים שקדם לה לג' ימים שלאחריה.
והנה התורה מצוה, שכל ששת הקנים יהיו פניהם לנר האמצעי, והרי הנר האמצעי השלהבת שלו מתמרת ישר, רמז לשבת שבו עוסק האדם בתורה בקביעות ואינו מתנדנד, שהרי מבטלים אנו ממלאכתנו ביום השבת וקבועים לעסק בתורה, אלא שבששת ימי המעשה פעמים שאדם מבטל מקביעותו מטרדת מלאכתו, ועל זאת מצוה התורה – ששת ימי המעשה יהיו קבועים בתורה כנר האמצעי, ויהיו פניהם – דהינו כוון שלהבתם, נוטה לנר האמצעי ליום השבת להיות כמוהו, ואזי יהיו כלם אגדה אחת ששת ימי המעשה עם יום השבת, שכלם פניהם אליו וקשורים בו והוא קשור בהם, ובכן תהא ההארה יוצאת משבעת הנרות – יאירו שבעת הנרות.
ולכן לא נאמר אל מול פני המנורה – שהיא הנר האמצעי – יאירו "ששת" הנרות, לפי שאין להפריד בין נר האמצעי לששת הנרות לפי שנעשו כלם אגדה אחת, וזאת בתנאי שישנה קביעות של שבעה ימים בשבוע לתורה, רק אז יאירו שבעת הנרות ויתכללו זה בזה וישלימו זה את זה, עד שיהיו כאגדה אחת.
וראיתי פעם באחד מספריו של הגאון רבי חיים פלאג'י זצוק"ל דבר נורא, כמו שיש ישיבות למטה בעולם הזה כמו כן ישנם ישיבות בעולם הבא כמובא בגמרא, אלא שבעולם הבא עוסקים בתורה ובבאור מצוותיה במובנם הרוחני, שהוא ענג נפשי שאין לו סוף. אם בעולם הזה הטועם טעם תורה אינו יכול להבטל ממנה, וכשפורש ממנה מרגיש כפורש מן החיים, וכמו שאומר "אור החיים" הקדוש שאלו היו בני אדם טועמים טעמה של תורה היו משתגעים אחריה, וכר' יוחנן שלא יכל להמשיך לחיות כשנפטר לו ריש לקיש שהיה לומד עמו בצותא.
על אחת כמה וכמה למוד תורה בעולם הבא, שהיא רוחנית לגמרי "ילכו מחיל אל חיל", וכמו שאמרו בגמרא שם: "כשם שאין מנוחה לצדיקים בעולם הזה כך אין מנוחה לצדיקים בעולם הבא, שנאמר "ילכו מחיל אל חיל", שהולכים מישיבה לישיבה גבוהה יותר, להתענג בתענוגים גדולים יותר. "
למה הדבר דומה?
לבעל בית עשיר גדול, ותחת ידיו עשרה מנהלי עבודה בעשרת בתי חרשת שיש לו. והוא יושב במשרדו ומקבל טלפון ממנהל אחד על פדיון של 5000 דולר, וממנהל שני על פדיון נוסף של 3000 דולר, וכן הלאה, אמנם אין לו מנוחה, אין לו זמן לאכל, אבל למה? מפני שטרוד הוא בעסקותיו הפורחות ומשגשגות.
כמו כן הצדיקים לעולם הבא, אין להם מנוחה מפאת טרדותם בעליה מענג לענג.
ונחזר לדבריו של הגה"ק רבי חיים פלאג'י זצוק"ל שאמר, לעולם לא יבטל אדם מבית המדרש בעולם הזה אפלו יום אחד, לפי שאם יבטל יום אחד בעולם הזה מתלמודו, יום ליום יענש לעולם הבא, ואם בתאריך ה' תשרי לא בא בעולם הזה לשעור תורה, לעתיד – והוא בעולם הנשמות נהנה מזיו השכינה, בהגיע ה' תשרי יסלק מישיבה של מעלה, ואז איזה צער איזו בושה להיות נזרק מעולם התענוגים ליום אחד, הלא שם בישיבה של מעלה מתענגים הנשמות ענג שכל חיי העולם הזה אינם שוים לקורת רוח שם.
וכך יתחשבנו עמו יום ליום, וכל אותם ימים שהתרשל בהם מקביעותו בתורה, לא יוכל לזכות כנגדם להנות מזיו השכינה. כמה אם כן יש להזהר להיות אחראי מלבטל אפלו יום אחד בישיבה של מטה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5