——–
כ"ה, ב': דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַפְרָשָׁה יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה.
*(((חגי ב', ח'.))) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה', *(((אבות ג', ז'. וראה ספר חסידים (סי' קפ"ז) שכתב: שפעמים ישנם אנשים שלא משאיר אותם הקב"ה בעולם אלא בכדי שאחרים יהנו מהם, ואם ח"ו אינם נותנים – מקצרים הם בעצם את חייהם שלהם! ))) שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ – שֶׁלּוֹ. *(((שהרי לכאורה למה ברא הקב"ה עניים, וציוונו לפרנסם? יכל לבראותם עשירים מלכתחילה וזהו? אלא כדי להזכיר לאדם שממונו הוא בעצם אינו שלו, וכך יתרגל במידת הנתינה וההענקה. וראה עוד במדרש רבה קהלת (ז', ל') מש"כ בזה העניין. ))) וְלָכֵן נִצְטַוֵּינוּ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת הַצְּדָקָה, לְהַפְרִישׁ מִמָּמוֹנֵנוּ נְדָבָה לְבֵית ה' וְלַעֲנִיֵּי עַמּוֹ, לְפִדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים וּלְהַחְזָקַת הַיְתוֹמִים, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁאֵין מָמוֹנֵנוּ אֶלָּא כְּפִקָּדוֹן בְּיָדֵינוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, עִם כָּל זֹאת מַעֲלֶה לְךָ הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִשֶּׁלְּךָ נָתַתָּ. *(((וראה כתובות (ס"ו ע"ב) שאמרו: "מלח ממון – חסר", שהדבר שנותן טעם וברכה בממונו של האדם זו הצדקה. ובספר הקדוש "מאור עיניים" (פרשת מטות) כתב: מי שיש לו חוש ריח רוחני, ועיני שכל לו ולא עיני בשר, יוכל להרגיש שהממון של אותם שאינם נותנים לצדקה כראוי מסריח ממש כבשר שעמד בלא מליחה. ))) וְאִם לֹא נוֹתֵן אָדָם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִתֵּן – הִבְטִיחוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַכֶּסֶף בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר *(((מדרש רבה שיר השירים (ו', י"ז).))) רֵישׁ לָקִישׁ: שַׁעַר שֶׁאֵינוֹ פָּתוּחַ לִצְדָקָה – יִהְיֶה פָּתוּחַ לָרוֹפְאִים ח"ו, וּמִכְּלָל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהַצְּדָקָה מְצוּיָה – *(((תהלים קל"ג, ג'. ועוד עיין בגמרא בבא בתרא (י' ע"א).))) שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5