——–
אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב, ב-ג)
יש להבין, מדוע נסמכה פרשת מילה וטמאת וטהרת יולדת, לעניני נגעים? ואפשר לומר בפשיטות שהמשתף ביניהם הוא בב' פרטים:
א. ביולדת מצינו טמאת שבעה לזכר וטמאת שבועים לנקבה, וכמו כן נאמר בדין הסגר מצרע, נסגר לשבוע, וכשלא נרפא הנגע נסגר לשבועים, וכמו כן מילת התינוק הלא היא לאחר סיום שבעת ימים – דהינו ביום השמיני, כדגמת טהרת המצרע ביום השמיני לאחר שבעת ימים, ובענין מילה הסבירו בדרך הדרש שמילתו לשמונה כדי שתעבר עליו שבת אחת, והטעם, כל שבוע ושבוע מקור יניקתו וקיומו מיום השבת כידוע מדברי "אור החיים" הקדוש, אזי כדי שיהא התינוק בבחינת חי וראוי למילה צריך שיעבר עליו זמן מסים שיש בו שעור חיות שחי בעולם, וראוי להיות בכחו למול אותו, ואין חיות וקיום לעולם בלא שבת, ולכן ממתינים שבוע ימים שבתוכם בודאי תהא שבת, ובכך יחשב התינוק לחי בבחינת מה וראוי למילה ולא כמת ונפל, ב. וכמו כן בטהרת היולדת וטהרת המצרע שצריכים להיות בטמאתם שבוע לפחות, שהוא שעור מיתה, שכשם ששבוע שיש בו שבת היא שעור חיות כי מבלי השבת אין שעור חיות, כן להפך כשהמדבר בטמאה שהיא בחינת מיתה, שצריך הטמא להיות מרחק ומנדה בבחינת מת מן העולם כדי להסיר את טמאתו שהיא בחינת מות – מעליו, צריך לכך שבעת ימים שנכלל שבת בתוכה.
והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא… בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (יג, מה-מו)
אמרו רבותינו: מה נשתנה מצרע משאר טמאים, לישב בדד? הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לרעהו ובין איש לאשתו – אף הוא יבדל. והרמב"ן כתב, שתרופתו של המצרע היא הפך מגדר הטבע, שהרי בדרך הטבע רפואת המצרע להיות דוקא במצב של שמחה ולצאת מהמרה השחרה והדכוי, והתורה קבעה את רפואתו דוקא בכך שידכא נפשו בבגדיו הפרומים, וגדול שער, והכרזתו על עצמו כטמא, ובבדידות ישב מחוץ למחנה, לומר שרפואת הנגע בתקון החטא ולא בדרכים טבעיות, אלא בהתקן פגמו של החוטא מתרפא הוא מיסוריו, כי כלל גדול בידינו: אין הנחש ממית אלא החטא ממית, ובעשות המצרע תקון לפגמיו בהכפשת עצמו – אף שהוא נגד הטבע שיגרם בכך את רפואתו – יתרפא.
כמה אם כן יש לו ללמד מכאן לאדם המיסר, שאין מתרפאין לא בעבודה זרה ולא בגלוי עריות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5