פרק ו – פסוק ו – מגילת הסתר

——–

{וַיָּבוֹא הָמָן וַיּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וַיּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ לְמִי יַחְפּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי:}

דבר מפליא. כשהמלך רואה שהמן בא אליו, ועוד בשעת בוקר מוקדמת, הרי ודאי שבא בשביל איזו בקשה שיש לו. ובמקום לשאול אותו – מה רצונך, ומה לך בביתי בשעה זו? מה אתה מבקש? וכדומה, [או שהיה יכול לומר לו – תמתין עד שאתפנה], לא עשה כן. אלא אחשורוש מחליט לשאול דוקא אותו בדיוק ברגע זה – מה לעשות עם האיש שמגיע לו טובה גדולה, שהמלך חפץ ביקרו. וכנראה שזו אחת הסיבות שהמן היה בטוח שאחשורוש מתכוון אליו, שאם לא כן, מה פתאום שואלו כעת, למה לא שואל את מי שצריך לשאול, בזמן שראוי לשאול. וגם אם הוא רוצה דוקא לשאול אותו, היה צריך לקרוא לו קודם לכן, ואיך זה שבדיוק כשיצטרך לשאול אותו – באותה שעה הגיע לשם. [ובאמת היה זה מכוון משמים, והמן הרשע לא חשב על זה, ופשוט]. ועוד, למה שאחשורוש ירצה בדיוק בשעת בוקר מוקדמת לדעת מה להטיב עם מישהו שהטיב לו והוא חפץ ביקרו? כל זה הביא את המן לתשובה אחת, שהמלך לא חשב להטיב עם איזה אדם קודם שהמן הגיע, ורק משראה את המן, חשב המלך איך לכבד אותו, ולכן דוקא אז שאל את המן מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו, ולכן שואל דוקא את המן, בדרך סמויה כזו, וכוונתו לכבד אותו בעצמו, והתיישבו לו להמן כל התמיהות שהיו לו. והסיבה העיקרית, שהכריחה את המן לחשוב שהוא האיש שהמלך חפץ ביקרו, שברוב גאותו ושחצו חשב לעצמו – 'מי הוא האיש שהמלך יחפוץ ביקרו יותר ממנו, לא יכול להיות אף אדם אחר'. והחליט שזה הוא עצמו. ובאמת, היה פיתוי גדול להמן לחשוב שהמלך מתכוון אליו, שהרי המלך לא גילה לו מי הוא האיש. ואם המלך מתכוון למישהו אחר, שיאמר לו את שמו, ויתיעץ עמו מה להטיב לו. והמלך רק אמר לו מה לעשות באיש. ולכן סבר המן שהמלך לא אומר לו את שמו כיון שהוא האיש. וכל זה היה משמים, שיהיו להמן כמה סיבות לחשוב שהוא הוא האיש שהמלך חפץ ביקרו, ובכך יכין בעצמו את כבודו האדיר של מרדכי לעיני כל אנשי העיר, ואת בזיונו הגדול והשפלתו שלו עצמו לפני שונאו – מרדכי היהודי.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5