——–
{וַיָּבא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת עִם אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה:}
אחר כל האמור לעיל, מפליא הדבר שבכל זאת אחשורוש והמן באו אל המשתה שעשתה אסתר המלכה. שהרי המן לא היה מוכן כלל למשתה, שבפתע הסריסים הבהילו אותו והביאוהו מהר אל המשתה, ולא התכונן כלל, והיה כולו מלא צחנה וגם עדיין היה מזועזע מכל מה שקרה איתו, וכאמור לעיל, ואם כן מסתבר, שבדרך המן ניסה לשכנע את הסריסים שימתינו לו מעט, כדי שיוכל לנוח קצת, ולא ימהרו כל כך, וגם בשביל שיוכל לנקות את עצמו היטב. ואם היו עושים כדבריו היה יכול לבקש גם להכנס לאיזה בית לשטוף עצמו, וכך היה מתחמק מיד ובורח, שהרי ידע שמרדכי עומד לנצחו ולהפילו לגמרי, וכבר ראה שהמלך מקרב את מרדכי. ואז לא היה בא אל המשתה, ואסתר לא היתה אומרת "איש צר ואויב המן הרע הזה" ולא היה כועס המלך על המן (כפי שיבואר בהמשך המגילה ובדברינו לשם בס"ד). והמן לא היה ניתלה, וספק אם המלך היה שומע לאסתר לבטל את האיגרות ששלח המן, שהרי תחילת תשועת ישראל היתה במה שהושפל המן. אך משמים נתנו בליבם של הסריסים שלא לשמוע לקולו של המן הרשע, ולא יתנו לו להתכונן מעט כמו שכתוב ויבהילו להביא את המן. [וזה ממש פלא, למה לא שמעו בקולו, הרי היה ראש השרים עדיין, שעוד לא הובררה מפלתו ממש. חוץ ממה שהרכיב את מרדכי על הסוס בחוצות העיר, שזה היה נראה כדבר חד פעמי, רק בשביל שהמלך רוצה לעשות איזה טובה למרדכי. וזה גם הסיבה שהמן לא ברח מיד לאחר שהרכיב את מרדכי, כיון שלא ידע שמכאן והלאה מרדכי יעלה לגדולה, והוא יפול, רק חשב שזהו עניין מקרי, ואחר כך המלך יחזור בו מרצונו להטיב עם מרדכי היהודי, ושוב ימשיך לקרב את המן ויחזירו לגדלותו הראשונה, ורק אוהביו ואשתו גילו לו אחר כך שמכאן והלאה רק יפול לפני מרדכי]. וכך הובא המן אל המשתה.
ונס נוסף, שהמלך בעצמו הסכים שהמן יבוא אל המשתה. ובשביל לבאר למה זה מפליא, נחזור מעט לעיל (ריש פרק ו'). שאותו לילה שנדדה שנת המלך ביקש להביא את ספר דברי הימים, ונקראו לפניו מעשיו של מרדכי היהודי שהצילו, והחליט המלך להטיב עמו, ובדיוק אז הגיע המן ועמד בחוץ, ושאל המלך מי בחצר, וכו', והתחיל המן לבקש כל מיני ענייני כבוד, כיון שחשב שהוא האיש אשר המלך חפץ ביקרו, ואז המלך אמר לו – מהר קח את הלבוש ואת הסוס ועשה כן למרדכי היהודי. עד כאן. ולמתבונן בדברים, לא מובן למה ראה המלך לבחור בהמן שהוא יהיה אותו זה שצריך לעשות כבוד זה למרדכי היהודי, והרי היה מעל כל השרים של אחשורוש. ועוד, בתרגום שני (ו' י') מבואר שהיה משא ומתן ארוך בין המלך להמן בעניין זה, שהמן לא רצה לעשות מה שביקש ממנו אחשורוש לעשות למרדכי היהודי, ואחשורוש ממש כפה אותו לעשות זאת [ולכן אמר לו אחשורוש "מהר קח את הלבוש וגו' כאשר דברת, ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך, אל תפל דבר מכל אשר דברת", שיש כאן אריכות יתירה, שקשה למה אמר לו "למרדכי היהודי", ברור לאיזה מרדכי נתכוון – אותו שהמן שונאו ביותר, וזה היה מפורסם, וודאי שאליו מתכוון המלך כשאמר מרדכי. וכן למה אמר "היושב בשער המלך", כבר הבין לבד לאיזה מרדכי מתכוון. אלא שהמן ניסה להתחמק כאילו אינו יודע באיזה מרדכי מדובר, עד שאמר לו המלך ברור, ואז נזדעזע המן, ביודעו שעליו מוטל לעשות כל הכבוד הזה למרדכי, והתחנן למלך שיוַתר לו, ויתן למרדכי כבוד אחר, רק שהוא לא יצטרך לעשות כל זה למרדכי, שהרי זה השפלה גדולה להמן, לעשות כל הכבוד הזה למרדכי שהיה יהודי והיה גם שונאו הגדול. ולאחר מכן אמר לו המן שמוכן לתת בעצמו למרדכי היהודי כל מיני דברים מכובדים, (ע"ש בתרגום באורך), ואמר לו אחשורוש – אל תפל דבר מכל אשר דברת – כלומר, גם מכל מה שרצית לתת במקום הכבוד הזה להרכיב את מרדכי ברחובות העיר – הכל תעשה לו].
וזה תמוה מאד, למה אחשורוש כל כך כפה את המן לעשות כל זה בעל כורחו לשונאו.
והתשובה היא, מבואר בתרגום (ה' א') שבאותו הלילה שנדדה שנת המלך, ראה המלך לפניו כדמות איש, ואמר לו – "המן מבקש להורגך ולמלוך תחתיך. והנה תראה, שבבקר הוא יבוא לבקש ממך שתהרוג איש שפעם הצילך ממות [בשביל שאותו האיש לא יפריע להמן להרוג את אחשורוש ולמלוך תחתיו], ותאמר להמן: מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו. ותראה שלא יבקש ממך אלא בגדי מלך וכתר מלכות וסוס אשר רכב עליו המלך". ובאמת באותו לילה נודע לאחשורוש שמרדכי הצילו לפני הרבה זמן, ובבקר כשבא המן, שאל אחשורוש מי בחצר, ואמרו לו שהמן מגיע, והבין שבא לבקש לתלות את מרדכי שהציל אותו ממות. ולכן אפילו לא שאל את המן – מה רצונך? אלא אמר לו כאשר יעץ לו אותו האיש שראה בלילה, ושאל את המן, מה לעשות באיש וכו' ובאמת המן ביקש אותם ענייני מלכות, והבין אחשורוש שהמן רוצה להורגו ולמלוך תחתיו. ועכשיו מבואר למה אחשורוש התחיל להרחיק את המן, ולכן צוה דוקא אותו להרכיב את מרדכי, אדרבה, שיתבזה יותר.
ואחר כל זאת, פלא הדבר שאחשורוש הסכים שהמן יבוא אל המשתה שעשתה אסתר, והיה צריך לומר לאסתר שתבטל את ההזמנה שהזמינה את המן אל המשתה. שהרי אחשורוש יודע שהמן מחכה ליירש אותו ולמלוך תחתיו. ולמה לכבד אותו במשתה כזה חשוב, לסעוד עם המלך והמלכה לבד. ועוד, כיון שהמלך נוכח לדעת שהמן עומד להורגו, היה לו לחשוב שהוא מנסה לשכנע את אסתר לכך, והוא קושר עמה קשרים נגדו, וכל המשתה שעושה אסתר, היא עושה את זה דוקא להמן מפני ששניהם קשרו עליו קשר, והיה לו לבטל את המשתה ולהתחיל לבדוק אם נכונים הדברים שאסתר המלכה רוצה להורגו. ואם היה עושה כן, הרי היה מוצא שהדברים לא נכונים, וגם לא היה מוצא שהמן שונא אותו, והיה עוזב אותו ולא היה הורגו, ואז ח"ו האגרות הראשונים היו מתקיימים. אך כאמור, משמים רצו שהמן כן יגיע אל המשתה, ושם אסתר תאמר עליו שהוא איש צר ואויב וכו'. ושם יגיע סופו של המן. ועל ידי כך תבוא תשועתם של כל ישראל. ונעשה נס ואחשורוש לא ביטל את המשתה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5